אורי דוד ראה את הצד המכוער של דרבי העמקים: משחק אגרסיבי עם עבירות פראיות, שיפוט שלא התעלה לרמה גבוהה, יריקה של רוברט ארחיל על אוהדי עפולה, וכצפוי: התכתשות נוספת בין הוכנבוים לסער. התפוצצות עצבים בלתי נמנעת או חציית קו אדום? אתם תשפטו

"במשחקי הדרבי באופן טבעי יש אמוציות. לא ניתן לעצור אמוציות של אף אחד. כל זמן שהאמוציות נשארות בגבולות הסביר אז זה טוב מאוד. זה מכניס אנרגיות ועניין, אבל אסור שהאמוציות האלה יובילו להשמצות מכוערות כי זה לא תורם לשום צד", כך אמר ראש המועצה אזורית גלבוע, דני עטר, בראיון שקיימנו עימו רגע לפני דרבי העמקים. אלא שבדרבי שהיה לנו אתמול (ו') במגרש ביעל, ספק רב אם האמוציות נשארו בגבול הסביר, כפי שהתכוון דני עטר בדבריו.
נתחיל עם המשחק ה'אלים' שהיה לנו על כר הדשא במגרש ביעל.
אז אכן, כיאה למשחק דרבי טעון שמלווה בהמון רגש ואמוציות, באמת שציפינו שזה יהיה משחק אגרסיבי ואפילו טיפה מעבר לגבול הסביר. אלא שגם כאן, השחקנים הפליגו רחוק מאוד בפרשנות שלהם את המונח ה"גבול הסביר". שחקני שתי הקבוצות, התנהלו כמעט לאורך כל 90 הדקות בצורה ברוטאלית וחסרת כל ערך ספורטיבי.
מדוע, אתם שואלים את עצמכם? עם כל הכבוד למשחק דרבי ולרצון העז לנצח בו, יסלחו שחקני הקבוצות, וגם האוהדים הנאמנים והמסורים, אבל אי אפשר "לפוצץ" ו"לפרק" רגליים של שחקן יריב בחסות משחק דרבי טעון. ואני כבר לא מדבר על הקללות המתמשכות לאורך המשחק בין השחקנים. אלא אני מדבר על הכניסות הפראיות של השחקנים האחד בשני, שלא פעם היו קרובות להסתיים עם ביקור במחלקת טראומה בבית חולים העמק. וכמובן, שכל תיקול פראי שכזה התכבד באיום של הנפגע ו'סגירת החשבון' בהתקפה הבאה.


   "שוב הופתעתי מהרמה הנמוכה שאדם יכול להגיע אליה". המאמן סער(צילום:חאדר אניס)

למזלם של השחקנים, הם נפלו על שופט רחמן בן רחמן (רונן אבדילוב), שלא היה במיטבו, שכן, הוא נהג לרוב באיפוק  ולא שלח כמה שחקנים למקלחת מוקדמת-ואולי חבל שלא עשה זאת-על אף שכולנו בעד משחק רץ.   
העניין הבא שהייתי רוצה להתעכב עליו הוא האירוע המכוער, שבו היה מעורב קשר אסי גלבוע, רוברט ארחיל, שכנראה היה מתוסכל מאוד בדקות הסיום, ונהג שלא באחריות כשירק לעבר יציע אוהדי הפועל עפולה. יש לציין כי שניות קודם לאירוע, השפריצו כמה מאוהדי עפולה מים לעברו של הקשר. ארחיל, מצידו, לא נהג בחכמה ומיהר ליפול מלכודת. אגב, ארחיל עשה את אותה תנועת יריקה לפחות שלוש פעמים, תוך פזילת עין ובדיקה שהוא לא נמצא ברדאר של השופט או הקוון (רק חבל מבחינתו שזה לא נעלם מעיני העיתונאים).  
 אם לא די בכך, אז מיד עם שריקת סיום הדרבי, במקום שהמנצחים יתעסקו בחגיגות והמפסידים יעשו חשבון נפש, החלו בעפולה ובגלבוע בחילופי האשמות הדדיות, שלמעשה הפכו לעניין שבשגרה.
מאמן עפולה, ירון הוכנבוים, התייחס למשחק הפראי שהיה על כר הדשא ועקץ את היריבה מעבר לכביש: "היה משחק מאוד קשה. שחקני גלבוע הפציצו את השחקנים שלנו. הם שיחקו ממש בברוטאליות. אבל אם זה מה שעושה להם טוב ובזה הם מעדיפים להתרכז אז זה עניין שלהם".

  שחקני עפולה חוגגים נצחון בדרבי.(צילום:חאדר אניס) 

המאמן סער, לא טמן את ידו בצלחת ודאג להאיר את עיני כולם: "לא הפתיע אותי שעפולה עלו לחימום עם 16 שחקנים, גם לא ששיחקו בצורה ברוטאלית ואפילו לא שירון החביא את הכדורגל בספסל בתוספת זמן. אלא רק דבר אחד הפתיע אותי וזה שאדון ירון הוכנבוים זרק בסיום המשחק כדור על פרצופו של ברק דניאל". עוד אמר וציין סער כי "למזלנו האירוע נקלט במצלמה. אנחנו נשקול לעשות עם זה משהו. יש דברים שהם קוים אדומים. זו בושה וחרפה. שוב הופתעתי מהרמה הנמוכה שאדם יכול להגיע אליה".יש לציין כי, המאמן הוכנבוים, מצידו, דחה את הטענות בעניין זריקת הכדור על דניאל ברק ואמר באופן נחרץ: "לא היה ולא נברא".      

האם תמהיל האירועים שציינתי לעיל הוא למעשה התפוצצות עצבים בלתי נמנעת כתוצאה מיריבות עמוקה או שמא לדעתכם מדובר בעוד חציית קו אדום? אתם מוזמנים להביע את דעתכם דרך הטוקבקים.