יאיר כהן צדק מבכה את מצבה העגום של קביליו יפו שלא כבשה עדיין שער שדה בליגה. אך מנגד הוא מבהיר: "יש עוד הרבה נקודות בקופה. אנחנו בסך הכל שש נקודות מהמקום הראשון. עוד לא אמרנו את המילה האחרונה"

 קשרה של קביליו יפו ואהוב הקהל, שלא זוכה להרבה הזדמנויות ממשה אוננה (השבוע נכנס לחמש דקות כמחליף) נמצא בעונתו הרביעית בקבוצה ולא זכורה לו תקופה כל כך שחורה. "אתה לא רואה? לא הולך לנו שום דבר" אומר כהן צדק, "היינו צריכים להוביל שלוש אפס ובסוף קיבלנו בראש" יאיר נשמע מיואש, מלבד מצב הקבוצה, גם מצבו לא כל כך מזהיר.

אתה חושב שלשחקן במעמד שלך מגיע קצת יותר כבוד?
"זו ההחלטה של המאמן ואני מכבד אותה. אין לי ברירה. מה שהוא יחליט אני אעשה"

אתה מרגיש שאתה משקיע? שאתה נותן מעצמך?
"תמיד אני נותן מעצמי זו הפרנסה שלי והאהבה שלי"

דיברתי עם כמה שחקנים, עזוב שכואב לכם, אני חושב שכולם יודעים שאתם רוצים. אבל כולם נשמעים כבויים, למה?
"אם היית במשחק היית מבין את זה, למה אנשים מבואסים. כל המשחקים ששיחקנו היינו עדיפים חוץ מעמישב שהיינו חלשים אבל ביום שישי זה היה משהו שאי אפשר להסביר אותו כאילו הכדור לא רוצה להיכנס, לא ראית דברים כאלה. הכדור פשוט לא עובר את קו השער ובסוף גם קיבלנו גול"

תתאר לי את הסיטואציה. אתם נכנסים לחדר ההלבשה בסיום, מה אוננה וסקחפי אומרים לכם?
"סקחפי כבר בוכה. הוא לא יכול לסבול את זה כבר ורע לו, רע לנו השחקנים, הביטחון יורד וזה לא אותו דבר. מזל שיש לנו את הקהל ואת ההנהלה שתומכים בנו. אנחנו נרים את הראש. אנחנו בסך הכל שש נקודות מהמקום הראשון, יהיה בסדר"

מה אתה יכול להבטיח?
"אני יכול להבטיח שיבוא המשיח. שלא אמרנו את המילה האחרונה. אני מבקש לא להספיד אותנו"