בעבר הצפון היה ספק השערים בליגה ג', העונה ההגמוניה בתחום עברה לדרום. הצפון נשאר עם המתח כשבשניים מהמחוזות המתח נשמר עד לסיום כולל משחק הכרעה. אז מי הם נבחרי העונה ? כתבה אחרונה בנושא.

בשעה טובה ומוצלחת גם "דאבל פס" סותם את הגולל על העונה שחלפה בסיכום האחרון.
המחוזות הצפוניים של ליגה ג' שהיו בעבר ספקי השערים "הסתפקו" העונה רק במתח שהם סיפקו.
בעוד שבדרום הוכרעו העליות לפני תום העונה, שניים מהמחוזות הצפוניים (גליל עליון ויזרעאל) הוכרעו במחזור הנעילה ואף לאחריו. ביזרעאל נזקקו הקבוצות למשחק הכרעה כדי לקבוע את העולה לליגה ב'.
כמובן שיש סיכוי סביר שנראה עוד עולות מעבר לשלושה שכבר עשו זאת: בני מג'אר, צעירי טורעאן ואחווה א.א. פאחם.

גולת הכותרת של המחוזות הצפוניים הייתה הקבוצות שהתפרקו במהלך העונה. שומרון היה המחוז המוביל בתחום עם 4 קבוצות שהתפרקו בתחילת העונה ובמהלכה: בני זמר, הפועל ערערה, הפועל מעוויה ומכבי ברקאי. מה שהותיר את הליגה עם 12 קבוצות בלבד.
ביזרעאל התפרקו שתיים: בשמת טבעון והפועל כעביה ואילו גליל עליון היה צדיק עם קבוצה אחת שהפסיקה פעילותה עוד לפני שהעונה החלה: מכבי בני נחף.

בכל הנוגע לכיבוש שערים, התחום היה "קצת" חלש העונה בצפון. רק שתי קבוצות סיימו עם 100 שערים זכות ויותר: בני מג'אר (105) והפועל בועיינה (103).
לראשונה היו אחוזי הצלחה מדהימים: 79 נקודות מתוך 84 אפשריות. 94 אחוז. הפועל בועיינה סיימה עונה שלמה ללא הפסד (24 ניצחונות ו-4 תוצאות תיקו), למרות זאת המאזן שלה היה נמוך יותר מזה של נוג'ידאת כך שלאחרונה תהיה עדיפות במידה ויתפנה מקום בליגה ב'.

מ.ס. ג'וליס קיבלה את התואר הפועל רמלה של הצפון כשצברה נקודה אחת בלבד (!!) וספגה 142 שערים. ביזרעאל עברה בני חג'אג'רה את תחום ה-100 ספיגות עם 109.

גם תחום הצהובים "שגשג" פחות בהשוואה לדרום. אף שחקן לא עבר את תחום 10 הצהובים. נתון מדהים בפני עצמו. מוחמד דלאיקה ממנשיה זבדה ויוסף אגבריה מבית"ר א.א. פאחם היו היחידים שצברו 9 צהובים כ"א.
הקבוצה שספגה הכי פחות צהובים הייתה דווקא בני ג'וליס עם ממוצע של 0.9 למשחק.

"מלך" האדומים הוא עלא ג'ומאיס מבני חג'אג'רה שספג 4 כרטיסים. בגללם שיחק רק 13 משחקים העונה...

הנבחרת במערך 4 – 3 – 3:

שוער: עאמר פוקרה (הפועל בועיינה)
השוער החירש – אילם ספג בשנתיים האחרונות הכי פחות מכל שוער אחד בקבוצת בוגרים בישראל אך למרות זאת הקבוצה לא הצליחה לסיים במקום הראשון ממנו מעפילים לליגה ב'. על המגבלה שלו מחפים אינסטינקטים יוצאי דופן, גמישות ומיקום מצוין.

שוער נבחרת 2: מוחמד מוקסקס (בני נוג'ידאת)
שוער ליגה ב' לכל דבר. מאז שהצטרף בנובמבר ספגה הקבוצה 10 שערים בלבד. שולט היטב ברחבה ובעיקר בתיבת החמש. מנוסה מאד ואחד האחראיים לעובדה שהקבוצה סיימה ראשונה בליגה.


שוער ליגה ב' לכל דבר. מוחמד מוקסקס (צילום: עודד חסין)

בלמים:

בלם: סאלח עבדאללה (בני מג'אר)
בלם ליגה א' לכל דבר אך העדיף לרדת לליגה ג' בגלל הכסף. המנהיג הבלתי מעורער של החלק האחורי של העולה לליגה ב'. מהבולטים בניצחון הגדול על צור שלום בגביע. מנוסה מאד, בעל משחק ראש מצוין.

בלם: בורהאן (מחאג'נה) אבושקרה (אחווה א.א. פאחם)
אחד הגרזנים של המחוז ואולי של הליגה כולה. כבלם בליגה ג' הניסיון משחק תפקיד חשוב מאד ולבחור יש את זה מהשנים בהן שיחק בליגה א'. לא מהסס לתמוך בהתקפה ולראיה הצמד שכבש מול נווה שאנן. הפסיד רק משחק אחד (אדום).

בלם נבחרת 2: וואליד דלאשה (הפועל בועיינה)
יחד עם השוער שלו, אחראיים לעובדה שהקבוצה ספגה רק 17 שערים ב-28 משחקים. בקושי בן 21 וכבר הופקד על מרכז ההגנה של הקבוצה. הפיזיות והמיקום שלו מרמזים כי עוד נשמע עליו בעתיד. כבש שער אחד שהיה מאד קריטי (שוויון מאוחר מול בני שעב בדרך לניצחון דרמטי).

בלם נבחרת 2: חאפז נוג'ידאת (בני נוג'ידאת)
לא בכדי קיבל מקום בנבחרת ליגה ב' צפון א' בעונה שעברה כשהנהיג את הגנת כפר מנדא. בדקות ששיחק ספגה הקבוצה 7 שערים בלבד. מנוסה מאד, מנהיג אמיתי וכמובן גרזן במלוא מובן המילה.

מגנים:

מגן ימני: כילאני (מחאג'נה) כילאני (אחווה א.א. פאחם)
שחקן ליגה א' לכל דבר. לא בכדי עשה את הדרך מליגה ג' לליגה הלאומית עם אלאהלי. שורף קווים "סדרתי". עולה כמעט לכל התקפה. בעל גושר גופני נדיר לליגה הזו.

מגן ימני נבחרת 2: סאמח נוג'ידאת (בני נוג'ידאת)
מאז שקיבל את חולצת ההרכב הראשון אי שם בנובמבר כמעט ולא עזב אותה למעט במספר משחקים זניחים. שחקן קו מצוין ביחס לליגה ג' אך לא מרבה לתמוך בהתקפה שלו. למרות תפקידו במגרש ספג רק 3 כרטיסים צהובים.

מגן שמאלי: סאיד פתפות (בני מג'אר)
עוד אחד מהצעירים המצוינים של העולה החדשה לליגה ב'. למרות גילו (עדיין לא 21) השלים עונה שלישית בבוגרים וכאחד מעמודי התווך בחלק האחורי של מג'אר. קשה מאד לעבור אותו באגף שלו, תומך כמעט דרך קבע בהתקפה.

מגן שמאלי נבחרת 2: מאור מלכה (מ.ס. פרדס חנה/כרכור)
הוא אמנם שייך לקבוצת הנוער של המועדון אך קיבל את הקרדיט ולקח אותו בשתי ידיו. הוא עדיין לא בן 20 וכבר אפשר לומר שהוא שחקן העתיד של הקבוצה. טכני ובעל שליטה טובה בכדור מה שלא מפריע לו להיות אגרסיבי.

קישור:

קשר: נידאל עודה (בני מג'אר)
בגיל 38 הוכיח שוב הקשר הכי מנוסה בליגות האלה שהוא עדיין יכול להיות איש מפתח. הלב של בני מג'אר היה בכל מקום אפשרי. הניסיון העצום שלו היה ללא ספק בין הגורמים שתרמו לעלייה ההיסטורית. שחקן שבקלות היה מוצא לו מקום בליגה ב' ואפילו יותר מזה.


היה בכל מקום אפשרי במגרש. נידאל עודה בעונה שעברה

קשר: חוסאם אגבריה (אחווה א.א. פאחם)
הרוח החיה והמוח מאחורי ההתקפה של הקבוצה. זה שלא שיחק עונה שלמה לא הפריע לו ממש לחזור ובגדול. בישל כ-30 שערים. היה הערך המוסף מאחרי הקלעים.

קשר: אייל הזימה (בני מג'אר)
20 השערים שכבר וכמות דומה של בישולים מדברים בעד עצמם. הירידה לליגה ג' הייתה בשל שיקולים כלכליים והייתה לצורך עלייה מחודשת. מהיר מאד וטכני. ברמה אחת ואפילו יותר מהליגה הזו.

קשר נבחרת 2: איאד אלקוט (בני נוג'ידאת)
הניסיון שלו היה שווה הרבה לנוג'ידאת. שחקן של מאני טיים. קצת איטי אך יודע היכן לעמוד כדי להניע את המשחק ולחלק מסירות לחבריו. כבש 16 שערים (5 במדי עירוני יפיע).

קשר נבחרת 2: עלי עדאווי (צעירי טורעאן)
לאחר שלא קיבל מספיק דקות משחק בטבריה החליט הקשר המוכשר לחזור לקבוצת כפרו והשלים עמה עונה גדולה עם 18 שערים ויותר מ-10 בישולים. מהיר וטכני שעשה הרבה צרות להגנות הליגה. בגיל 20 עתידו לפניו.

קשר נבחרת 2: מועייד לוואבנה (בני נוג'ידאת)
למרות שבד"כ משחק כבלם, העובדה שהוא מרבה לתמוך בהתקפה נתנה לו מקום בנבחרת בתור קשר אחורי. המוציא לפועל של נוג'ידאת כשהיה שווה לה הרבה נקודות. גרזן אמיתי שהיה כמעט בכל מקום במגרש.

התקפה:

חלוץ: אסף דגאש (בני מג'אר)
34 השערים שכבש ב-20 המשחקים הופכים אותו לשחק הכי יעיל בארץ בקבוצות הבוגרים. קצב של שער כל 44 דקות. נתון מדהים בפני עצמו. מס' 9 טיפוסי (למרות שמשחק 18). עבר עונה לא קלה ברמה האישית אך בכל פעם ששיחק ידע לתת את התפוקה.

חלוץ: חמאדה (בועול) מחאג'נה (אחווה א.א. פאחם)
עוד מהנוער של הפועל א.א. פאחם סומן החלוץ המוכשר להיות שחקן מוביל. 45 השערים שכבש מתוך 88 של קבוצתו (כולל המשחקים נגד הקבוצות שהתפרקו) מדברים בעד עצמם ובגדול. חלוץ בחסד עליון שאם ידע לנתב את היכולות שלו למקומות הנכונים, ייקח את הקבוצה למקומות גבוהים יותר.


יותר מחצי כמות השערים של כל הקבוצה. חמאדה בועול (צילום: מוחמד חאדר אניס)

חלוץ: יניב אברג'יל (הפועל בועיינה)
הוכיח שוב שליגה ג' קטנה עליו בכמה מידות. כבש 35 שערים ב-26 משחקים הם רק חלק מקן ממה שהיה שווה להפועל בועיינה על המגרש. למעשה לא כבש רק ב-5 משחקים בהם שותף. מטריד הגנות גם בגילו "המופלג".

חלוץ נבחרת 2: איתן יואש (פרדס חנה/כרכור)
עשה התקדמות גדולה לא רק בחלק המקצועי אלא גם במנטאלי כשמסוליסט הפך לשחקן קבוצתי. מעבר ל-23 השערים שכבש בישל עוד 19 (בדוק) והיה מעורב כמעט בכל שער נוסף שכבשה הקבוצה. אם יתמיד סביר להניח שיגיע רחוק.

חלוץ נבחרת 2: רביע עדאווי (צעירי טורעאן)
המוציא לפועל של העולה לליגה ב'. 16 מתוך 18 השערים שכבש היו בסיבוב השני כך שמעשית אפשר לומר שהיה בין הגורמים לעלייה של הקבוצה. הביא הרבה מניסיונו.


גדול על הליגה בכמה מידות. יניב אברג'יל (צילום: מיכאל פישנזון)

חלוץ נבחרת 2: נתי גולני (הפועל עירוני צפת)
אם מסביבו היו שחקנים יותר רציניים אין ספק כי החלוץ המוכשר היה מסיים עם הרבה יותר שערים והקבוצה שלו במקום הרבה יותר גבוה. 31 השערים שכבש מול ההגנות הקשוחות של הליגה אומרים הכל. טכני, מהיר ומריח שערים טבעי.

מאמן העונה: סאלח סלאמה (צעירי טורעאן)
מאמן טוב יודע להפיק ממינימום שחקנים, מקסימום יכולת. זה מה שעשה העונה סאלמה כשלקח קבוצה עם תקציב מינימום ועל טהרת הכפר ועשה איתם את כל הדרך עד לליגה ב'. התלכיד שבנה בלט כקבוצה מגובשת ולא על שחקן אחד או שניים מה שבסופו של דבר הוכיח את עצמו.

שחקני העונה: אסף דגאש (בני מג'אר) וחמאדה בועול (אחווה א.א. פאחם)
אין ספק כי שני השחקנים הללו השפיעו יותר מכל על הקבוצות שלהם ולכן התואר שלהו הולך אליהם ובגדול. בועול כבש יותר ממחצית השערים של קבוצתו ואילו דגאש עשה זאת בממוצע נדיר אפילו במושגים של ליגה ג'.

תגלית העונה: רביע בריק (בני מג'אר)
בגיל 20 מינוס קיבל השוער את הכפפות של העולה החדשה ודווקא בתקופה הכי קריטית שלה – בשיא המאבקים על העלייה וגם במשחק החשוב בגביע המדינה. העובדה שספג 10 שערים בלבד מדברת בעד עצמה. השרה הרבה ביטחון על ההגנה שלו והצדיק את הקרדיט שקיבל ממאמנו והשוער המחליף שלו, אחמד עאבס.


השחקן והתגלית. דגאש (מימין) ובריק (צילום: פורטל מרמר)

ראויים לציון:

אורי יוסף (פרדס חנה/כרכור) – סומן כהבטחה גדולה אך נעצר בגלל הצבא. חזר לעצמו ובגדול.

אלי אדמסה (פרדס חנה/כרכור) – ההסבה המקצועית שעשה ממגן לחלוץ עשתה לו טוב. סיים את העונה עם 16 כיבושים.

מוחמד זכי נוג'ידאת (בני נוג'ידאת) – חלוץ כישרוני מאד. 15 השערים שכבש מוכיחים זאת.

אמג'ד מראדת (צעירי טורעאן) – עשה הרבה עבודה שחורה מעבר ל-10 השערים שכבש כולל שער הניצחון על נוג'ידאת בסיבוב השני.

עבדאללה ג'עס (בני מג'אר) – מגן יוצא מן הכלל שכבר שיחק ברמות הגבוהות (נוער מכבי חיפה)

יוסף אבו ראג'ה (אחווה א.א. פאחם) – חלוץ טכני שקצת "נעלם" לידו של חמאדה בועול אך נתן את התפוקה שלו (8 שערים).

בכר איוב (הפועל נחף) – המוציא לפועל העיקרי של הקבוצה שהייתה קרובה מאד לצמרת בסיום הסיבוב הראשון.