אזור ועוד 15 או יותר נכון 14, כך אולי אפשר לתאר את העונה שחלפה במחוז המוגדר הכי קשה בליגה ב'. אור יהודה ניסתה לדגדג אך ללא הואיל. טייבה ירדה עוד לפני תום הסיבוב, פרדסיה הלכה אחריה בקול דממה דקה.

זו הייתה סתם עונה" אמר לנו אחד משחקני הקבוצות במחוז דרום א' של ליגה ב' ולא יכול היה להיות יותר צודק. הליגה שבמשך השנים הוגדרה כשקולה וכמעניינת ביותר הפכה להיות בעיקר בסיבוב השני גרבג' טיים אחד גדול. ראשית הייתה זו טייבה שהתפרקה קצת אחרי פתיחת הסיבוב השני, אחריה הייתה זו אזור שדרסה את הליגה והבטיחה את המקום הראשון אי שם בתחילת השליש האחרון ובסופו של דבר הייתה זו פרדסיה שירדה לליגה ג' בקול דממה דקה ומבלי לבכות יותר מידי.

כל זה הפך את המשימה לבחור את שחקני העונה לקלה הרבה יותר. אך לפני הכל קצת סטטיסטיקה כמו שאנחנו אוהבים:

סה"כ שערים: 726 (כולל משחקיה של טייבה ולמעט הניצחונות הטכניים). ממוצע למשחק: 3.42.

הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה (כולל משחקיה של טייבה): הפועל אזור– 90. אחריה בהפרש ניכר האורתודוכסים יפו עם 57.

הקבוצה שהבקיעה הכי פחות: השרון נתניה – 31. פחות מפרדסיה שירדה (40).

הקבוצה שספגה הכי פחות: הפועל אזור – 20. אחריה מחנה יהודה (30).

הקבוצה שספגה הכי הרבה: גדנ"ע – 68. אחריה בני ג'לג'וליה (63).

המשחק שהובקעו בו הכי הרבה שערים: אזור – גדנ"ע 3:9 (מחזור 19), השרון נתניה – בית"ר ר"ג 5:4 (מחזור 29).

הקבוצה הכי אטרקטיבית: גדנ"ע ת"א שבמשחקיה הובקעו 118 שערים (ממוצע של 4.07 למשחק).

הקבוצה הכי משעממת: מחנה יהודה. במשחקיה הובקעו "רק" 75 שערים.

התוצאה השכיחה: 0:1. הושגה 32 פעמים. אחריה 1:2 שהושגה 29 פעמים.

מלכת ה-0:0: השרון נתניה עם 4 משחקים ללא שערים. אחריה אור יהודה וקריית אונו עם 3.

המגרש ששחקו בו הכי הרבה משחקים: צעירי יפו (42). אחריו טירה (20).

מלך השערים: דודו ביטון (הפועל אזור) – 25 שערים.
השחקן הכי יעיל בליגה: דודו ביטון (הפועל אזור) – 25 שערים ב-1,977 דקות. ממוצע של שער כל 79.08 דקות (!!).
השחקן הכי משפיע: דודו ביטון (הפועל אזור) – 10 משעריו, העניקו לאזור 18 נקודות.

"מלך" הצהובים: אבי בן גיגי (הפועל פרדסיה) – 12. את קריית אונו המחזיקה בתואר הקבוצה הכי מוצהבת בליגה (2.8 למשחק) מייצג ברשימת העשרה: גיא סבח (8).
גדנ"ע ת"א מחזיקה בתואר הכי פחות מוצהבת (1.6 למשחק).

"מלך" האדומים: ברק עטייה הפועל פרדסיה) – 3.
הקבוצה הכי אדומה: קריית אונו – 10 כרטיסים.
הקבוצה הכי פחות אדומה: שיכון ותיקים – אדום אחד (!!). למחנה יהודה יש שני אדומים בלבד.

נבחרי העונה בהרכב 4 – 3 – 3 :

שוער: דורון רוזנקוביץ' (הפועל אזור)
כל מילה נוספת על הבחירה הזו מיותרת. שוער ברמת ליגה א' לכל דבר. ברוב המשחקים היה כמעט חסר תעסוקה אבל כשאזור הייתה צריכה אותו במאני טיים הוא היה שם כולל בהדיפה הענקית שלו מול נתיבות שבדיעבד העלתה את הקבוצה לליגה א'. שמר על רשת נקייה ב-18 מתוך 31 משחקי הליגה ואפילו התכבד בכיבוש שער אחד מול גדנ"ע.


התכבד גם בכיבוש שער. רוזנקוביץ' (צילום: אמיר דבי)

על הספסל: גל פלמנבאום (אור יהודה)
אם לא רוזנקוביץ' הוא ללא ספק היה שוער העונה למרות שספג יחסית הרבה (31).

מגן ימני: אלעד קייזר (הפועל אזור)
עשה התקדמות גדולה השנה. שרף את הקו של אזור ללא הפסקה והשתפר גם בצד ההגנתי. לא בכדי שיחק בנוער של מכבי ת"א. אזור הרוויחה מגן טבעי בליגה א'.

בלם: דימה קוסיאק (מ.ס. טירה)
כששיחק בצפרירים חולון בליגה א' היה בין הטובים שם אך נאלץ לרדת לליגה ב' בשל אילוצי עבודה. ייצב לחלוטין את הגנת מ.ס טירה העולה החדשה שסיימה במקום החמישי והמכובד. לא גבוה אבל פיזי ושומר מצוין באחד על אחד.

בלם: אורן רותם (הפועל אזור)
הלב של החוליה האחורית של אזור. הבלם הטוב בליגה ללא ספק. הגיל (34 וחצי) ממש לא שיחק תפקיד. ההיפך הוא הנכון. רואה משחק ומשמש כסוג של מאמן מאחור. שי מאור עשה את עסקת חייו ברכש הזה.


הבלם הכי טוב בליגה. רותם (בלבן. צילום: לירן דורף)

על הספסל: מאיר כביר (אור יהודה)
כמו חברו לקבוצת הנוער, דניאל בורחל גם עליו עוד מעט יצטערו בשקמה כי שוחרר. אחרי עונה מצוינת בשיכון ותיקים חזר לאור יהודה והיה אחד מהבאנקרים בהרכב ומעוז ההגנה יחד עם השוער, פלמנבאום.

מגן שמאלי: תומר עיני (הפועל אזור)
אורן רותם צעיר לעומתו אבל עדיין לליגה ב' הוא המגן האולטימטיבי. מנוסה, יכול לשחק במגוון תפקידים ובעל ההרמה תוך כדי תנועה הכי טוב בליגה. לא החמיץ משחק ולמרות תפקידו הבקיע 4 שערים כשאחד מהם היה גם שער ניצחון (מול קרית אונו).

על הספסל: יוסף אבו ראס (מ.ס. טירה)
עוד אחד מבין הגורמים שהביאו את טירה בעונתה הראשונה בליגה למקום החמישי המכובד. מאד פיזי (לראייה 10 צהובים ושני אדומים) כך שקשה מאד לעבור אותו באגף. כשהיה על המגרש הקבוצה הפסידה רק 4 פעמים (פעמיים לאזור).

קשר: יחי זכריה (הפועל אזור)
המשיך גם העונה להיות הברומטר של הקבוצה. סוג של בלם שלישי כשהשאיר לאחרים את המלאכה בחלק הקדמי ונותר כמעט תמיד מאחור בכדי לסכל את מתפרצות היריבה. הבאנקר של שי מאור בהרכב.

קשר: בן חיון (אור יהודה)
לא בכדי היה על הכוונת של אזור בתחילת העונה. עשה את ההתקדמות הכי גדולה העונה. 8 השערים שכבש שהיו שווים לקבוצה שלו 8 נקודות רק הוכיחו זאת. למרות גילו לקח אחריות והוכיח כי יש לו מקום בליגה גבוהה יותר.


שמונה שערים ששווים שמונה נקודות. חיון (צילום: אמיר דבי)

קשר: תומר אבוחסירה (גדנ"ע)
נקודת האור של גדנ"ע גם כשהקבוצה צלעה קשות. 17 השערים שכבש מדברים בעד עצמם. עוד אחד מבית היוצר של המועדון שללא ספק צפוי להיחטף אם לא העונה אז בעונה שאחריה.

על הספסל: אלון סגיר (בקעת הירדן)
היה פנטסטי עד ינואר וסבל יחד עם קבוצתו, ירידה ביכולת בסיבוב השני. שחקן יצירתי ומוכשר שיכול לשחק בכל קבוצה בליגה ואף גבוה יותר.

על הספסל: מוחמד שרבוש (בני יפו)
פשוט כשרון מבוזבז. שחקן עם יכולות של ליגה גבוהה יותר. היה מעורב מלבד 14 כיבושיו בעוד מספר לא קטן של שערי קבוצתו. בלעדיו סביר להניח שבני יפו הייתה במצב גרוע יותר בטבלה.


כמו קבוצתו, סבל ירידה ביכולת. אלון סגיר (במרכז. צילום: אמיר דבי)

על הספסל: תומר שפט (מחנה יהודה)
בגיל 32 הוכיח כמה הוא עדיין בורג מרכזי בהרכב של מחנה. היה שווה לקבוצה הרבה נקודות שעזרו לה לסיים עונה פושרת בחלק העליון בטבלה. כבש 11 שערים.

חלוץ: דודו ביטון (הפועל אזור)
סיבוב שני מדהים לשחקן המוכשר כל כך עם כיבוש כמעט בכל משחק. אין ספק שמבחינת יכולות, ביטון חייב לשחק בליגה א', שחקן הקלאץ' של אזור וגם מלך שערי הליגה עם 25 כיבושים. 9 משעריו העניקו לאזור לא פחות מ-6 ניצחונות. שחקן העונה של "דאבל פס"

חלוץ: חנן אסור (קריית אונו)
20 שערים (מתוך 36) בקבוצה שנלחמה רוב העונה על חייה זה הספק מכובד מאוד בלשון המעטה לחלוץ. אפשר להגיד שהשאיר כמעט במו רגליו את הקבוצה בליגה. מאיים על השער כמעט מכל מצב. סקורר אמיתי.


סקורר אמיתי. חנן אסור (צילום: לירן דורף)

חלוץ: אלירן מגול (הפועל אזור)
נכנס לנבחרת לאחר התלבטות קשה בינו לבין נתי בן אריה מהאורתודוכסים יפו.עשה את שלו על הצד הטוב ביותר עם 20 שערים. חלוץ רחבה קלאסי, כשהכדור אצלו בתיבת החמש אי אפשר לעצור אותו.

על הספסל: נתנאל בן אריה (האורתודוכסים יפו)
עשה התקדמות אדירה העונה כשהפך למריח שערים טבעי. 10 מ-18 משעריו העניקו לקבוצתו לא פחות מ-13 נקודות בדרך למקום הרביעי המכובד.

על הספסל: אורן יחזקאל (בית"ר ר"ג)
נקודת האור היחידה בקבוצה שסיימה את אחת מהעונות הכי גרועות שלה בשנים האחרונות. 11 שערים ב-14 משחקים מכניסים אותו לנבחרת השנייה.

מאמן העונה: שי מאור (הפועל אזור)
רבים וטובים ניסו לפניו במשך יותר מ-20 שנה, הוא היה זה שעשה את זה ורק בגלל זה מגיע לו התואר. בנה את הקבוצה בצורה הכי מאוזנת שאפשר. צעירים (אלעד קייזר) לצד ותיקים (אורן רותם). מתכון בדוק להצלחה. הצליח להשאיר את הקבוצה במתח למרות גרבג' טיים ארוך.


בנה קבוצה מאוזנת. מאמן העונה, שי מאור (צילום: אמיר דבי)

שחקן העונה: דודו ביטון (הפועל אזור)
השחקן הכי בכל קטגוריה אפשרית, אז יש לכם עוד ספקות ?


הכי בכל קטגוריה. ביטון (בכתום. צילום: אמיר דבי)

תגלית העונה: פרץ גמליאל (הפועל אזור)
גבר על נתנאל בן אריה ובן חיון רק בגלל שהיה הערך המוסף של אזור. הגיע למעשה משום מקום (נוער הפועל מרמורק) וקנה לעצמו מקום בהרכב של אזור. ניחן בראיית משחק יוצאת מן הכלל ואין ספק כי אם יישאר אזור תרוויח שחקן ליגה א' לגיטימי.

ציטוטי העונה:

"מתאים לי שכולם מדברים עליהם" – שי מאור מחמם גזרה לקראת שעריים. עכשיו כולם ידברו עליו.

"מדבר מהלב אבל לא שוכח את ההשלכות" – ננו ועקנין, פוליטיקאי בפוטנציה.

"יש בי כעס פנימי על יפו" – וכדור על חיצון של הנעל.. דודו ביטון מחפש בנבכי נשמתו.

"דוד כרגע בחופשה" – הנהלת מחנה יהודה לאחר התפטרות המאמן. נכון לעכשיו הוא עדיין בים..

"אפילו תודה לא קיבלתי חזרה" – יהודה בכר, אקס בית"ר ר"ג שכח שהוא חי בישראל.

"אם הפסדנו לקבוצה כזו גרועה, כנראה שאנחנו גרועים יותר" – יו"ר פרדסיה, עינב מוצרפי מבגין בקיאות בתורת היחסות.