משחקי חצי גמר הספורטיאדה סיפקו את מתח לא פחות מאשר משחקי הליגות הנמוכות. יותר מידי שערים לא היו וגם כדורגל אך דרמות גדולות והרבה אימוציות היו גם היו. גיא גולדפרב היה שם והרגיש כמו בבית.

לפני 17 שנה הייתי בספורטיאדה בפעם הראשונה בתור שחקן כך שאני מכיר את ההווי. הרבה כבוד יש מאחורי המפעל. זו סוג של אליפות הארץ הבלתי רשמית למקומות עבודה וכל ארגון שמחשיב מעצמו מוריד נבחרת. כדורגל או קט רגל כי זה הכי נחשב.
אני קיבלתי את הכבוד לרדת למגרש החוף הצפוני כדי לחזות בחצאי הגמר של אלוף האלופים. הדרג הגבוה ביותר.
מי שחשב שירדנו לאילת כדי לעשות בטן גב, טועה. השכמה ב-06:30, ארוחת בוקר ו-08:10 אנחנו כבר במגרש. מה לעשות, 08:30 כבר מתחיל המשחק הראשון. בנק דיסקונט ותעשייה אווירית.
המשחקים הללו הם סוג של מפגש בין כל השמנה והסלטה של העסקנים במיוחד שמדובר בוועדים גדולים.

בשורה התחתונה, ברור שחלק לא מבוטל מהשחקנים הנמנים על הסגלים,לא היו עובדים שם אלמלא היו שחקנים מצטיינים. בדיסקונט אחראי על התחום יו"ר הועד, ריקי בכר וכמובן המאמן, דני מנו. בשמם דאג העוזר מאמן, שי מאור להבהיר: "לעבודה אצלנו מקבלים רק שחקנים בעלי תואר ראשון וקודם כל בני אדם לפני שהם שחקנים".


                        אחראים על תחום הכדורגל בבנק. מנו (מימין) ובכר

האמת שיש להם סוללה: דורון רוזנקוביץ', רפי קזלקופי, אייל בן עמי, רמי לוז, יניב עמיאל, דודי ביטרן, עדי שקרוקה, יניב אמזל, גל גבע, שמעון בנדי, רפי סגל וכמובן מיודענו, אורי קרגולה. קבוצת ליגה א' לגיטימית.
אצל התעשייה האווירית קצת יתר צנועים. רק שלושה שחקנים פעילים: צחי שרון, אילן גור ואורן סממה. החיזוק שלהם בא מעמדת המאמן, אבי פיטוסי.
על פניו ניצחון קליל לדיסקונט אבל שכחתם שכדורגל (כאן) משחקים רק 60 דקות ולא 90.


                     חיזוק מעמדת המאמן, פיטוסי

שעה 08:10 אנחנו במגרש. שלמה יעקובוביץ' האחראי על האירוע כבר בשיא ההתרוצצויות. הוא זה שצריך לדאוג שהכל יהיה בסדר. הקבוצה מתחממות. היציעים שוממים והעסקנים תופסים להם מקום בצל.


                   תופסים מקום בצל. מיכאל וייסמן

עוד כמה דקות של התחממות, התארגנות וב-08:34 (איחור של 4 דקות) מוציא האיש והמשרוקית, עידן ברנשטיין את המשחק לדרך.
הקצב איטי משהו, אולי בגלל השעה המוקדמת. תחשבו: צריך להגיע 45 דקות לפני על בטן מלאה. חישוב פשוט: השחקנים קמו ב-06:30 בערך וזה עוד יום שישי. מעניין אם הם מקבלים על זה שעות נוספות...

העדיפות בסגלים התבטאה גם על המגרש. בדקה ה-7 בחן סגל את ערנותו של צחי שרון בדור קשתי, זה היה במקום והדף. דקה לאחר מכן עלתה דיסקונט ליתרון. הכדור קרן הוגבה לרחבה ומתוך הערבוביה היה זה דווקא הבלם, אייל בן עמי שדחק פנימה, 0:1.


                  העדיפות בסגלים התבטאה במגרש. הכדור ברשת של תע"ש

                  והחגיגה של דיסקונט

מיד לאחר השער נעצר המשחק מכיוון שהממטרות התחילו לפעול מעצמן. חיפשתי את איברהים אבורקייק.. אה שכחתי, הוא בצפון. מה שנקרא הפסקת מים. אחרי 4 דקות בהן טיפלו בשיבר הראשי , חודש המשחק.


                    איפה אבורקיק. הממטרות עובדות עצמאית

                             מה שנקרא: הפסקת מים

מחוץ לדשא כבר התחילו להתאסף אנשים. חלקם מהקבוצות שאמורות לשחק אחרי כן. באיזשהו שלב הפכתי להיות לוח תוצאות דובר. רק חסר שהייתי מחזיק שלט, כמו החתיכות האלה בתחרויות האגרוף.

בדקה ה-23 נפצע שימי אשכנזי מתע"ש ולאחר כמה דקות של טיפול על כר הדשא הורד בעזרת חבריו (איפה האלונקה ?) לספסל שם התברר כי מתח את הרצועה. במקומו נכנס אשר אזרזר.


                         "האלונקה" המאולתרת. אשכנזי מובל החוצה

אט אט החלה תע"ש ליטול את היוזמה תוך שהיא מנצלת נסיגה לאחור של דיסקונט. בתוך שלוש דקות רשמו שחקניה הזדמנויות קורצות ליד שערו של רוזניקוביץ' אך חוסר דיוק מנעו מסממה ומאזרזר לכבוש.
למרות ההפסקות הארוכות הוסיף ברנשטיין רק 3 דקות למחצית וחידש את המשחק למחצית השנייה לאחר שש דקות בלבד.

המחצית השנייה נפתחה עם התעוררות מסוימת של דיסקונט. כבר בדקה ה-37 דרשו שחקניה פנדל לאחר שסגל ספק הוכשל ברחבה. השופט הורה שההכשלה הייתה מחוצה לה ואת הכדור החופשי בעט גל גבע החוצה. 
ככל שהתקדמו המחוגים בשעון נסוגה דיסקונט לאחור והזמינה התקפות של תע"ש. בדקה ה-49 הושג השוויון. כדור חופשי הוגבה לרחבה, בעיטה אחת נעצרה אצל רוזנקוביץ' ואל הריבאונד הגיע אזרזר שמקרוב קבע 1:1.

                            דיסקונט הזמינו התקפות. אזרזר כובש

                      חוגגים

                        ועם הספסל

מכאן והלאה נראה היה כי תע"ש רוצה להגיע לפנדלים ודיסקונט רק עוזרת לה בזה למרות שלחצה בכדי להחזיר לעצמה את היתרון. בסיום 1:1 ומכיוון שבטורניר אין הארכות הולכים לפנדלים.

רק מלראות את השמחה של שחקני תע"ש לאחר שריקת הסיום אפשר היה להבין שהם מרוצים מהתיקו. "תראה את הסגל שלהם ותראה את שלנו", אמר לי שרון, "שנתיים דפקנו אותם ואני מקווה לדפוק אותם שוב".

דו קרב הפנדלים סיפק דרמה לא קטנה.
אילן גור מתע"ש בעט את הראשון, רוזנקוביץ' עצר. בן עמי חיכה אותו כששרון עצר את הבעיטה שלו. אמיר כבדה מתע"ש נעץ את הכדור שלו בעמוד, רפי סגל זרק את שרון לפינה אחת ושם את הכדור בשנייה, 0:1 לדיסקונט.
את השלישית של תע"ש לא התקשה סממה לכבוש, 1:1. גל גבע תקע את הכדור שלו בעמוד, עדיין 1:1. נעם דוידוב מתע"ש בעט לפינה, רוזנקוביץ' לקח, ביטרן מדיסקונט עשה 1:2.
צחי שרון בעט את החמישית של תע"ש וקבע 2:2 אך לא יכול היה לעצור את הכדור של שקרוקה ששם קץ לדרמה והעניק לדיסקונט את הכרטיס לגמר, 2:3.


                                           שרון נכנע לשקרוקה
                                   הכובש חוגג עם העוצר

                            כל דיסקונט חברים

מכיוון שאין משחק על המקום השלישי הוחלט לחלק גביעים לשתי מפסידות חצי הגמר. את הגביע של תע"ש קיבל המאמן, אבי פיטוסי כי הוא היה הכי קרוב... כל היתר היו מבואסים מידי.

עוד כמה דקות היו אמורות לעלות חברת חשמל ונתב"ג לאקשן האמיתי. זה כבר לכתבה הבאה...


                                   הפעם הם לא דפקו את דיסקונט. תוגת המפסידים
                                  בכ"ז לקח גביע. דוידוביץ' ופיטוסי