בניגוד לעמיתו מיפו שכבר לא השפיע והיה חייב לעזוב, אצל מנחם איריס ושעריים המצב הוא אחר לגמרי. הבעיה לא הייתה מנחם איריס, רחוק מכך. היא הרבה יותר עמוקה, אם בכלל. מוסא בן חיים? גימיק בלבד, עד שיוכח אחרת

 מכבי שעריים היא קבוצה טובה. על זה כולם יסכימו. אחרי שלושה הפסדים רצופים, החליט מנחם איריס להניח את המפתחות כשהוא עם תשע נקודות מ-21, מרחק ניצחון וחצי ממקום שני. דיברתי עם מנחם והוא בחר שלא להתראיין, כיבדתי כמובן את בקשתו.

נתחיל מהסוף. אם מאמנה של מכבי חיפה, מועדון פאר בישראל, נמצא מתחת לקו האדום עם 5 נק' מ-21 אפשריות ועדיין מחזיק בכיסא, אז לבטח מנחם איריס יכול היה להמשיך בשעריים, אחרי שהעלה אותה ליגה, לפחות לסיים את העונה. כל הזמן יש רחשים על ארז ירימי ועל מוסא בן חיים. עם כל הכבוד לירימי, הוא חלוץ אדיר, לליגה ב', לא לליגה א'. ומוסא? כגודל הלב שלו, הוא פשוט לא מתאים לצערי בתור שחקן בליגה א' ולו רק מפאת גילו. על הקווים? ימים יגידו אם זה רציני.

               מנחם איריס. מעולם לא היה הבעיה (צילום: גיא גולדפרב)

הלאה, המטרה שסימנה לעצמה מכבי שעריים (לאחר שיחת פתיחת העונה בין המאמן להנהלה) הייתה, שימו לב: להישאר בליגה! כן כן, להישאר בליגה א'. אז נכון שקבוצה עם קהל כזה לא יכולה להרשות לעצמה לשאוף להישארות בלבד (ר"ע בית"ר ירושלים) אבל אין מה לעשות. תקציב של 400 אלף שקלים, עונת הסתגלות, וסגל קצר, הם מרכיבים שביחד הופכים את שעריים לקבוצה לגיטימית בליגה א', אך גם לקבוצת מרכז טבלה במקרה הטוב.

אוהדי שעריים התרגלו לשחיטות הכשרות של ליגה ב', שהפסד הוא דבר נדיר ולאחר התבוסה לבת ים נשמעו משפטים כמו: "זו בושה, זו לא מכבי שעריים", "אין מחויבות לשחקנים" ו-"מכבי שעריים לא יכולה להפסיד בצורה כזו, זו לא סתם קבוצה" עם המשפט האחרון אני מסכים, אך קבוצה שעלתה מליגה ב' פגשה קבוצה שירדה מהלאומית להזכירכם, אם תיקחו את הפועל כפ"ס מהלאומית, תתנו לה לשחק נגד עירוני מודיעין נניח, מודיעין תחטוף לפחות 4 חתיכות, אלו יחסי הכוחות.

                     ברנדווין. היחיד שעושה משהו, אבל זה לא מספיק (צילום: גיא גולדפרב)

בכלל, מה הלחץ? לפני תחילת העונה, אם היו אומרים לאוהדי שעריים שהם יפסידו ליפו, בת ים, ועמישב, הם אולי לא היו מקבלים זאת, אבל גם אחרון האוהדים יודע בתוך תוכו שכל נקודה מול הקבוצות האלה היא בונוס. כולן חזקות משעריים, וגם הרבה יותר מנוסות. ושוב להזכירכם: 9 נקודות זה לא כל כך גרוע.

ומכאן נעבור לנושא שלשמו התכנסנו כאן. מנחם איריס הוא לא הבעיה של מכבי שעריים, הוא לא היה מעולם. הבעיה היא בחבר'ה שמשחקים על כר הדשא. בכל שלושת ההפסדים האחרונים חוליית ההגנה האולטימטיבית לא שיחקה. גיגי פצוע, רועי סבג מורחק משלושה משחקים, אלירן שערי לא שיחק מול בת ים, וגם בר פדלון הורחק. מה שגרר ספיגת כמות נכבדת של שערים. אחרי ההפסד לעמישב אנשים הלכו במגרש עם ראש שפוף כאילו ירדו ליגה, אוהד בוזגלו אמר להם: "יש לכם תשע נקודות, על מה כל הלחץ?" לחץ? שמה השני של מכבי שעריים.

מתי אברהם חלש להחריד, ציקשווילי כבד מאוד, טפרה לא הגיע לשלושת המשחקים האחרונים ונראה שהוא לא יודע מה מקומו במגרש. היחיד שמשחק הוא ברנדווין אבל הוא לבד לא יכול לסחוב את מכבי שעריים על גבו. אין עומק בספסל, אוהדי שעריים הם השחקן ה-12, אבל הם לא נמצאים על המגרש, זה החומר וזה מה שיש, עם זה יצטרכו לצעוד עד סוף העונה.
                      אוהדי שעריים. חייבים להתאחד (צילום: גיא גולדפרב)          

מלבד זאת, מנחם קידם שחקנים צעירים כמו זימרו, נגר, אלבז, טרואה. איש לא מבטיח שכעת כשהגיע הראיס בן חיים, החבר'ה האלה ימשיכו לקבל קרדיט וההתקדמות שלהם יכולה להיעצר, מוסא מחוייב לקהל כאן ועכשיו, קשה לי להאמין שכרגע הוא מסתכל קדימה כמו שמנחם הסתכל.

הבעיות של שעריים לא מסתכמות על המגרש בלבד, העירייה תומכת בשעריים בסכום מאוד קטן, קשה להעמיד מועדון חזק שירוץ בצמרת כשהתקציב הוא נמוך כל כך, לנסות לעבור לקבוצת אוהדים במתכונת קטמון-יפו הוא לא ריאלי, אין מגרש אימונים, התנאים לא טובים, אבל יש קהל אדיר, שגם הוא, חייב להתאחד סביב הקבוצה.

כל מלחמות האגו הפנימיות בתוך הקהל בין החבר'ה שטוענים שצריך לעודד בכל מצב, לבין אלה שרוצים לקלל את השחקנים שמבחינתם לא משקיעים מספיק, רק מזיקות לקבוצה. טוב יהיה אם האוהדים ילכו בקו אחיד, יוקיעו מתוכם את החוליגנים ויצעדו עם הקבוצה יד ביד, באש ובמים, שעריים.