נכון שמשחקי אימון הם ממש לא אינדיקציה לליגה אך במגרש באולגה ראו כ-30 הצופים משחק לא רע. אולגה עוד צריכה חלוץ, לאוהד בוזגלו יש עוד הרבה עבודה למרות ההרכב החסר. נגמר 1:3 למארחים כשחאלד מונדיאה מככב

 זהו חברים, חזרתי. אחרי נתתי לאישה קצת אוויר לנשימה בקיץ, השארתי לה תמונה שלי מגיל 21 (שתשכח איך אני נראה היום) והתחלתי את המסע שלי במגרשי הליגות הנמוכות בישראל.

לא בכדי בחרתי לפתוח באולגה. לפני קצת יותר משלוש שנים הייתי שם. היה זה ערב משחק העלייה החגיגי לליגה ב'. אז הבטיחו לי שם שתוך שתי עונות נוספות ישחקו בליגה א'. הבטיחו וקיימו.

מול אולגה התייצבה יריבה שע"פ השמות המשחקים בה תהיה אחת הקבוצות היותר מעניינות בליגה: עמישב פ"ת. את הדרך היה לי את הכבוד לחלוק עם מאמנה, אוהד בוזגלו. "אולגה מצפים ליריבה אימתנית", אמר לי, "אנחנו רחוקים מכך. בפעם הראשונה אולי בכל הקריירה שלי כמאמן אני לא רק לא יודע עם מי אני עולה לשחק, אפילו המערך עוד לא סגור לי בראש".


              המערך לא היה סגור לו בראש. בוזגלו

בצדק. רשימת הנעדרים הייתה ארוכה: תום גלברט (חופשה בחו"ל), אהרון סולדוצ'ו (חו"ל מטעם העבודה), אסי בוזגלו (טרם סיכם את תנאיו) וטל אגי (חולה). בנוסף רביד אשר עלה כשחזר ממחלה ועבורו של בן בריגע היה זה מפגש בכורה עם הקבוצה. למעשה הקבוצה התייצבה ללא מגנים טבעיים ועם קישור חסר מאד.

את הסקרנות שלי משך מן הסתם אורי קרגולה אך בוזגלו דאג להוריד לי את ההתלהבות: "הוא עדיין לא בכושר אבל אורי זה אורי. לעונה הוא יבוא מוכן". כשהגענו למגרש הופתעתי מאד לראות את אפי אלון, הג'וקר של כפ"ס בעונה שעברה. הוא סיכם בעמישב השבוע לאחר שעזב בטריקת דלת. "אני לכפ"ס כבר לא חוזר", אמר. ביום ראשון ננסה לברר מה הסיפור שם...


       לא חוזר לכפ"ס. אלון (בכחול)

בגבעת אולגה לא השתנה יותר מידי מאותו ביקור. אפילו דרכי הגישה למגרש נותרו רעועות. רק שהאנשים נשמעו הרבה יותר שקולים. האופוריה התחלפה בדרך שלאו דווקא תוביל לעלייה לליגה הלאומית. "צריך להיות שלב ביניים בין ליגה א' ללאומית", אמר ציון כחלון, איש המשק המסור של אולגה, "שהקפיצה לא תהיה גבוהה מידי."


 
גם ההרכב של המארחת היה חסר. מיכאל בן חמו (פצוע), ישראל אביטן (חופשה באילת) ואדם כהן נעדרו. מנגד, נראו שלושה שינויים מעניינים. המאמן, שרון זהביאן (ניהול משחק מצוין), הבלם זיו אוסון והחלוץ, חאלד מונדיאה שחזר מהליגה הפלסטינאית (מהבולטים במגרש). 

אך הדמות הכי ססגונית הייתה ללא ספק השופט, אלכס אוסון, אביו של זיו שחקנה של אולגה את התפקיד הוא לקח ברצינות ואף הגיע עם תלבושת של האיגוד וכרטיסים (!!) בהם גם לא היסס להשתמש.


             מטביע את חותמו על המגרש. קרגולה

כר הדשא נראה לא רע בכלל. זה עשה חשק לקרגולה להטביע את חותמו עליו. כ-15 אוהדים התמקמו ביציע הלוהט. היה מקורי והביא שמשיה אותה לא חלק עם חבריו.

כבר בחימום הבנתי שבאולגה לוקחים את הדברים ברצינות. מאמן הכושר הריץ את השחקנים כששרון זהביאן השקיף מהצד ועשה תכניות על הנייר. בצד הלוגיסטי עסקו החבר'ה בהעמדת שמשייה שהשאילו כנראה מחוף הים הסמוך. כמה בלוקים ואפילו טורנדו לא יעקור אותה.


               השמשייה מהים 

           והקונסטרוקציה

את המשחק פתחו שתי הקבוצות עם ההרכבים החזקים ביותר שלהן. עמישב פתחה עם אור אביב; בן בריגע, אושר זיתון, טל זלוצובר, ליעד ארז; תומר אריה, גיא אהרוני, רביד אשר, אפי אלון; אורי קרגולה ואלמוג בוזגלו.
אולגה פתחה עם איתי כהן; ואדים פודריננקו, גל פיבך, זיו אוסון, חן וטורי; דקל כהן, דור בדוסי, אבירן תורג'מן, אסי גומה; חאלד מונדיאה ואליעז שושן.


               לקח את התפקיד ברצינות. השופט, אלכס אוסון 

עוד לא התיישבתי עם הקפה וכבר נפל השער הראשון לזכות אולגה. ואדים פודריננקו ששיחק כמגן ימני שלח את מונדיאה שהיה ספק בנבדל. אוסון הורה להמשיך והחלוץ פרץ קדימה, עבר את השוער אור אביב והרשית בקלילות, 0:1 לאולגה. אנשי עמישב באו בטענות לשופט שלא עזרו במיוחד.


           עוד לא הספקנו להתיישב. מונדיאה בדרך לראשון

לא התאוששנו ותוך שלוש דקות הגיע השוויון. קרגולה לקח כדור חופשי מרחק ב-17 מטר מהשער והשחיל את הכדור ברשת של איתי כהן, השוער שהגיע לאולגה מקריית אתא.


             צפו בקרגולה עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב

שטף המשחק לא פסק ובדקה ה-10 אולגה כבשה את השני. בריגע הסתבך בהגנה, איבד כדור לאסי גומה שלא התקשה מול אביב וקבע 1:2.

עם ההרכב הראשון של אולגה התקשתה מאד עמישב להסתדר. הפריצות הסוחפות של מונדיאה ופודריננקו באגף הימני של אולגה הביכו לא אחת את ההגנה של האורחים אך לא הניבו הזדמנויות יוצאות דופן. קרגולה שותק היטב ע"י פיבך  והתוצאה נותרה בעינה עד לסיומו של השליש הראשון. בירידה לחדרי ההלבשה הסביר אוסון השופט לבוזגלו את ההחלטה שלו לאשר את השער הראשון...


              מעוז ההגנה של אולגה. פיבך (מימין) וקרגולה

           ניסה לספק הסבר לאישור השער. אוסון ובוזגלו

זהביאן שהיה מאד מעורב במשחק ולא חדל מלדרבן את שחקניו החליף בשליש השני את כל ההרכב מה שהקל מעט על עמישב שהחזיקה יותר בכדור אך לא הצליחה ליצר מצב ראוי לשמו מול שערו של אופיר בקר. על שיתוקו של קרגולה מונה, אורן טימסיט שהחליף את פיבך. בלם גבוה שיכול בשקט לשחק גם כדורסל. לקראת סיומו של השליש החל בוזגלו בחילופים כשהעלה את אבינו ברו, עדן עזריה, אבי יפרח ואיתי חלף שחזר מפציעה ארוכה.

בשליש השלישי החזיר זהביאן את ההרכב הראשון ומספר דקות לסיום נסגר סופית המשחק. מונדיאה בפריצה סוחפת שלח את אליעז שושן לתוך הרחבה וזה הצליח להשתלט על הכדור לקבוע 1:3 בסיום.


                 צפו בשושן סוער עניין עם השלישי של אולגה

לסיכום: אם אולגה נראית כך בטרום עונה מעניין איך היא תיראה בעונה עצמה. כפי שציינתי, החלק הקדמי צריך חיזוק. לעמישב יש אמנם נסיבות מקלות אך לבוזגלו יש עוד הרבה עבודה. בשני הקרוב מחכה לו מכבי יפו.
                                                    
בנוסף, החלטתי לפרגן בתמונה לאלה שמאחרי הקלעים בעמישב: מנהל הקבוצה אלברט ביטון ואיש המשק דוד מימרן. קבלו גם אתם. מגיע לכם.


                מפרגן. מימרן (מימין) וביטון