פרצופים מחייכים נראו אמש סביב משחק האימון הראשון של האיחוד היפואי בני והאורתודוכסים. "אף פעם לא הייתה שנאה בין הקבוצות, רק יריבות ספורטיבית" טרחו רמזי חוני וראמי מנסור לציין וזאת בתגובה לכתבה שפרסמנו לא מזמן. המאמן, עובד לוי היה מודאג קצת יותר: "יש הרבה עבודה". מחר (חמישי) אמור להיסגר האיחוד בהתאחדות

 למרות שהאימונים החלו בשבוע שעבר, האיחוד הרשמי ביפו בין בני לאורתודוכסים יצא לדרך רשמית רק אתמול במשחק האימון הראשון נגד גבעת שמואל. מדוע רק אתמול? מכיוון שהייתה זו הפעם הראשונה בה התייצבה ההנהלה המאוחדת בהרכב מלא.

בעקבות הכתבה שפורסמה באתר, היה מאד חשוב לראשי שני המועדונים להראות כי אין ולא הייתה שנאה בינהם ולכן הוזמנתי כלאחר כבוד לחזות בפלא החדש. על הדרך עדכנתי גם את אנשי בית"ר פ"ת שהכל בסדר עם האיחוד ושיתכוננו לליגה ב'.

בכניסה פגשתי המון פרצופים מחייכים. הכי מאושרים היו ראמי מנצור ורמזי חוני, הדור הצעיר של ההנהלות. המאמן, עובד לוי היה מחויך קצת פחות: "יש עוד הרבה עבודה עד שנצליח לגבש את סגל", אמר בזהירות ובלחש הוסיף: "צריך להקפיד מאד במה שאומרים. הכל כאן עדין ביותר".


                                            מחויך קצת פחות. עובד לוי

על המגרש באותה השעה התמודדו הכח ר"ג ונס ציונה. שם הפנים היו מאד רציניות. אלה של אנשי הכח בגלל המצב העגום של הקבוצה מחוץ למגרש ואלה של אנשי נס ציונה בגלל המצב העגום שלהם על המגרש.
המשחק הסתיים בתיקו 3:3 ולאחר השריקה נראו מאיר סומך ויעקב טל, הצוות המקצועי של של הכח מסתודד בפינה. אולי יש מצב שנסקר אותם צמוד בעונה הבאה...

                                         אולי נסקר אותם צמוד בעונה הבאה. סומך (מימין) וטל

כמעט שכחתי, הייתה עוד קבוצה במגרש. היריבה של יפו, גבעת שמואל. "יש מצב שאנחנו עולים", אמר לי היו"ר, ניסים גיני, השקמה עושים איחוד עם הכח ואם לא, אין מצב שירשמו". שמוליק חיון, הכחיש היום את הדברים אבל איתו, אין לדעת.

                                           מחברי ההנהלה הצעירה. חוני ולוי

עד שהגעתי לספסל קיבלתי סקירה מלאה על ההרכב של גבעת שמואל. אפילו על השחקן שנרכש בעונה שעברה תמורת 550 ש"ח ועשרה כדורים. גיני ביקש ששמו ישאר במערכת: "שלא יצחקו עליו". מי שרוצה לדעת, שיתקשר אלי... סתם. זכיתי גם לפגוש את חברי הטוב, יובל עופרי. "לא באתי לרוץ, רק לעשות את ההבדל בין 0:1 ל-0:4". נשאר צנוע גם בגיל 32.


                                               רוב הפרצופים מבני יפו. משעל

וחזרה ליפו. מתוך כ-25 שחקנים כמעט ולא ראיתי אף פרצופים מהאורתודוכסים למעט הבלם הבלתי נגמר, פארס משעל. נתנאל בן אריה בקביליו, פאדי אמסיס בהפועל פ"ת ויאן אברמן בהכח.
לעומת זאת מבני יפו היו רבים וטובים: השוער נתנאל נונו, הבלם, יניב אמזל, הקשרים יוסף סקע וסלמה מניע וכמובן החלוץ, מוחמד שרבוש שהחליט כנראה להשתקע קרוב לבית ופרחוד קדירוב המוכשר. "שמור לי עליו", אמר מומי אלקולומברה ללוי.


                                      שמור לי על הילד. אלקולומברה

דוד מנסור המיתולוגי שהגיע לא פסח על אף שחקן בספסל כשלחץ יד לכולם. "הרבה זמן לא לחצתי ידיים לכל כך הרבה אנשים", אמר והוסיף: נהיה קבוצה טובה."

את המשרוקית קיבל לא אחר מאשר הטוסיק של ליגה ג', ישי זיתוני,שוער גבעת שמואל.
על המגרש לא התפתח משחק גדול. יפו החזיקה יותר בכדור ואף כבשה ראשונה. בדקה העשירית שלח שרבוש כדור רוחב לקדירוב שהכניע מקרוב את מתי דבש.


                                            יתרון מוקדם. קדירוב

המחצית של המשחק המקוצר (35 על 35) עוד הייתה סבירה. שתי הקבוצות הניעו כדור אך ללא תכל'ס. גבעת שמואל ניסתה להשוות בעיקר דרך עופרי אך לא הצליחה לעבור את מחסום אמזל - משעל. המאמן, אודי כבודי נראה רגוע למדי. בשביל ליגה ג' זה יספיק. לליגה ב', יכול להיות.


                                                      קרוב לבית. שרבוש

המחצית השנייה הייתה הרבה יותר שכונתית ומפוזרת. שחקנים יצאו ונכנסו. אבל ככה זה. משחק ראשון, חודש לפתיחה. שישחקו ויהנו.
עופרי שהספיק להתחבק והתנשק עם היפואים סיפק משפט מחץ: "האיחוד שלכם זה כמו השלום עם מצרים" וסחט כמה מבטים נרגזים.
יפו המשיכה להחמיץ בסיטונות מול דבש עד שבאמצע המחצית השנייה הגיע השוויון. אביב שהריאן קיבל כדור עומק מעופרי ומקרוב קבע 1:1.
מכאן כבר אף אחד ממש לא התעניין במשחק. על הדרך הספקתי לסגור לכבודי משחקים נגד אסי גלבוע ורמות מנשה במחנה האימון בבית אלפא אליו תצא הקבוצה בשבוע הבא.


                                              קיבלו משחקי אימון. כבודי וגיני

על המגרש כבר עלתה לאימון מחניים ר"ג עם גיא קריו האגדי, כך שיצא לי להרוג שלושה ציפורים במכה. זה כבר סיפור לכתבה נוספת.