ערב רווי מתח חתם רשמית את עונת 2011/12. צעירי טורעאן השלימה את רשימת העולות לליגה ב' כשגברה בתום דו קרב פנדלים דרמטי על בני נוג'ידאת. מדוע התקיים המשחק במושבה ? מי היה המנטור של מאמן נוג'ידאת ? ומה שרו אוהדי טורעאן ? בכתבה שלפניכם.

עצם העובדה שמשחק העלייה בין טורעאן לבני נוג'ידאת התקיים באצטדיון המושבה בפ"ת נפל לידי כפרי בשל. הרי לא הייתי מכתת רגלי עד עילוט או מגרש אחר בצפון.
בסתר ליבי הודיתי למשטרת מרחב הצפון. אולי הייתי היחיד שעשה כן. אין ספק שזו הייתה החלטה הזויה לאסור על קיום המשחק במגרש צפוני. לפי מה שהבנתי חברי מטורעאן ונוג'ידאת צריכים לבוא בטענות לאוהדי ביר אלמכסור שבגלל ההשתוללות שלהם במשחק נגד חדרה החליטה המשטרה לסגור את כל המגרשים בצפון.
לא עזרו פניות של ההתאחדות לכל גורם אפשרי. אפילו עד השר הגיעו. לא עזר. המגרש היחיד שאושר לקיום המשחק היה קריית אליעזר אך שם כבר החלו העבודות לקראת העונה הבאה.

מנהל אגף הליגות החובבניות, אבי לוי לא רצה למשוך את הקבוצות יותר מידי, הרי הליגה הסתיימה לפני 9 ימים ולכן הוחלט לקיים את המשחק באצטדיון המושבה. קל"ב עבורי. 10 דקות ממקום עבודתי. תענוג. הזדמנות יוצאת דופן לפגוש לראשונה אנשים שאני מדבר איתם שנים בטלפון.

מחוץ לאצטדיון כבר אפשר היה לחוש באווירה. אוהדי טורעאן קיבלו את היציע המערבי, אלה של נוג'ידאת ישבו במזרחי. לפי הרעש חשבתי שיהיו 5,000 בסופו של דבר כשנכנסתי לאחר מסכת תלאות לא קטנה ראיתי לא יותר מ-200 מכל צד. עניין של אקוסטיקה.
למרות הכמות הם יכלו ללמד את כולנו פרק בהלכות עידוד.

מה שמשך את עיני היה כמובן לוח התוצאות: בני נוג'ידאת – מ.ס. צעירי טורעאן 0:0. זה משהו שכנראה אף אחת משתי הקבוצות לא תזכה בו, לפחות לא בשנים הקרובות.


לא יזכו למחזה כזה בשנים הקרובות. לוח התוצאות.

יציע הכבוד באצטדיון המורשה ענק. טוב, בכדורגל שלנו יש יותר מקורבים מאשר אוהדים.
היינו כ-10. היה לי הכבוד לפגוש בפעם הראשונה פנים אל פנים את ידידי, שריף ריאן מכאבול, מאמן הקבוצה החדש, מרואן ריאן וגם את שדר קול ישראל בערבית, מוחמד שיח' חליל שלתכניתו "מלעב וואהדף ("שירים ושערים") האזנתי באדיקות בכל יום שישי ואת שדר התוכנית המתחרה ברדיו שאמס, מוחמד אבוליל.


פרק בהלכות עידוד. הקהל של נוג'ידאת.

עוגיות, בקלוות וקפה והתיישבנו לראות את משחק. זר לו נקלע היה חושב שזה דרבי תל אביבי. טורעאן בצהוב – כחול ונוג'ידאת באדום לבן. לטורעאנים אין יותר מידי כסף ולכן גרבי השחקנים לא היו ממש אחידות. אחד צהוב כהה, אחד יותר בהיר.

ציפיות גדולות לא היו אך בדקה ה-8 בעיטה חופשית של אמג'ד עדאווי פוגעת בשחקן בדרך, מטעה את שוער נוג'ידאת מוחמד מוקסקס וחודרת פנימה. אוהדי טורעאן שיושבים מתחתינו בשמיים.
נוג'ידאת לקחה את המושכות והשוויון לא איחר לבוא. דקה 17 הבלם, חאפז נוג'ידאת קיבל כדור כשהוא חופשי וגלגל מתחת לשוער הטורעאני, עאמר עבדאלעזיז, 1:1. עכשיו תורם של האדומים לשמוח.
מכאן והלאה החלו הספקולציות האם תהיה הארכה או לא. ההימורים נטו לכיוון שכן. ביציע הכבוד אי אפשר לאכול ולכן שקית הגרעינים שהביא שריף ריאן נותרה סגורה. היא שקלה לפחות קילו. אוהבים גרעינים בכאבול... בסוף המשחק קיבלתי אותה במתנה.

בדקה ה-32 הפנו את תשומת ליבי לעובדה כי בספסל של נוג'ידאת יושב לא אחר מאשר מאיר ארמה. במחצית התברר לי כי משהור נוג'ידאת פנה אליו ביום רביעי וביקש את עזרתו.
"משהור חבר יקר. הוא התקשר אלי וביקש עזרה ואני הסכמתי", אמר.


על תקן של עוזר. ארמה

המחצית השנייה לא בישרה על שינוי במשחק. נוג'ידאת הייתה טובה יותר אך התקשתה לייצר מצבים מסוכנים למעט אחד אותו עצר השוער של טורעאן.
בדקה ה-75 התעורר הקהל של טורעאן והחלה לעודד במרץ את קבוצתו: "יאללה טורעאן, יאללה" ובקריאות ש "מי שלא קופץ – אדום". עכשיו בכל חשבתי שאני בדרבי.


עייפים. שחקני טורעאן בתום 90 דקות

השופט אורן סמיניאן (מצוין) הורה על תוספת של שתי דקות שהתארכה לשלוש וחצי עקב פציעה של שוער טורעאן. ממש בשניות האחרונות היה זה עלי עדאווי שהדביק כדור למשקוף בבעיטה חופשית קשתית מ-30 מטר. 1:1 הולכים להארכה.

חברי ביציע כבר קוננו שיצטרכו לחזור הביתה מאוחר. אני הצטערתי גם כי בניתי על כמה דברים הערב. לא נורא, מה לא עושים בשביל כתבת צבע ?
למעשה עם כניסתו של המשחק להארכה היה ברור לכולם שיהיה גם דו קרב פנדלים. השחקנים נראו גמורים מעייפות. בדקה ה-113 נותרה נוג'ידאת ב-10 שחקנים לאחר שרשיד נוגי'דאת ביצע עבירה מיותרת במרכז המגרש, זכה לצהוב שני ואדום. זה לא ממש עזר לטורעאן והמשחק הלך כצפוי לפנדלים. אם לא כדורגל, לפחות יהיה מתח.


לפחות יהיה מתח. נוג'ידאת נותרת ב-10 שחקנים.

חמשת הכדורים הראשונים של כל קבוצה הלכו פנימה. רביע עדאווי, מוחמד נאסר, מוחמד עדאווי, נאסים בסול (מוקסקס נגע ברגל אך לא הצליח לעצור) ועלא עדאווי כבשו לטורעאן. איאד אלקוט, מועייד לוואבנה, שלומי בן דוד, מוחמד זאכי נוג'ידאת וחאפז נוג'ידאת כבשו לזכותה של נוג'ידאת.
את הבעיטה השישית של טורעאן לקח סוהיב נאסר שהחטיא. שמחה אדירה ביציע האדום.
פיראס נוג'ידאת יכול היה לגמור את המשחק אך גם הוא בעט ברשלנות. הפעם היה תורם של הצהובים לצהול. נאסר שכבר ראה את עולמו חרב עליו לא יכול היה לעצור את ההתרגשות שלו ופרץ בבכי.
אדהם מנאסרה מטורעאן ושוער נוג'ידאת, מוקסקס עשו 6:6. רפיק אבו ראס מטורעאן החטיא אך מנגד סאמח נוג'ידאת לא עמד בלחץ והחטיא.
את הכדור התשיעי של טורעאן לקח השוער, עאמר עבדאלעזיז שכבש. איאד נוג'ידאת בעט למרכז השער, עבדאלעזיז הדף ונתן את האות לחגיגות הגדולות של היציע הצהוב.


צפו בנוג'ידאת מחטיאה את הפנדל המכריע ואת טורעאן חוגגת עלייה

תוך דקה כבה האור בצד של נוג'ידאת, רמז של המארגנים שצריך לקפל וללכת הביתה. חלק אוהדי נוג'ידאת ההמומים נשארו לשבת. חלק משחקני טורעאן ניגשו אליהם ומחאו לעברם כפיים בצורה ספורטיבית וקיבלו חזרה. מחווה בהחלט יפה.

כעת הגיע תורם של האורות בצד השמח לכבות, למרות זאת אלה המשיכו לחגוג. הלילה כבר לא ישנו בטורעאן. מזל טוב.
ובאשר לנוג'ידאת, הכדורגל הוא אכזרי. אני מאמין שכאן יהיה צדק וגם אתם תעפילו לליגה ב'.
"רק אל תכתוב שאימנתי במגזר", אמר לי ארמה בטלפון.

להתראות בעונה הבאה.


חגיגות העלייה של טורעאן באצטדיון המושבה