בגיל 24 איסלאם אלזנטי מתחיל עונה שנייה בהפועל קטמון והשנה הוא רוצה לעשות את הפריצה הגדולה "הגיע הזמן, אני מרגיש מוכן לקחת את קטמון ללאומית" השחקן לא שוכח את מאמנו הקודם "הוא הושיט לי יד והרים אותי, אם לא זדה, לא הייתי בכדורגל" ומפרגן למאמנו החדש: "מאמן מוכשר והכי חשוב: בנאדם אמיתי"

 בעונה שעברה יצאתי לסקר את המשחק של הפועל קטמון ירושלים מול הפועל מרמורק, משחק שנערך באצטדיון הפועל ברחובות. המשחק הסתיים בתוצאה 3:1 לקטמון ומעבר לצמד שכבש, בלט מעל כולם מספר 15, איסלאם אלזנטי. אני זוכר ששאלתי את כולם מי זה השחקן הזה? וכשקיבלתי תשובה, בצורה טבעית לחלוטין הגיעה השאלה הבאה: מה לעזאזל הוא עושה בליגה א?

איסלאם לא כל כך שש להתראיין, אדם צנוע, שקט. מספרים עליו שעכשיו בחודש הרמדאן, הוא עובד כל יום, מגיע לאימון הערב ורק לקראת סוף האימון כשיוצא הצום, הוא מבקש מעופר לשתות וכל זה בלי להתלונן ובלי לבקש הנחות. "אני מרגיש בבית בקטמון" אומר השחקן, "עופר מאמן טוב ומוכשר והוא קודם כל בנאדם שזה הכי חשוב. הוא אמר לכולנו שמי שיהיה טוב ישחק ומי שלא לא ישחק, תמיד צריך להוכיח"

                         קודם כל בנאדם. טלספפה (צילום: שלומי גבאי)

"אם לא זדה, לא הייתי בכדורגל"

למרות שניכר לשמוע על קולו של אלזנטי שהוא מאושר בחלקו ולא מסתכל לאחור, הוא לא שוכח את מאמנו לשעבר, שלטענתו הרים אותו מהקרשים: "הוא הושיט לי יד והרים אותי. אם לא ליאור לא הייתי משחק כדורגל"

ליאור אמר לי שאתה השחקן הכי טוב בליגה.
"אני לא יודע מה להגיד, יכול להיות שמה שהוא אומר נכון, זו הדעה שלו, הו אלא סתם בכדורגל אבל אני לא חשוב שאני הכי טוב בליגה"

היית עצוב כשהוא עזב?
"ברור כי זה המאמן. אני הייתי על סף פרישה והוא הושיט לי יד ונתן לי לשחק ונתן לי במה. זה מאמן שנתן לי גב ונתן לי את כל הדברים ששחקן צריך. הוא כמו אח גדול ואני מתייעץ איתו על הכל. היו לי הרבה הצעות והוא גם עזר לי בהחלטה להישאר בקטמון"

למה היית על סף פרישה?
"כדורגל זה לא תמיד איך שאתה רוצה, כשלא הולך לך זו בעיה. לא היה לי כוח ללכת לעשות מבחנים בקבוצות ואחרי בני לוד אמרתי שאני אפרוש. הלכתי למבשרת חצי עונה ואז הלכתי למבחנים אצל ליאור בקטמון, שם הכל התהפך. לפני ארבע שנים לא קיבלתי דקה בלוד, חשבתי שאני באמת חלש"

                     "הגעתי אליו, והכל התהפך" ליאור זדה (צילום: לירן דורף)

"הקהל של לוד מפרק אותך. הקהל של קטמון מעודד עד שתהיה טוב"

כאמור, לפני ארבע שנים איסלאם היה בבני לוד שם כפי שאמר לא ראה כל כך מגרש, משם עבר לליגה הפלסטינאית ואז הייתה שנה (בגיל 21) שהוא ישב בבית ולא שיחק, דברים שבקלות יכולים לגרום לכך ששחקן ייעלם.

אתה עדיין מאמין בעצמך?
"עכשיו כן. אחרי העונה שעברה, אני תמיד האמנתי בעצמי כי אני יודע מה אני יכול לתרום, השנה אני שואף לעונה הרבה יותר טובה מהעונה שעברה מבחינה גם אישית וגם מבחינה קבוצתית אנחנו חייבים לעלות השנה"

מה זאת אומרת חייבים?
"קבוצה כמו קטמון, אם היא לא לפחות בליגה הלאומית זה לא מממש את הפוטנציאל. יש פה קהל ואווירה, אין כמו קטמון. מגיע לאוהדים ולקבוצה הזאת לעלות בעזרת השם השנה"

"אני אומר שקבוצה כמו קטמון צריכה להיות שם, ואפילו בליגה העל" אומר אלזנטי, "יש שם קבוצות שאין בהן קהל כמו שיש בקטמון, קהל מעודד ותומך. זה לא קהל שמשחק אחד לא טוב והם מקללים אין דבר כזה פה, הם ממשיכים לעודד! אין דברים כאלה בכל העולם, בלוד יש 150 איש ואם אתה לא טוב אז אתה אוכל אותה, פה הם מעודדים אותך עד שתהיה טוב"

                    אוהדי קטמון. תמיד שם גם ברגעים הקשים (צילום: לירן דורף)

לאן קטמון תגיע השנה?
"אינשאללה ליגה לאומית ומהמקום הראשון"

מה החלום שלך?
"החלום שלי הקטן של לעלות עם קטמון, החלום הגדול זה לשחק בליגה העל"

גם מאמנו החדש של איסלאם, עופר טלספפה, מודע ליכולות של השחקן, גם הפנימיות: "איסלאם זה שחקן מאוד מוכשר שעשה שנה שעברה התקדמות ואני מקווה ומאמין שימשיך את ההתקדמות שלו גם השנה. זה בחור רציני שאוהב לעבוד ושחקן שמאוד מחובר ואוהב את קטמון שזה לא פחות חשוב"