אם יש מישהו שמזוהה הכי הרבה עם הכדורגל של חצור זהו לבטח יהודה חטואל. הוא שיחק בקבוצה המקומית בימיה היפים בליגה א' והיה בין המובילים להחיות אותה מחדש, פעמיים. בסופו שלדבר הוא נכנע לפוליטיקה והחליט לפנות את מקומו לטובת קיומה של הקבוצה

 דף הפייסבוק של יהודה חטואל שוקק בימים האחרונים חיים. על גביו הוא ניהל מלחמה על הקבוצה שהקים והחזיק כמעט במו ידיו. בסופו של דבר החליט לסגת לאחור ולהשאיר את הניהול לאחרים. והכל בגלל פוליטיקה.

מגיל 12 קשר חטואל את גורלו עם קבוצת הכדורגל המקומית (אז מכבי בני חצור). שם עבר דרך הילדים נערים והנוער עד לבוגרים שטיפסו לליגה א'. האהבה והמסירות שלו לקבוצה הפכו אותו לאחת הדמויות הפופולריות ביישוב כשספורט היה מרכז ההוואי המקומי.
לימים התפרקה מכבי חצור והיישוב נותר ללא קבוצת ייצוג. חטואל לא שקט על השמרים ולפני 9 שנים הקים את הפועל עירוני חצור. כהרגלו רצה להיות מעורב באופן ישיר ולכן היה המאמן, האפסנאי ומביא הכדורים. שותפו, פיני אסולין היה המנהל.

לפני 4 שנים, לאחר הבחירות עזב אסולין בגלל לחצים פוליטיים (היה מזוהה עם שאול כמיסה, ראש המועצה הקודם) והקבוצה עברה לניהול ישיר של המועצה והעומד בראשה, שמעון סוויסה. זה מינה כמה מאנשיו בתוכם גם חטואל.

המשבר הגדול פרץ במחזור הנעילה של העונה שעברה. אז התפוצצה פרשת הכאתו של שחקן ע"י אחד מחברי ההנהלה, מוטי עייש. אגב, עד היום טוען עייש כי לא היה דברים מעולם. חטואל יצא כנגדו ובין השניים עבר חתול שחור.

במהלך הקיץ היה ברור לכולם כי הסטטוס קוו חוזר לשרור במועדון כשחטואל יקבל את הבוגרים ועייש את מחלקת הנוער אך כשהסתבר כי האחרון יישאר בבוגרים החליטו השחקנים להחרים את האימונים לאות תמיכה בחטואל.
כשראש המועצה איים בסגירת הקבוצה החליט חטואל לסגת לאחור והודיע על התפטרותו מהעמותה.

כך כתב בין היתר בדף הפייסבוק שלו לפני 4ימים:
"תושבים יקרים!!! אחרי שבועיים קשים שעברתי כולל איומים על השחקנים שלי ועליי וניסיונות להשפיע עליהם לצאת נגדי אך ללא הצלחה הגעתי למסקנה שלא נותרה לי ברירה אלא להקריב את עצמי בשביל השחקנים. כדי שיהיה כדורגל בחצור והחלטתי לפרוש בכאב מהכדורגל. במקביל הוריתי לשחקנים ממחר ללכת לאימונים כדי שלא יפגעו בהם. אני רוצה להודות לשחקנים שלי שהיו איתי גברים עד היום, לרפי אביסרור, לחן שבת, לעודד ביטון, לצח בוגטוס, לדודו לזמי, לשמוליק בנג'ו, לאורי כהן, ללירן כהן, לבן ברכה, לבן שמואלי, למשה פחימה, לדרור ביטון, להוד חנונה, לשי גודס, ליותם בן שטרית, ליאיר שריקי. אני אוהב אתכם."

ל"דאבל פס" אמר חטואל: "עכשיו יהיה לי זמן להתרכז בבן שלי שמשחק במכבי חיפה. בעונה הבאה אקים עמותה חדשה ואז נראה מי יותר חזק."