אחרי שסיכמנו את ליגות א' ו-ב' על מחזותיהן השונים הגיע הזמן לרדת גם לליגה ג'. בגלל הבדלי הרמות המשמעותיים החלטנו לחבר את שלושת המחוזות הדרומיים (שרון, ת"א ומרכז) ולבחור מתוכם שתי נבחרות. אז מי שחקן מאמן ותגלית העונה ? כנסו וגלו

לסכם את ליגה ג' זו משימה לא קלה. על סטטיסטיקה אין בכלל על מה לדבר אחרת נצטרך לשבת שלושה ימים כדי לנתח אותה. בגדול בלטו העונה לא יותר מ-7 קבוצות בשלושת המחוזות הדרומיים: הפועל מורשה (שרון), עוצמה חולון, גבעת שמואל, בני יהוד, רמת ישראל (ת"א) וכמובן עירוני מודיעין ובית"ר גבעת זאב (מרכז).

המפתח בליגות ג' העונה היה ריבוי השערים במחוזות השונים ובעיקר בדרום. בעבר אם קבוצה הייתה מגיעה ל-100 שערי זכות זה היה הישג גדול העונה רשמו לא פחות מ-5 קבוצות 100 שערים ויותר. לא פחות מ-8 קבוצות חצו את גבול 100 השערים.
הגדילה לעשות הפועל מורשה שכבשה 155 שערים ב-30 משחקים. מודיעין כבשה 149 ב-29, רמת ישראל 143 ב-30, גבעת זאב 140 (29), עוצמה 133 (30), בני יהוד 113 (30), בית"ר פ"ת 112 (30) ובית שמש 112 במספר זהה.

גם בספיגות נרשמו כמה שיאים. הפועל רמלה שברה את שיא 200 השערים עם 218 ספיגות ב-27 משחקים (ההפסדים הטכניים לא נחשבים). ספורט מעוף ספגה 181 שערים ושלישית בקטגוריה המפוקפקת כפר קאסם ניבראס עם 145 ספיגות.


שברה את השיאים של עצמה. הפועל רמלה של תחילת העונה (צילום: גיא גולדפרב)

מלכי השערים היו בהתאם לכמות הכיבושים. נעם מזרחי (מודיעין) לקח בגדול את מחוז המרכז עם 44 כיבושים. את ת"א לקח מלך השערים הארצי, רועי אדרי (עוצמה חולון) עם 48 ואת השרון וויסאם סינדיאני (צעירי טייבה) עם 37.
מלך הכיבושים במשחק אחד היה ליאור מיכאלוב מרמת ישראל שהרשית לא פחות מ-9 פעמים מול ספורט מעוף בניצחון השני גבוה ביותר בליגה ג' העונה, 1:19. אחריו דורג רועי אדרי אדרי עם 8 כיבושים למשחק ובמקום השלישי רועי חן מאריאל עם 7.

שלומי מאיר מנווה גולן היה השחקן שהורחק הכי הרבה פעמים העונה (4). ציון דקל ממכבי אור יהודה היה המוצהב ביותר עם 13 כרטיסים. אור יהודה הייתה גם הקבוצה הכי מוצהבת בדרום עם 3.4 כרטיסים למשחק.
משפחת דקל הייתה "אחראית" ל-29 מהצהובים של הקבוצה ול-7 מהאדומים. טוב שהמאמן, אבי דקל ישב על הספסל..

נבחרת העונה במערך 4 – 3 – 3:

שוער: אשר כהן צדק (עירוני מודיעין)
אחת הבחירות הראשונות של המאמן, חגי קול ואחת המוצלחות שבינהן. גם מול קונוסים אפשר לספוג שערים כך ש-12 השערים שספג בליגה הם הישג יוצא מן הכלל בכל אמת מידה. ניחן באינסטינקטים מצוינים ובמיקום יוצא מן הכלל.

שוער נבחרת 2: שי זיתוני (גבעת שמואל)
שחקן העונה של גבעת שמואל. ספג את מספר השערים הנמוך ביותר במחוז ביחס למספר המשחקים ששיחק. לא נראה כמו שוער אך בעל אינסטינקטים טובים, טוב בכדורים שטוחים ובעל נוכחות ברחבה.


לא נראה כמו שוער. שי זיתוני (צילום: אמיר דבי)

בלמים:

בלם: גיא אפשטיין (הפועל מורשה)
מה עוד אפשר לומר על הבלם הוותיק. בעונה שעברה הוא לקח על כתפיו את הוד השרון לליגה ב' והעונה עשה זאת עם מורשה. בליגה ג' בלם מנוסה שווה הכל וכך היה גם עם אפשטיין. גם בגיל 40 הוכיח כי לא נס לחו.

בלם: ניב נחום (עוצמה חולון)
שחקן העונה של העולה לליגה ב'. אחד מבית היוצר של מחלקת הנוער של עוצמה. למרות גילו הצעיר (21) לקח את המשימה להיות מעז ההגנה של העולה ועמד במשימה בהצלחה גדולה מאד. לא הפסיד משחק בהרכב הפותח מה שאומר בעצם הכל. אחד משני שחקני העונה של "דאבל פס".

בלם נבחרת 2: ליאור דקל (גבעת שמואל)
אחד הבלמים הטובים בליגה ג' בכלל. ניווט היטב את החלק האחורי של הקבוצה ותרם הרבה לעובדה שהקבוצה ספגה רק 27 שערים והייתה בתמונת העלייה כמעט עד לסיום העונה. כל זאת והוא רק בן 22, גיל מאד צעיר לבלם מוביל במיוחד בליגה הזו.

בלם נבחרת 2: אבי בבאי (מודיעין)
לולא נפצע היה נכנס ללא ספק לנבחרת הראשונה. עוד רכש מוצלח של חגי קול. עד שנפצע היה עמוד התווך של ההגנה שספגה הכי פחות שערים בליגה. מהיר מאד וטכני תכונות המאפשרות לו לתת תמיכה גם להתקפה.

מגנים

מגן ימני: אדיר דהן (הפועל מורשה)
לא היסס לעשות את הירידה מהליגה הלאומית לליגה ג' שם מצא מקום בו יוכל לבטא את היכולת האמיתיות שלו. הוכיח שהוא בהחלט מגן הרבה מעל הליגה. סגר את הקו לחלוטין והיה בין הגורמים לעובדה שהקבוצה ספגה יחסית מעט שערים.

מגן ימני נבחרת 2: רוברט פוגל (עוצמה חולון)
בגלל שהוא יכול לשחק בשני הצדדים ויש מספיק מגנים טובים בצד שמאל, תופקד בצד ימין של הנבחרת. שחקן מאד רבגוני שיכול לשחק גם בקישור. אחד משחקני "הרכש" הטובים של עוצמה העונה.


יכול לשחק בשני הצדדים. רוברט פוגל (בצהוב. צילום: לירן דורף)

מגן שמאלי: אסף פחימה (מודיעין)
עוד אחד משחקני הרכש שחגי קול הביא עמו למודיעין ועשו חיל. מגן שמאלי ברמה של ליגה ב' לפחות אם לא יותר מכך. אבן נגף בהתקפה של כל קבוצה יריבה.

מגן שמאלי 2: ניסים אזרזר (גבעת זאב)
הירידה מליגה ב' (הפועל קטמון) עשתה לו רק טוב. משחקן המנגן כינור שני הפך לשחקן הרכב פותח. בין הגורמים העיקריים לעובדה שהקבוצה ספגה רק 25 שערים. פעיל מאד גם בהתקפה למרות שכבש רק שני שערים מול הפועל רמלה.

קישור:

קשר: אמיר ציון (עירוני מודיעין)
הקפטן והנשמה הבלתי מעוררת של הקבוצה. שמונה השערים שכבש הצטרפו למאות הקילומטרים ששרף על המגרש במהלך העונה. טכני ובעל חוכמת משחק. המאמן של חגי קול על המגרש. שחקן העונה בדרום של "דאבל פס".


מאות קילומטרים ששרף על המגרש. ציון (צילום: פזי שינדלר)

קשר: אסף כהן (עירוני מודיעין)
אין ספק שהערך המוסף של הקבוצה העונה ואחד הברגים המרכזיים בעלייה. יחד עם ציון הכל עבר דרכם במרכז המגרש. מעבר לשישה שערים בישל ע"פ אומדן בלתי רשמי יותר מ-40 (!!) שערים. אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן.

קשר: שלומי חסאן (הפועל מורשה)
שחקן הקלאץ' של מורשה ואולי זה שהעניק לה בסופו של דבר את העלייה כשכבש את שלושת השערים במפגשים עם בית"ר פ"ת (2:2, 0:1). נמצא בכל מקום במגרש כש-16 השערים ומספר דומה של בישולים הם רק הוכיחה חלקית לכך.

קשר נבחרת 2: גיל דן (בני יהוד)
מלך השערים והמוציא לפועל של סגנית אלופת מחוז ת"א. השחקן הכי יציב שלה העונה ואם יתר חבריו היו שם לצידו אין ספק שהקבוצה הייתה מסיימת במקום אחד יותר גבוה...

התקפה

חלוץ: פליקס חלפון (הפועל מורשה)
מה עוד אפשר להגיד על אחד משחקני הנשמה הכי טובים שצמחו בארץ. בגיל 40 עדיין נהנה מכדורגל אפילו יותר ממתי החל את הקריירה. אם היה מנהל את חייו כפי שהוא מתנהל במגרש אין ספק כי ההי פורץ לכותרות בנסיבות אחרות לחלוטין. שיחק העונה כמעט בכל תפקיד מלבד שוער וגם הבקיע 34 שערים. שחקן ענק במלוא מובן המילה.


ענק במלוא מובן המילה. חלפון (צילום: דניאל עיני)

חלוץ: רועי אדרי (עוצמה חולון)
מה עוד אפשר לומר על מלך השערים הארצי. 48 השערים שכבש מדברים בעד עצמם. חלוץ רחבה אמיתי הניחן גם בבעיטה ובמשחק ראש יוצאים מן הכלל. אם ימשיך בקבוצה אין ספק שנשמע עליו גם בליגה ב'.


חלוץ: ליאור מיכאלוב (רמת ישראל)
אם היה משחק בקבוצה רצינית קצת יותר היה מבטא יותר את יכולותיו ולאו דווקא בכיבוש שערים. כמו אדרי, חלוץ רחבה אמיתי שמאיים על השער בכל רגע נתון. התשיעייה שכבש העונה הכניסו אותו לפנתיאון של הכדורגל הישראלי.


נכנס לפנתיאון של הכדורגל. מיכאלוב (משמאל. צילום: בועז רביד)

חלוץ נבחרת 2: נעם מזרחי (עירוני מודיעין)
בעל מבנה גוף של חלוץ אמיתי. היה מצליח גם אם היה משחק בליגה גבוהה יותר. מהיר וטכני אם כי זקקו למישהו לידו שייצור לו את המצבים. כבש 44 שערים.

חלוץ נבחרת 2: וויסאם סינדיאני (צעירי טייבה)
החזיק כמעט לבדו את החלק הקדמי של הקבוצה כשכבש יותר ממחצית משעריה (37). מספר 10 טבעי. כשרוני מאד ואם יהיה קצת יותר רציני יוכל להגיע לפחות לליגה א'.

חלוץ נבחרת 2: בן דיין (קריית שלום)
אם ישנה סיבה מדוע הקבוצה הייתה בתמונת העלייה עד אמצע העונה הוא היה הסיבה העיקרית לכך. 36 השערים שכבש ב-23 שערים הופכים אותו לשחק הכי יעיל בליגה עם שער כל 54 דקות בערך. ע"פ הידוע ל"דאבל פס" נמצא על הכוונת של קבוצות ליגה א'.

מאמן העונה: חגי קול (עירוני מודיעין)
להיות מאמן טוב זה לא רק להפיק מהשחקנים שלך את המקסימום אלא לבנות מראש תלכיד שיעשה זאת. חגי קול מעירוני מודיעין עשה זאת בצורה מושלמת. בטרום העונה הוא חרש את הליגות כדי לבחור את השחקנים שלדעתו יעשו את ההבדל בכמעט בכל עמדה שבחר הוא פגע בינגו. אם זה בשוער אשר כהן צדק, בבלם אבי בבאי, דרך המגן אוהד פחימה והקשר האחורי אסף כהן וכלה בחלוץ, נעם מזרחי. קול בנה קבוצה מושלמת במושגים של ליגה ג' ואפילו ליגה ב' ועמד במשימה שהציב לעצמו.


חרש את הליגות. חגי קול (צילום: שי מוגילבסקי)

שחקני העונה: אמיר ציון (עירוני מודיעין) וניב נחום (עוצמה)
שניהם היו הערך המוסף של הקבוצות שלהם, שניהם גדלו שם, שניהם היו הלב והנשמה שלהן ושניהם צעירים ומוכשרים. מעבר לזה באמת כל מילה מיותרת. האמת שגם לפליקס חלפון היה מגיע ולו רק בגלל ההשקעה האדירה שלו אבל הוא קיבל כבר מספיק תארים בחייו.


מעוז ההגנה של עוצמה. ניב נחום (בצהוב. צילום: לירן דורף)

תגלית העונה: עזריאל פרידמן (גבעת זאב)
מי הכיר את וילי (כך הוא מכונה בקבוצה) לפני עונה ? רק אנשי גבעת זאב. העונה שיחק הילד (חגג באפריל 19) שיחק 40 משחקים. יותר ממחצית מהם בבוגרים של גבעת זאב שם כבש 14 שערים. אז גם פרץ לתודעה. השיא היה רביעייה מול צעירי אלהואשלה, לא מאריות הליגה אך גם לא קונוסים. מעבר להיותו שחקן מצוין הוא גם מנהיג על המגרש שאינו בורח מאחריות. ניחוש קטן: סביר להניח שאחרי העונה הבאה לא ישחק יותר בליגה ב'.

ראויים לציון:

רועי חן (בית"ר אריאל) – כבש 34 שערים כולל שביעייה נגד שמשון כפר קאסם.

יהונתן קישיק (גבעת זאב) – המוציא לפועל של הקבוצה עם 27 כיבושים.

יוני זכריה (מודיעין) – עוד אחת מהברגים שהביאו את העלייה עם 24 כיבושים.

לי לוי (עירוני מודיעין) – כמו חברו עם 21 כיבושים.

נמרוד שמש (בית שמש) – בלט על רקע האפרוריות של הקבוצה עם 25 כיבושים.

משה עמר (עוצמה) – 30 השערים שכבש מדברים בעד עצמם.

אורן כוכבי (רו"ח ת"א) – עם מינימום אימונים כבש 29 שערים, למרות גילו (39).

דודי רוזנפלד (בית"ר פ"ת) – החזיק את הקבוצה בתמונה כמעט עד הסוף.

שוהם צברי (בית"ר פ"ת) – לא שיחק הרבה יחסית לשאר אך שהיה על המגרש עשה את ההבדל.

בן פלח (מורשה) – 24 השערים שכבש מעמידים אותו בשורה הראשונה של החלוצים של ליגה ג'.