אחרי ששמו נקשר כמועמדת לשחק בליגה הפלסטינאית הגיע השוער אופיר בקר לקבוצת בני עראבה מליגה ב'. למרות שהוא השחקן היהודי היחיד בקבוצה הוא אינו מרגיש ניכור בימים אלה, ההיפך. "כל חברי לקבוצה רוצים שיהיה כבר שקט".

 כזכור, מעט לאחר פתיחת העונה שורבב שמו של השוער כמועמד לקבוצה בליגה הפלסטינאית אך מטעמי ביטחון המהלך לא יצא אל הפועל. שבוע מאוחר יותר סיכם בבני עראבה וכיום הוא השחקן היהודי היחיד המשחק בקבוצה.
למרות המצב הביטחוני העדין, הוא לא מרגיש שינוי ביחס אליו מצד חבריו בקבוצה או מצד ההנהלה.

עכשיו שהמצב עדין, יש איזשהו מתח בקבוצה?
"אין שום דבר. מתעסקים בכדורגל נטו ולא מערבבים פוליטיקה".

מדברים על המצב הביטחוני?
"וודאי, גם חברי לקבוצה רוצים שיהיה כבר שקט ושכל אחד יחיה את החיים שלו ובפינה שלו".

עם יד על הלב, יכול להיות שמאחורי הגב שלך מדברים אחרת. אתה מרגיש משהו?
" אני מבין למה אתה מתכוון ומהניסיון שלי ואני משחק במגזר כבר כמה שנים טובות ועברתי כמה וכמה קבוצות (מכבי כפר קנא, טייבה ועכשיו עראבה) הם והכוונה לאלה המתעסקים בספורט נגד מלחמות ובלגן. גם אם המצב מאוד חם ורגיש הם יודעים לתת לי את הביטחון, הכבוד וההערכה כיהודי שבא מבחוץ ומשחק אצלם. כך זה היה באינתיפאדה וכך גם בעופרת יצוקה".

אם המצב ימשך, לדעתך יש מקום לעצור את הליגה ?
" בטח, אין לנו תעודת ביטוח שלא ייפול באחד המגרשים ולא יקרה כלום אפילו כשיש את כיפת ברזל".

שאלה היפותטית. הייתה לך הצעה לשחק בליגה הפלסטינאית אם זה היה יוצא לפועל מכל הבחינות היית נוסע לשחק שם בתקופה שכזו ?
"האמת יצא לי לחשוב על זה הרבה בשבוע האחרון וברור שלא הייתי נוסע במצב כזה. כנראה גם שהייתי מסיים את דרכי שם, עם כל הכבוד".

מילה לסיום?
"שהמצב יחזור לקדמותו ו/או שיתקדמו הלאה ויפתרו את הסכסוך הזה אחת ולתמיד ושכל אחד יחיה את החיים שלו בפינה ובשקט שלו. והכי חשוב, שחיילינו ישמרו על עצמם ויחזרו בשלום!!!".