מכבי שעריים חוזרת לימיה היפים וגברה על הלוזרית הניצחית הפועל אזור 1:2. ארז ירימי איש המאני טיים הגיע גם הפעם עם שער ובישול והראה שוב מדוע הוא החלוץ הטוב בליגה.מנחם איריס התרגש בסיום כמו ילד ובכה ללא הפסקה, 4000 אוהדים הגיעו לתמוך בקבוצה שתפגוש בעונה הבאה בדרבי מרתק את מרמורק.לירן דורף מסכם חוייה ענקית בהברפלד.

ב 18:30,שעה לפני המשחק הגעתי לכניסה המערבית של ראשון לציון, בטוח באלף אחוז שאנוכי מקדים מאוד ושאגיע לאצטדיון ריק, מהר מאוד הבנתי, לא כך הדבר כשהחנייה הראשית כבר הייתה מפוצצת ומהיציעים כבר נשמעו היטב קולות העידוד של אוהדי שעריים.

בחוץ סמוך לקופות התכנסו כל מיני פרלמנטים, אנשים שלא נפגשו כנראה שנים והתאחדו לצורך משחק העלייה, הם שוחחו על העבר, על ההווה ובעיקר על העתיד, כולם אגב, לפחות מן הצד של שעריים היו בטוחים שהם מנצחים, אחד שזיהה אותי צעק לעברי, "אמרת שננצח 1:2 לא? יהיה יותר!!", אז בתוצאה צדקתי מראש אבל אין ספק שלפחות לפי המחצית השנייה ,הגיע לשעריים ובגדול הנצחון.

עוד לפני שריקת הפתיחה ומנחם איריס המאמן, רגוע מתמיד, לפחות כך הוא משדר כלפיי חוץ, בידים שלובות ובשקט נפשי הוא מסתכל על חניכיו באימון הסופי, אחר כך הוא אוסף בעצמו את הקונוסים ומתחיל להבין שרגע האמת הגיע ושמכאן כבר אין דרך חזרה, בסיום דמעות האושר כבר אמרו הכל.


רגוע מתמיד. מנחם איריס (צילום: לירן דורף)

בינתיים על המגרש האיש הכל יכול מטעם ההתאחדות לכדורגל, ניסן מורד, מקפיד על כל פרט ופרט, בודק עם אילו חולצות יישב הספסל וכמה אוהדים כבר נכנסו לתחומי המגרש, קצין המשטרה טוען שיש 2000 אוהדי שעריים, "הם מטפטפים פנימה" הוא אומר, בסוף הטפטוף נהפך לשטפון.

היציעים הלכו והתמלאו, אוהדי שעריים התרכזו לפני הפתיחה בעיקר בהקנטת היריבה עם "איפה זה בכלל אזור?..", הם רק שכחו שגם הם משכונה ברחובות אבל ניחא, ביום כזה המטרה מקדשת את האמצעים.


מקפיד על כל פרט. ניסן מורד וצוות השיפוט (צילום: לירן דורף)

המחצית הראשונה לא בישרה טובות, האוהדים החלו להבין שפשוט זה לא יהיה, בינתיים בבופה בתא הכבוד, כולם בטוחים שזה יגמר ב 0:1 קטן לאחד משני הצדדים, "או ירימי או ביטון, מישהו בסוף ייתן".

אז זה בא ומהר מהצפוי, מי אם לא ירימי תפר את הראשון, אזור נכנסה להלם ונתנה לירימי לבשל את השני לאמיר עזרא שנכנס לאטרף ולא ידע לאן לרוץ לחגוג את הגול, בסוף הוא דפק את הספרינט הכי מהיר שלו במשחק לעבר קצה היציע, כנראה לחגוג עם המשפחה.

המשחק נכנס לגארבג' טיים, אם זה היה תלוי ביציע, אפשר לסגור את הבאסטה (לא בשוק של קפרא) ולהתחיל לחגוג, אזור עשתה 1:2 וזיו אדלר(פנטסטי) סימן על חמש דקות תוספת זמן, זה הספיק לאחד האוהדים להתחיל ולקלל את אבי לוזון שאולי אשם בהרבה דברים(כמו העובדה ששוב אזור עלולה לא לעלות) אבל בטח לא אחראי לתוספת הזמן.

בסוף השריקה נשמעה, השחקנים רצו לאוהדים, שמפניה לא הייתה שם אבל מכמות הדמעות של מנחם איריס אפשר להשקות מגרש שלם, כולם כבר מוכנים לדרבי מול מרמורק בשנה הבאה.


מוכנים לדרבי. אוהדי שעריים בסיום (צילום: לירן דורף)

החגיגות נמשכו דקות רבות על כר הדשא, האהבה הבלתי נגמרת וללא תנאי, גרמה לשחקנים לחזור ולשוב פעם אחר פעם היישר לזרועות האוהדים, כשיצאתי כבר הוזמנתי לחגיגות העלייה ברחובות, מצטער השבתי, "יש לי מחר גם חגיגות מתוכננות ברעננה, הולכים לנוח".

היציע לא שכח בסיום להזכיר לאזור שהיא צריכה לסוע לנתיבות, אז לקברי צדיקים היא לא תגיע כי המשחק גם הוא ייערך בהברפלד אבל באמת שגם היא ראוייה לעלות ליגה(כתבה על הצד המפסיד בהמשך).

בקצב הזה מכבי שעריים יכולה להמשיך קדימה גם בליגה א', בסיס ישנו ומגיע גם למנחם איריס להמשיך למרות שהשמועות טוענות שיגיע מישהו חדש לעמוד על הקווים, נתראה בדרבי!.
לתמונות נוספות מהמשחק