המחוז היחידי בליגה שלא ניפק עולה לליגה א' היה גם המותח ביותר כשביר מכסור ומג'דל כרום נאבקו על המקום הראשון עד למחזור הנעילה. מן הסתם, הן גם סיפקו הכי הרבה שחקנים לנבחרת העונה. אז מי הם היו ? בכתבה שלפניכם.

המחוז הכי מותח בליגה ב' נותר בסופו של דבר ללא עולה. מכסור שסיימה במקום הראשון נתנה את העונה הכי טובה בתולדותיה אך נותרה בסופו של דבר ללא כרטיס לליגה א'. הפסד אכזרי בפנדלים למגדל העמק והפסד נוסף לחדרה השאיר את אלופת המחוז עונה נוספת בליגה ב'.
היריבה הכי גדולה שלה, מג'ד אלכרום לא סיימה ראשונה רק בשל העובדה שבני ג'דידה הפסיקה את פעילותה אחרי המחזור ה-23.
בתחתית כבר לא יכלה הייתה טירת הכרמל "לרמות" והיא ירדה לליגה ג', שלוש שנים בלבד לאחר שנשרה מהליגה הארצית.

סה"כ שערים: 807 (כולל משחקיה של בני ג'דידה ולמעט הניצחונות הטכניים). ממוצע למשחק: 3.54.

הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה (כולל משחקיה של ג'דידה): מג'ד אלכרום– 71. אחווה חיפה שנייה עם 64. מכסור הבקיעה 61 אך שיחקה משחק אחד פחות ביחס לשתיים.

הקבוצה שהבקיעה הכי פחות: הפועל שפרעם – 33. פחות מטירת הכרמל שירדה (34).

הקבוצה שספגה הכי פחות: מג'ד אלכרום – 20. אחריה ביר אלמכסור (22).

הקבוצה שספגה הכי הרבה: טירת הכרמל – 84. אחריה בני ג'דידה (83) ב-20 משחקים בלבד.

המשחק שהובקעו בו הכי הרבה שערים: בועיינה – מג'ד אלכרום 8:4 (מחזור 30), טירת הכרמל – שפרעם 8:2 (מחזור 18), בני ג'דידה – בני עראבה 10:0 (מחזור 14).

הקבוצה הכי אטרקטיבית:הפועל סכנין שבמשחקיה הובקעו 126 שערים (ממוצע של 4.20 למשחק).

הקבוצה הכי משעממת: הפועל שפרעם. במשחקיה הובקעו "רק" 71 שערים.

התוצאה השכיחה: 1:2. הושגה 32 פעמים. אחריה 0:1 שהושגה 31 פעמים.

מלכת ה-0:0: הפועל שפרעם עם 4 משחקים ללא שערים. אחריה הפועל כאוכב עם 3.

המגרש ששחקו בו הכי הרבה משחקים: כאוכב (46). השיא היה במחזור הרביעי אז שוחקו עליו לא פחות מ-4 משחקים במסגרת המחוז (2 בשישי, 2 בשבת). אחריו אבי רן (28).

מלך השערים: יוני מששה (מכבי עכו) – 24 שערים.

השחקן הכי יעיל בליגה: יוני מששה (מכבי עכו) – 24 שערים ב-2,426 דקות. ממוצע של שער כל 101.08 דקות.


מלך השערים והשחקן הכי יעיל. מששה (בכחול)

השחקן הכי משפיע: בילאל סבע (מג'ד אלכרום) – 11 משעריו, כולל חמישייה אחת העניקו למג'ד אלכרום 13 נקודות.

"מלך" הצהובים: חאלד גנאים (בית"ר נהריה) – 12. את אחווה חיפה המחזיקה בתואר הקבוצה הכי מוצהבת בליגה (2.8 למשחק) מייצג ברשימת העשרה: יוסף עוויס (10).
בני כאבול וכאוכב מחזיקות בתואר הכי פחות מוצהבות (1.5 למשחק).

"מלך" האדומים: רפעת חמודה (מ.ס. בועיינה) – 4. בנוסף יש לו גם 10 צהובים.
הקבוצה הכי אדומה: מ.ס. בועיינה – 11 כרטיסים.
הקבוצה הכי פחות אדומה: בני ג'דידה – אפילו לא אדום אחד (!!). לכאוכב ומכבי עכו יש שני אדומים בלבד.

נבחרת העונה: 4 – 3 – 3 :

שוער: נעים אבו אחמד (ביר אלמכסור)
דווקא בגיל 28 ואחרי שהתבזבז אי שם בקבוצות ליגה ג' עשה השוער בן ה-28 את הפריצה שלו קדימה. לשיאו הגיע דווקא במשחק מול מגדל העמק כשהיה האחראי הבלעדי לעובדה שביר מכסור לא ספגה במהלך 120 הדקות. גמיש ובעל אינסטינקטים מצוינים. שולט היטב ברחבה שלו. לא החמיץ משחק אחד.

    בעל אינסטינקטים מצוינים. אבו אחמד בפעולה (צילום: מוחמד חאדר אניס)

בלם אחורי: חאתם כריים (מג'ד אלכרום)
מעוז הגנה הכי בולט של סגנית האלופה. לאחר שג'ת אלאהלי התפרקה היה מבוקש ע"י חצי מקבוצות ליגה א'. מאז שהצטרף במחזור ה-9 ספגה הקבוצה רק 12 שערים. מנוסה מאד, בעלת ראיית משחק יוצאת מן הכלל. שתי רמות מעל הליגה הזו.

בלם קדמי: יחיא חרייב (ביר אלמכסור)
כשהוא בקושי בן 20 קיבל את אחת המשימות הקשות ביותר של שחקן בליגה ב' ועמד בהן בהצלחה מרובה. אחד מהכישרונות העולים של הכפר ואין ספק כי ייחטף בקרוב לליגה גבוהה יותר. מהיר מאד, נמצא בכל מקום במגרש ואף כבש 5 שערים.

מגן ימני: מוחמד כריים (מג'ד אלכרום)
למרות ששיחק בתפקיד לסירוגין, בהיעדר מגן ימני טבעי הוא לוקח את המקום בהרכב. פעיל ונייד. תומך בהתקפה אך לעיתים העל מוטיבציית יתר שעלתה לו בשני אדומים העונה. עוד אחד מהכוכבים העולים של הליגה.

מגן שמאלי: נאיל גדיר (ביר אלמכסור)
סוגר רביעיית הגנה של שתי הקבוצות הכי טובות בליגה. ניחן בכושר גופני טבעי שמאפשר לו לנוע קדימה ואחורה מבלי להתעייף. מנוסה מאד, יודע לעמוד במקום הנכון מה שעזר לו לכבוש את השער הכי חשוב העונה של הקבוצה, זה שניצח את מכבי עכו.

קשר אחורי: עומר טוויל (בני כאבול)
דווקא בשל העובדה שנושק לגיל 34 היה טוויל נחוץ כל כך לבני כאבול. למרות תפקידו הנסוג כבש 11 שערים (מלך שערי הקבוצה). היה המנוע של הקבוצה במרכז המגרש כשהכל כמעט עבר דרכו.

קשר: סטו יעקוביאן (אחווה חיפה)
כמו טוויל גם הוא כבר עבר מזמן את גיל ה-30 כך שהניסיון שלו עשה את ההבדל והכניס אותו לנבחרת. הקבוצה שלו פתחה היטב אך נחלשה בהמשך למרות שהוא את רוב השערים שלו (7 מ-11 כבש באותם השלבים).

קשר: נביל עלי (הפועל כאוכב)
מאז שחזר לכאוכב לפני 4 עונות נותן הקשר המוכשר את התפוקה שלו לקבוצה אם זה בבישולים ובניווט המשחק. העונה גם הגדיל לעשות כשהוסיף 8 שערים כשכמעט כולם הביאו נקודות לקבוצה. שחקן מאד אינטליגנטי ובין הגורמים העיקריים לעובדה שהקבוצה סיימה במקום השלישי המכובד.

חלוץ: יוני מששה (מכבי עכו)
מלך שערי הליגה עם 24 כיבושים וזה אחרי שכמעט ופרש מכדורגל לפני שנתיים לאחר התפרקותה של קבוצת הנוער של מ.כ. אפק. מי שלקח אותו תחת חסותו היה יו"ר עכו, ג'וקי בן חמו והעונה קצר את הפירות. חלוץ טבעי ומריח שערים שע"פ ההערכות אפילו עוד לא הגיע לשיאו. כמעט לקח את המקום הראשון מביר אלמכסור.

חלוץ: בילאל סבע (מג'ד אלכרום)
שחקן הקלאץ' של מג'דל. בכל פעם שההתקפה שלה נתקעה הוא ידע לעשות מחצי מצב שער. 19 השערים שכבש כמעט העניקו לקבוצה את המקום הראשון הנכסף. לא פלא שהוא נחטף להפועל ראשל"צ של לחמן. שחקן העונה של דאבל פס.

חלוץ: הישאם חלומי (ביר אלמכסור)
בעונה שעברה אמרו עליו כשגם אם ישחק על רגל אחת יבקיע. זה מה שקרה בפועל העונה. למרות פציעה ידע לעלות ולכבוש שערים חשובים. עוד אחד מאלה שנחשבים לחלוצים מריחי השערים הטבעיים. הרבה בזכותו מנדא הבטיחה את ההישארות הרבה לפני תום העונה וביר אלמכסור נאבקה על העלייה עד הסוף.

         כבש גם עם רגל אחת. חלומי

באותה הנשימה אפשר להזכיר את שלומי ביטון (בית"ר חיפה) ששוב עשה את שלו וסגר 18 שערים בליגה ועוד 13 בגביע אך נעלם למשך יותר מידי משחקים. האמת שאין הרבה מה להוסיף יותר מידי על אחד הסקוררים הכי גדולים בליגה ב' בשנים האחרונות.

מאמן העונה: איברהים אחמד (הפועל כאוכב)
בלי הרבה רעש וללא שמות עשה מאמן כאוכב עונה מצוינת עם קבוצתו שהסתיימה בחמישה ניצחונות רצופים ובהפסד אחד בודד – למג'ד אלכרום ב-11 המשחקים האחרונים.
אחמד בנה סגל יציב שהתבסס על שחקנים מקומיים ולמרות שמראש המטרה שהועמדה הייתה הישארות בליגה, לא הרפו בכאוכב מהקצב, הגיעו לשחק כדורגל וסיימו במקום השלישי המכובד.

שחקן העונה: בילאל סבע (מג'ד אלכרום)
לא בכדי צד החלוץ את עינו של אייל לחמן שמיהר להחתים אותו בהפועל ראשל"צ. יש לו את כל מה שדרוש לשחקן בתפקיד שלו ובנוסף הוא גם צעיר (בעוד שבוע יחגוג 21). 19 השערים שכבש העונה מדברים בעד עצמם. עוד נצר מוצלח למשפחת סבע.

      
הכישרון לא נעלם מעיניו של אייל לחמן. בילאל סבע (מימין)

תגלית העונה: מחמוד זבידאת (הפועל סכנין)
מהספסל של קבוצת הנוער של בני סכנין הגיע הקשר לליגה ב' כחלק מההסכם הבלתי כתוב בין שני המועדונים. בעונה שעברה היה לא יותר מנער פוסטר או חילוף של בזבוז זמן אך העונה עם הכוונה נכונה הפך לסקורר מוכשר (15 שערים) ויותר חשוב מזה שחקן הרכב וזאת למרות גילו הצעיר (19.5). אין ספק כי עוד נשמע עליו הרבה.

הסיפור של העונה: דף הפייסבוק של השופט, שחר רחמיאן
יש כאלה הנוטים להחשיב את הרשת החברתית לשומרת סוד. חשיפה הבלעדית של דף הפייסבוק של השופט המוכשר ב"דאבל פס" לאחר הדרבי של חיפה עלתה לו בהשעיה מיותרת. כמה חבל וכמה מיותר..
במקום השני נמצא סיפור הנטישה של המאמן, מרואן ריאן באמצע משחקה של קבוצתו, ביר אלמכסור. בסופו של דבר הוא התפטר...

הפרשה: ההתפרקות של ג'דידה
אם מכסור הייתה עולה לליגה א' היא הייתה צריכה לשלוח זר פרחים ענק לאיברהים כנעאני מבני ג'דידה. בזכות הפסקת הפעילות שלה הפסידה יריבתה הגדולה של מכסור, מג'ד אלכרום 6 נקודות בעוד שהמוליכה לא הפסידה כלום מאחר ונוצחה ע"י אותה ג'דידה. אגב, בעקבות אותה פרשה זומנו אנשי ג'דידה לחקירה בויצמן – יער שלא העלתה דבר.

תם ונשלם. ביר אלמכסור יוצאת לקיץ של ציפיות ומקווה כי הצדק יעשה את שלו והיא תעפיל בכ"ז לליגה א'. 

שיהיה לכולנו קיץ שקט ונעים.