שלא יעבדו עליכם, למרות הפתיחה המהוססת והנמכת הציפיות השיטתית, עמישב פתח תקווה רואה לנגד עיניה רק דבר אחד: העפלה ללאומית, לכל הפחות מאבק עיקש עד הסוף. כל תסריט אחר יהיה כישלון.

doublepass_" id="img_1" class="story_img"doublepass_" id="img_0" class="story_img" עוד לפני שנשרקה השריקה הראשונה של עונת 2012/13 סומנה עמישב פתח תקווה כמועמדת עיקרית לעלייה. בזה אחר זה נחתו קליברים רציניים בדמותם של אורי קרגולה (אולי החלוץ הטוב בליגה, לבטח הפורה ביותר) גיא אהרוני (שנפצע וגמר את העונה. החלמה מהירה) גיא אבן, עומרי נווה, משה סולימנוב (בינגו של בוזגלו) אביב קורדובה, אפי אלון, אמרה מסרט ויניב דוד שמשלימים קבוצה חזקה יחד עם אסי ואלמוג בוזגלו, רביד אשר ותום גילברט השוער שהשתפר משמעותית מהעונה החולפת.

שני הפסדים בפתיחה מנעו מעמישב לפתוח פער בפסגה כיום, אבל איך אומרים? כנראה שהכל לטובה. מאז המחזור השני, סופרת עמישב ארבעה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו, כשהיא כובשת 15 שערים (ממוצע של 2.5 למשחק) וסופגת רק חמישה (שלושה נגד לוד) שערים. ללא ספק, החבר'ה שינו פאזה והבינו את גודל המשימה שמוטלת עליהם.

בתחילת השנה, למרות ניסיונות הנמכת הציפיות של אוהד בוזגלו, לכולם היה ברור שעם הגעתו של אלמוג ספיר למועדון, עמישב תצטרך לשנות גישה: מהמועדון הסימפטי של הליגה, זה שעושה בעיות לכל קבוצה ומספק משחקים הרואים כשהתוצאה הבולטת בהם היא 2:2, לקבוצה שהיא "קילרית", רעה, שלא מרחמת על יריבותיה, והשחקנים שהגיעו מתאימים כמו כפפה, אין להם סנטימנטים כשהם על המגרש, הם רואים רק דבר אחד: ניצחון.

בכל שבוע אומר בוזגלו לשחקניו את אותו המשפט שהיה אומר רן בן שמעון לחניכיו בקריית שמונה בעונת האליפות ההיסטורית, פתח דבר: "חברים, היום אנחנו מתמודדים מול יריב קשה ועיקש.." וכן הלאה. בפתח הדברים, היריב תמיד מוגדר כקשה, ברור לכולם שאסור לזלזל באף קבוצה בליגה וכל משחק הוא לגופו, אך אצל בוזגלו המשפט הזה הוא מנטרה. לפני כפר שלם דיברנו והוא חשש מהמשחק הזה, כאילו מדובר במנצ'סטר יונייטד. אמרתי לו שהוא נותן להם 4 חתיכות, הוא צחק, נגמר 5:1.

                    בוזגלו מודה לקרגולה. רק שיהיה בריא, בן פורת יוסף (גיא גולדפרב)

עמישב פ"ת יודעת עמוק בתוך חדר ההלבשה מה היא שווה, שטרית יודע מה הקבוצה שלו שווה, השחקנים יודעים, בוזגלו יודע, ספיר יודע וחשוב מכך: הליגה יודעת.

הקבוצה של שנה שעברה לא קיימת יותר. אם רק תתנו לה, היא תפרק את כל מה שנקלע לדרכה בלי רחמים. במחזור החולף מול ערד היא גם הוכיחה שיש לה את המצרך החשוב ביותר שצריכה קבוצה שרוצה לסיים במקום הראשון: אופי של ווינרים. מהפך בדקות האחרונות זה לוקסוס ששמור רק לקבוצות בעלות אופי חזק ואמונה אמתית שתמיד אפשר לשנות את התוצאה, גם כשנותרו חמישים שניות לסיום. עוד במשחק מול בת ים ראיתי את זה, כשבתשעה שחקנים עמישב תקפה את בת ים שהתגוננה בחירוף נפש מול הגיחות המהירות של אלמוג בוזגלו וסיטלקול.

אולי הדבר הכי משמעותי שקורה בעמישב הוא שהיא מצליחה להתעלות למרות המקרים הבלתי מוסברים שקורים למועדון. גיא אהרוני הוא שחקן מפתח ואחד מעמודי התווך של עמישב והפציעה שלו בכלל לא הייתה בתוכניות. שניים שלושה משחקים בחוץ, מילא. עונה שלמה? אוי ואבוי. פרישתו הפתאומית של מעוז ההגנה אהרון סולדצ'ו גם לא מוסיפה ללחץ הדם של בוזגלו בנוסף לפציעות קטנות וכל מיני הרחקות תמוהות, עמישב מצליחה להתעלות ומאיישת את המקום השני בליגה, והיא לא מתכוונת לעצור כאן.

                         יניב דוד. מצויין, אבל לא גולר (גיא גולדפרב)

הפגרה הזו הגיעה לעמישב בזמן הכי לא טוב. הקבוצה במומנטום מטורף, והשבועיים האלה יחלישו אותה מבחינה מנטלית, מה שיכול להוביל בקלות לתוצאה לא טובה מול קריית גת בעוד שבועיים. אך עם כל הכבוד לקבוצה המאוחדת של קריית גת, בפני עמישב עומדים שני מבחנים לאחר מכן, שהם באמת יקבעו לאן פניה מועדות: מרמורק בבית, וקטמון בטדי. כל מפגש בצבע. כל מפגש, מלחמת עולם.

אבל, יש גם בעיות. התלות בקרגולה הופכה להיות כמעט אבסולוטית. החלוץ, על שלל יתרונותיו, נוטה לעיתים להיעלם דקות ארוכות ולא להשפיע על המשחק. מה יקרה בימים לא טובים? במקרה של הרחקה? (אורי חי את המשחק וחם מזג, מה שיגרור מינימום שתי הרחקות לא מחויבות המציאות בעונה כשאחת כבר הייתה) או במקרה של פציעה חלילה? בן פורת יוסף. מה יעשו בעמישב? סיטלקול טוב, בשביל קבוצת מרכז טבלה. אלמוג בוזגלו מהיר וטכני, אך הוא לא גולר אמיתי. אסי כובש וגם יניב דוד, אך הם לא חלוצי חוד. שוב, אני מאחל לאורי שישחק את כל המשחקים העונה, גם בשבילו וגם בשביל הקבוצה, אך תלות כזו בשחקן אחד, היא לא בריאה, וגם בוזגלו יודע את זה.

אם ספיר ושטרית באמת חולמים בגדול ולא רוצים לתלות את הטבלה של המחזור השמיני בחדר ההלבשה בסירקין ולהתרפק עליה לאורך כל העונה בזמן שהם מדשדשים במקומות 6-7, הם חייבים להנחית בעמישב עוד חלוץ שיוריד מקרגולה את העומס, עוד גולר אמיתי, חסר רחמים, דוגמת אורן פחימה מנתיבות, שישמח לחזור לליגה א. אז עמישב תשיג עוד פרט שמאפיין קבוצה שרצה לעלייה: כוח הרתעה.

מכאן והלאה עמישב תישפט במבחן התוצאה. הקבוצה הזו צריכה להיאבק על העלייה עד הסוף ולכל הפחות לרוץ בצמרת עד השריקה האחרונה של העונה. מול יריבות קשות, ועיקשות.