הנשים היחידות שמשתתפות בענף הכי גברי וקשוח בספורטיאדה הן צמד מורות שהפכו את הים לגלגל הצלה עבור התלמידים.

בינות לטסטסטורון של 250 השייטים בליגה למקומות עבודה בולט צוות נשי אחד אמביציוני במיוחד. שירלי שי קאשי וריקה שריר יהודה. מורות במקצוען שנותנות, זו השנה השנייה, פייט לגברים שמסביבן. "מראשיתה הייתה הליגה בשייט גברית יחסית " אומר איתן פרידלנדר רכז הענף בליגה ומי שהיה אלוף העולם בשייט וכיום אלוף ישראל בשייט יאכטות. "אבל הן טובות והצליחו להעפיל לספורטיאדה ואני מקווה שזה רק יביא עוד נשים". פרידלנדר הקים את הליגה בשייט יחד עם אבנר הוברמן מתוך חזון להפוך את הים למגרש הספורט הגדול במדינה. אחרי שמיצו את אחוות הגברים במשחקים החליטו לצרף את המורות, הסתדרות המורים הסכימה וריקה ושירלי קפצו על הרעיון לתת ניסיון ליצר התחרותיות שלהן במים.

אנחנו נפגשות במרכז הימי בת"א, מקום עבודתה של ריקה. השיזוף והכפכפים מסגירים את עובדת היותן לא סוג המורות שאנחנו רגילים אליהם מבית הספר. בחלוקת התפקידים ביניהן  היא האחראית על המפרש החלוץ והחרב  ושירלי, מנהלת המרכז הימי בבת-ים, על תקן ההגאית והאחראית על המפרש. הן חברות 12 שנה ולדבריהן לא צריכות כבר לדבר כדי להרגיש אחת את השנייה. " זה המפתח לניצחון בים " הן   מתייחסות גם לאולימפיאדה:" גידי קליגר וערן סלע הפסידו בגלל שהם זוג חדש שלא כ"כ  מכיר". 

תמיד רציתן להיות מורות ?
שירלי: " נראה לי שהייתי היחידה שידעה  מכיתה ד' שהיא תהיה מורה" .   .
ריקה: " לא ממש התחברתי למורים בבית הספר כמו שהתחברתי למורים לחינוך גופני. כשהייתי ילדה רציתי להיות מעצבת פנים אבל לא קיבלו אותי. בסוף התחתנתי עם אדריכל." 

שתיהן גדלו בסביבה ימית. ריקה ביפו מול הים ושירלי הייתה מפליגה בסירת המפרש הקטנה של אביה. בכיתה י"ב היא כבר הייתה סקיפרית כשסיימה שלוש יחידות בגרות בימאות. "מה שנקרא "בגרות ים תיכונית " שירלי צוחקת אבל מסבירה שלמרות שזה נשמע דרך נחמדה להתחמק ממתמטיקה, שיעורי הימאות לא דיברו לרוב התלמידים והיא הייתה לומדת בהתנדבות אחר הצהריים בקבוצה קטנה בלי כמעט בנות.


                                      גדלו בסביבה ימית. המורות בפעולה

איך זה להיות נשים בסביבה גברית ופיזית?
ריקה: " לגברים יש יתרון שהם יותר מסיביים  ופיזיים. אבל יש להם המון אגו. חוץ מזה  אם תשימי במלכת המדבר  אני אתעלף ואאבד את השפיות . שירלי צוחקת עלי שאני מאוד נשית.  עם הציפורניים בידיים וברגליים  אבל אין לי כוח לריכולים וקישקושיאדה. למרות שכשאנחנו בסירה אנחנו בהחלט ממלאות את המצברים ומדברות על מה שצריך "
שירלי: אנחנו עובדות על טקטיקה בהתאם לרוחות. יש גם המון עבודה מנטלית.

ומה עם השליחות המורתית המפורסמת?
ריקה:    בשביל תלמידי הפרעות קשב וריכוז הים זה גלגל הצלה כי אפילו ההורים לא מאמינים  שאפשר להוציא מהם כ"כ הרבה והצלחות. הכי מטריף אותי שתלמידים קוראים  לי "המורה". תלמידים אצלי יודעים שלא צועקים ואם אני מגיעה למצב כזה כנראה שמישהו עשה משהו חמור ביותר אבל בעיקר בקטע בטיחותי בים .
שירלי : " הים הוא המקום האידאלי ללימוד. הוא בא לילדים באופן יותר אישי ועמוק. התלמידים חווים את החוץ את החופש ולומדים להצליח להתגבר על הפחד ועל המסורבלות הגופניות. הים מרגיע. לא צריך צלצולים ולא צריך כלום. אין איחורים אין עישונים אין שום דבר כזה. אם יש בעיה , צוחקת, אנחנו קוראות לנפטון". 
  
אתן שותות נס של מורות?
שירלי: בים שותים רק שחור.