עבור מכבי שעריים התפאורה הייתה מושלמת. כל מה שהיה חסר זה שער אחד קטן. בסוף הוא בא אך דווקא לצד השני ובדקה הכי אכזרית שיש, ה-90. חנן פדידה בנגיחה גדולה השאיר את ההגמוניה ברחובות, לפחות עד הסיבוב הבא, בצד האדום.

 עשרות אלפי מילים נכתבו על הדרבי של רחובות בכל מדיה אפשרית וכולם נטלו חלק בחגיגה. מכונת יחסי הציבור של שעריים עבדה בשבועות האחרונים שעות נוספות. סרטונים שעלו ליוטיוב הגיעו לערוץ הספורט ושודרו בפריים טיים, העיתונות חגגה ובשעריים דיברו רק על ניצחון. רק במרמורק ישבו בשקט וידעו למה.

בלי הרבה רעש בנה אויר חיים קבוצה טובה מאד ומאוזנת. רומן חאוסטוב ומג'ד יונס הגיעו לחזק את ההגנה, עידן חג'ג' לחזק את מרכז המגרש. חנן פדידה ופיני מתנה הגיעו כדי לתת את הטאץ' הסופי בחוד.

בשעריים גם לא שקטו על השמרים וצירפו תותחים כבדים עוד יותר. מתי אברהם, עוז ברנדוין, אלירן שערי, אלירן זראי, דוד ציקוושוילי, אילן טפרה ורווה איינקוט. כל אלה הפכו את שעריים לקבוצת צמרת בפוטנציה ועזבו אתכם את מה שמצהירים שם.

ההכנות לדרבי החלו כבר באותו היום של ההגרלה במשרדי ההתאחדות. ראשי הקבוצה ניסו לשדר שזה רק עוד משחק ליגה מתוך 30 אך אט אט נסחפו עם הזרם. במרמורק המשיכו לשתוק. "לא מעניין אותי הדרבי", אמר ענן עדני באחד הראיונות שנתן.
היום הגיעה הספירה לאחור לסיומה. בשעה 15:30 התייצבו שתי הקבוצות על כר הדשא המצוין של אצטדיון הסופרלנד בראשון על מנת לנסות ולשמח את קהל האוהדים שלהן.
מצד אחד כ-2,500 שערוקים (ירדנים בפי המרמורקים) ומהצד שני כ-600 אדומים (קומוניסטים בפי השערוקים). איפה תמצאו עוד קבוצות בליגה א' שמעמידות תפאורה שכזו.



                     איפה תמצאו קבוצות שמעמידות קהל כזה. הכחולים והאדומים

על הכל החגיגה ניצח שמחה גד האגדי. "הייתה חתיכת הפקה", אמר לי במחצית, "חסר רק הגול". בסוף הוא הגיע אבל לא לצד הנכון מבחינתו.


                                ניצח על האירוע. שמחה גד

את פתיחת המשחק פספסתי כי הייתי בנחלת יהודה – באר יעקב (בדיעבד הפסדתי שם דרמה גדולה...). רבע שעה אחרי פתיחת המשחק האוהדים המשיכו לזרום פנימה. בדרך מאזור חדרי ההלבשה לכר הדשא פגשתי את עדני. הוא בדיוק ירד לשם. בדרך ספג קללות מאוהדי שעריים. זה לא הזיז לו בכלל. עם השנים פיתח עור של פיל. הוא לא זכר אותי, כהרגלו.

על המגרש התנהל משחק עצבני. הכי מעניין היה רפרטואר השירים של האוהדים. שלא היה יותר מידי מה לראות על המגרש הקהלים התחרו בינהם. אם להיות אמיתי, הקהל של מרמורק ניצח בתחום. מתוך ה-600 כ-400 שרו ורקדו בלי הפסקה. בשעריים מתוך ה-2,500 לא יותר מ-500 הפגינו השתתפות פעילה בעידוד או יותר נכון בשירים בגנות היריבה.
על המגרש, כשאין יותר מידי כדורגל הגרזנים בולטים. אצל מרמורק היה זה מג'ד יונס. זה שרף את המגרש ונלחם כאילו נולד במרמורק וגדל על ברכיה של היריבות העירונית.


                       שני הבולטים במחצית הראשונה. מג'ד יונס (באדום) ועוז ברנדוין

באותן הדקות שעריים הייתה מעט טובה יותר אך לא הייתה מספיק חדה בהתקפה כשהותירה את מתי אברהם להתמודד לבדו מול הגנת מרמורק. היחיד שניסה לסכן את השער בשורותיה היה ברנדוין הפעלתן שתי בעיטות שלו הלכו אל השער. האחת נעצרה בקלילות אצל בן ישי והשנייה חמקה סנטימטרים מהמשקוף.
בדקה ה-25 לערך נרשמה התקרית הראשונה והיחידה במשחק. כשאחד מאוהדי שעריים התעמת עם הסדרנים והובל לאחר כבוד אל מחוץ לתחומי המגרש.


                             התקרית היחידה במשחק אוהדי שעריים מובל החוצה

בדקה ה-33 הגיע ההזדמנות של המחצית. כנפו הכניס כדור עומק לעברו של פיני מתנה שנותר לבדו מול גיגי. במקום לשאול את השוער באיזו פינה הוא רוצה את הכדור, ניסה להתחכם ולהקשית מעליו ובמקום זאת יצא לו כדור רשלני שהורחק ע"י הגנת שעריים. 0:0 במחצית.

בהפסקה ראיתי את המנשר שחילקו אוהדי שעריים למען הקמתו של האצטדיון העירוני. ע"פ מה ששמעתי יהיה שם סיפור לא פשוט. למרות זאת, כולם שם אופטימיים ומאמינים שבעונה הבאה יהיה אצטדיון ברחובות. זה יהיה מעניין לראות אם המרמורקים יחברו אליהם בנושא...


                     טוב יהיה אם שני הצדדים יחברו למאבק. המנשר 
 
פתיחתה של המחצית השנייה הייתה דווקא בסימן שליטה של מרמורק. מה שהקים מספר פעמים את עדני מהספסל.
בדקה ה-53 סערו הרוחות. זה התחיל בתקרית בין חנן פדידה לזראי שהסתיימה בסולחה באדיבות השופט, ארז אטיאס (מצויין),


                   שיפוט מצוין. אטיאס

המשיך בהתקפה של מרמורק דרך חג'ג' ומתן אוכמן שמסר עומק לפדידה. זה עשה הצגה כאילו הוכשל ע"י ויטל אלדבח. שחקני מרמורק דרשו פנדל אך אטיאס לא קנה את ההצגה והוציא צהוב לחלוץ.


                       הפנדל שלא היה. פדידה עושה הצגה

בדקה ה-55 קיבל מתנה כדור גדול מפדידה, הסתובב על סבג ומצא את עצמו שוב מול גיגי אך בעט חלש וגיגי בלם את הכדור בגופו.


                        הדקות של מרמורק גיגי עוצר את מתנה

בדקה ה-62 שוב היה גיגי במרכז העניינים. בן ברק שלח כדור רוחב לרומן חאוסטוב שבעט לא חזק והשוער הושיט יד ארוכה והדף מצוין.
מאמן שעריים, מנחם איריס החל להבין לאן נושבות הרוחות וביצע תוך 5 דקות שני חילופים כשהוציא את רווה איינקוט החלש והכניס במקומו את עוז עובדיה. לאחר מכן הוציא את אילן טפרה (גם כן חלש) והכניס את חביב הקהל, מוסא בן חיים.


                                   משחק חלש. אייזנקוט

אז השתנה המשחק והמומנטום החל אט אט לחזור לצד הלבן. בדקה ה-85 נרשמה ההחמצה של המשחק. אלדבח הגביה לרחבה, הגנת מרמורק הרחיקה לא טוב לעברו של עובדיה שנותר חופשי לחלוטין את במקום לגלגל פנימה בעט חזק מעל השער של בן ישי.

                        רגע לאחר ההחמצה של עובדיה. שחקני מרמורק לא מאמינים

וכשלא כובשים – סופגים. איך שהכרוז התחיל לומר שהמשחק נכנס לדקה ה-90 הגביה קנאפו כדור חופשי מסובב מרחק 25 מטר אלכסונית מהשער שהגיע לראשו של פדידה, זה נגח מדויק לפינה של גיגי ונתן את האות להתפרצות של הר הגעש האדום.



                                שלא כובשים, סופגים. חוגגים עם פדידה

                                  הר הגש באדום

שחקני שעריים ההמומים ניסו כחמש דקות תוספת הזמן לעשות משהו, אך ללא הצלחה. שריקת הסיום של אטיאס נתנה את האות לחגיגה הגדולה באדום. ועוד איזו חגיגה זו הייתה.


                     איזו חגיגה. אוהדי מרמורק והשחקנים

דקות ארוכות שרו ורקדו אוהדי מרמורק ביציע בעוד שאלה של שעריים עזבו בראש מורכן את המגרש. כמה מהם אף קיללו את המאמן, מנחם איריס וטענו כי הציב מערך פחדני.


                    המומים ומאוכזבים. אוהדי שעריים בסיום

מי שנראה הכי עצבני מכולם היה הבלם, רועי סבג שנשאר בספסל. "אל תגידו לי שלא קרה שום דבר, כן קרה", אמר לאלה שניסו להרגיעו, "אם היינו מפסידים לכפ"ס או עמישב מילא. אבל להפסיד ככה ? למה הסתבכו עם הכדור בחצי שלנו. היו מעיפים אותו שהבלגן יהיה בחצי שלהם".


                      מיאן להירגע. רועי סבג

למטה, באזור חדרי ההלבשה נראה חנן עדני יושב כשהוא זחוח. כולם יודעים לאיש אין אלוהים. הוא יורה את כל מה שהוא חושב. צפו בחלק קצר מאד מהמונולוג שלו. עיקר הלעג שלו הופנה לעברו של מוריס שביט, זכר לעימות שהיה בינהם בהתאחדות.


                                  עדני והמונולוג

"אתם לקחתם את הקופה ואני את הנקודות", התריס כנגד אנשי שעריים שבאו ללחוץ את ידו, "היום אני משלם פרמיה לשחקנים בכיף".


                                   זחוח בסיום. עדני

שתי מילים אחרונות:

אני לא איש מקצוע אבל לדעתי מנחם איריס הפסיד את המשחק. להעדיף את טפרה ואייזנקוט במקומם של עובדיה ובן חיים ? תמוה משהו.


                           הפסיד את המשחק ? איריס

ואוהדי מרמורק. שאפו ענק מגיע לכם. היו"ר לא סופר אתכם ולא רק זאת אפילו מקלל אתכם בכל מדיה אפשרית אבל אתם לא מוותרים וממשיכים ללוות את הקבוצה באשר היא. תצוגת העידוד שלכם הייתה בית ספר.
בדרך פגשתי כמה מהם ברכב. "איך היינו ?" שאלו. אין דברים כאלה, עניתי.


                           ניצחו על המגרש ומחוצה לו. אוהדי מרמורק

נתראה בינואר באיצטוני ?