יש רגעים נדירים שאתה לוקח איתך כל החיים. אחד מהם היה לפני שנה בדיוק במשחק של מכבי יפו נגד אסי גלבוע. השני היה היום כשהייתי אחד מלא מ-4,200 צופים שראו משחק ליגה ב' (!!). מעל ל-3,000 הביאה שעריים שחגגה עלייה אחרי 7 שנים בליגה ב'.

למרות שאני לא רחובותי ולא אוהד של מכבי שעריים את ההתרגשות חשתי באוויר מתחילתו של היום. ידעתי שאני הולך להיות חלק מחגיגת כדורגל גדולה. חגיגה שאמורים ליטול בה חלק אלפי אוהדים ומדובר רק בליגה ב' (!!) הליגה הרביעית בישראל.
כבר מחוץ לאצטדיון אפשר היה לחוש באווירה. רבע שעה לפני תחילת המשחק ורחבת העפר שלפני שערים 4 ו-5 באצטדיון הסופרלנד בראשל"צ כבר הייתה מפוצצת רכבים. ההתאחדות נהגה בחוכמה כשהעמידה סדרן שכיוון את החונים. שאפו ענק. זה השפיע אח"כ גם על היציאה.


נהגו בחוכמה. הסדרן מכוון את התנועה (צילום: גיא גולדפרב)

לא בכדי התעקשתי לשבת ביציע המזרחי של אוהדי שעריים. את תעודת העיתונאי שאני שולף בד"כ בכניסה השארתי בכיס ונכנסתי כאחרון האוהדים.
כבר בכניסה היכה בי הכחול. היציע היה כבר שלושה רבעים מלא. בהמשך הוא כבר היה מפוצץ. משפחות שלמות, שומרי מסורת וחילוניים, אשכנזים וספרדים. קיבוץ גלויות שלם.
ממול התארגנו הכתומים של אזור שגם להם מגיע כל הכבוד על זה שמילאו שער שלם, משהו בסביבות 1,000 ואולי קצת יותר.


מילאו שער. אוהדי אזור (צילום: גיא גולדפרב)

השירים בצד הכחול היו "איפה זה בכלל אזור" וימינה בצומת חולון"... מעניין מה שרו הכתומים ? העלייה של הקבוצות לדשא העירה את אוהדי שעריים ופיצצה לי את האוזניים.
ההמשך היה רגוע הרבה יותר. מלבד הקומץ שקפץ ליד השער הדרומי היתר העדיפו לשבת. האמת שלא היה הרבה בשביל מה לקום. המחצית הראשונה הייתה חלשה ומשעממת. אזור החזיקה יותר בכדור אך לא הצליחה לתרגם זאת להתקפות מסוכנות. דודו ביטון, האיש שהיה אמור להנהיג את ההתקפה של אזור לא היה שם. העצבים בגדו בו.

במחצית החלה הדאגה לכרסם בפניהם של אוהדי שעריים. כולם ידעו שביכולת שכזו יהיה מאד קשה לנצח. היו כאלה שצלצלו הביתה והודיעו כי יגיעו מאוחר בגלל ההארכה ופנדלים.
בדקה ה-52 קמו אוהדי שערים בפעם הראשונה. שאהב פשאי שלח מסירה גדולה לירימי שנותר חופשי וזה הרשית פנימה. האצטדיון התפוצץ!!
לא חלפו שתי דקות וירימי על תקן של מבשל מוסר לאמיר עזרא החופשי וזה מפציץ את הרשת של רוזנקוביץ'. ריח של היסטוריה באוויר.
המשחק קצת מתחמם אך זיו אדלר במקום כדי להרגיע. שיפוט יוצא מן הכלל.

שי מאור מגיב בשלושה חילופים מהירים. אחד מהם של שי כחלון שמכניס קצת רוח חיים בהתקפה האנמית של אזור. הקהל כבר סופר דקות. בדקה ה-85 עוד היו כאלה שאמרו "אם ננצח בעזרת השם ...".
הם ידעו שיש להם ממה לחשוש. דקה 88 כדור חופשי של אזור מוצא את הראש של אורן רותם שנוגח פנימה, 2:1. אוהדי שעריים תופסים את הראש. חמש דקות תוספת זמן של אדלר שהתארכו ל-7 כמעט גרמו להתקפי לב לכמה אוהדים. שריקת הסיום מצאה את כולם חוגגים בשיכרון חושים.
המאבטחים בכוננות מול היציע שלנו אך אוהדי שעריים בהפגנת בגרות נשארים לחגוג למעלה.


אוהדי שעריים הפגינו בגרות. המאבטחים מתכוננים (צילום: גיא גולדפרב)

שחקני אזור מתאספים במרכז המגרש ומודים לקהל שלהם. היה מגיע גם להם לעלות אחרי עונה גדולה אך מה לעשות שהשיטה אכזרית. תשאלו את ביר אלמכסור שהפסידה עלייה בפנדלים.

בינתיים שחקני שעריים באקסטזה מוחלטת מול היציע. זורקים את מנחם איריס באוויר. מגיע לו. הוא חלק בלתי נפרד מהעלייה הזו. הוא בנה את הקבוצה בצלמו ובדמותו. מגיע לו להמשיך גם לליגה א'.


יקבלו הזדמנות נוספת ברביעי. שחקני אזור בסיום (צילום: גיא גולדפרב)

ירימי עולה לחבק את אביו, שחקנים מחבקים אוהדים. תמונה מאד מוכרת העונה. לא בכדי אמר האוהד בוקרה שהחיבור בין השניים הוא משהו שלא היה מעולם בקבוצה.

החגיגות ימשכו מן הסתם אל תוך הלילה בלב השכונה. הראש שלי כבר במשחקים של מחר.

תודה לך ליגה ב' על ערב של הנאה צרופה. מזל טוב שעריים ובהצלחה לאזור ביום רביעי נגד נתיבות.



צפו ברגעי המתח, שריקת הסיום ותחילתן של החגיגות (צילום: גיא גולדפרב)