הרבה סופרלטיבים הורעפו על איברהים אבורקיק אך מעטים יודעים כי מאחורי המעטפת הקשוחה מסתתרת טרגדיה גדולה. בתוך תקופה קצרה איבד המאמן, שניים מאחיו שנפטרו ממחלה קשה ואת הוריו. למרות זאת, הוא לא איבד לרגע את חדוות האימון. ראיון פתוח ונדיר עם אחת התופעות של הליגות שלנו.

את איברהים אבורקיק אני מכיר כבר שש שנים. עברנו הרבה יחד בתחום טוב וברע. אפילו אני לא ידעתי שלפני כמה שנים הוא התמודד עם טרגדיות אישית אחת אחרי השנייה. בעת מאבקי העלייה עם הפועל משוש לליגה א' נפטרו בזה אחר זה שניים מאחיו בגיל 33 ממחלה קשה ולאחר מכן גם אביו ואמו. רק המקורבים אליו באמת ידעו מה הוא עובר בפן האישי.
אף אחד לא יודע מאיפה הוא לקח את תעצומות הנפש כדי להמשיך הלאה ולעשות את מה שהוא אוהב, לאמן כדורגל.
"מה שעברתי, זה איום ונורא. רק מלדבר על זה אני נקרע. עד שעיכלתי מכה אחת הגיעה המכה השנייה ואחריה השלישית והרביעית. אין יום שאני לא חושב על זה, אבל זה העולם וזה הגורל והחלטת האל".

איך מתגברים על אובדן שכזה ? הכדורגל עזר לך לשכוח ?
"בכנות? לא מתגברים. פשוט לא מתגברים. הכדורגל משכיח לי מעט. במגרש אני הכי קשוח, אבל בחוץ אני כבר אדם אחר. יש רגעים שזה מקפיא את המחשבות. אני מבין את המשחק האמיתי של החיים. לא מאחל לאיש בעולם לעבור אחוז ממה שעברתי".

לאבורקיק יצא מזמן שם של קוסם בליגות האלה. את אותה משוש הוא לקח משום מקום והעלה אותה לליגה א'. לבני אילת הוא הגיע לאחר 39 שנים של ניסיונות עלייה ועשה את אותו הדבר כשעונה לאחר מכן נאבק על עלייה נוספת.
את העונה הנוכחית החל דווקא בצפון כשהתחיל בטמרה והמשיך בג'ת/אלאהלי. ההתפרקות של האחרונה והמעבר לערד גם להרמת גבות אך הכל כבר היסטוריה.

קיבלת את ערד מקום אחרון עם 4 נקודות בלבד, כשכולם אמרו שהיא כבר ירדה. מה הקסם?
"אין קסם ואין שום דבר מיוחד. פשוט עבודה מאוד קשה שלי ושל השחקנים הנפלאים שמצאתי שם. עשינו סדרה מרשימה של תוצאות וכל הקרדיט לשחקנים על שעזרו לי לעמוד במשימה מאוד קשה ומורכבת. נשאר לגרד עוד נקודה שתיים כדי לסיים את הסיפור וגם את זה נעשה".

קודמך בתפקיד, דני ועקנין, טען שבלתי אפשרי להשאיר את ערד בליגה עם השחקנים האלה.
"אני מכבד את דני אבל שמח שהוא טעה. מאז המחזור התשיעי בו החלפתי אותו, השחקנים האלה הביאו את הקבוצה למקום שני בצבירת נקודות".


כל הקרדיט לשחקנים. חגי יצחק חוגג מול כפ"ס (צילום: דניאל עיני)

מי אתה איברהים אבו-רקייק? מאמן או פסיכולוג?
"אני בדעה שמאמן כדורגל צריך שיהיה קודם כל מאמן, אבל כשצריך הוא חייב להיות פסיכולוג, לפעמים לתת את השוט ולפעמים גם לזרוק סוכריה. בקטע המקצועי, אף מאמן לא יוצא לאוויר העולם מומחה כדורגל, וגם כשנסיים את חיינו יישארו הרבה דברים שעוד לא הספקנו ללמוד. מאמן חייב ללמוד עוד ועוד. להשתלם, להתחדש ולהתייעץ. אני היום מאמן יותר טוב ממה שהייתי לפני שנתיים ובעוד שנה אהיה יותר טוב מהיום. זה המוטו. איש לא המציא את הכדורגל, לכן חשוב ללמוד ולהעשיר את הידע בכל הזדמנות".
לקטע הפסיכולוגי יש גם משמעות עצומה. בראסינג סנטאנדאר, מועדון בו הייתי שלוש שנים, לכל קבוצה יש פסיכולוגית צמודה. בליגה א', השכר לא גבוה והתנאים לא קלים, אז אם אין חיבור הדוק בין השחקנים למאמן אין סיכוי להצלחה ועל זה אני תמיד שם דגש. למרקם החברתי יש משמעות אדירה בעבודת צוות".

מה צריך מאמן כמוך כדי לתת את הצעד קדימה, את השדרוג שייקח אותו לליגה גבוהה יותר?
"להמשיך לעבוד קשה ולא לחשוב על זה ולהמתין להצעה עם סטופר ביד. כל דבר בעתו. אני מאמין שאני אקבל את ההצעה הטובה כבר העונה. ישבתי עם יו"ר של אחת הקבוצות מהלאומית אצלו בעסק ולפי מה שנאמר לי אני אאמן שם בעונה הקרובה. אם זה יקרה או לא, אני לא יודע. לי נותר רק לקוות שזה יצא לפועל. אם זה לא יקרה, נמשיך לעבוד קשה גם בליגה א'. זו לא פחיתות כבוד. היום בליגה א' יש מאמנים מצויינים, לומדים, משתלמים ומבינים כדורגל בצורה נפלאה".

כמו מי למשל?
"ברוך סער, חיים סירוטקין, ליאור זאדה, פאיד חסון, צחי טיאר ואוהד בוזגלו. אלה מאמנים יוצאים מהכלל שיכולים לאמן כל קבוצה בארץ. באחריות".

ואתה ברשימה הזאת?
"אם אני אענה שכן יגידו שאני שחצן, ואם אגיד שלא, אני אשקר, אז אני אתן לאחרים להחליט".


מבין אלה שמבינים כדורגל. פאיד חסון(צילום: שלומי גבאי)

האם זה שאתה בדואי יכול באיזשהו מקום לעצור אותך ?
"לחלוטין לא. אני לא מאמין בשטויות האלה. מאמן טוב זה מאמן טוב. לא משנה אם הוא אינדיאני, בולגרי או מרוקאי. הכל בולשיט. עובדה שאני מאמן בארבע שנים האחרונות קבוצות יהודיות. כשאימנתי באילת לא הייתי אשכנזי, וכשעובד מערד לקח אותי לא הייתי איברהים ליפשיץ. להניף את דגל הקיפוח זו מדיניות של לוזרים. אני שמח וגאה שאני שובר את המחסומים. אני גם בטוח שאנחנו חיים במדינה נפלאה שיש בה חלון הזדמנויות שווה למי שמוכן להקדיש ולהשקיע".


שובר את המחסומים. עוד אחת משיטות האימון של אבורקיק

כשאתה מסתכל אחורה בקריירה המקצועית שלך, היית עושה דברים אחרת ?
"אני לא מצטער על כלום. אולי טעיתי בעקשנות שלי להצפין. חברים ייעצו לי לא לעבוד בצפון, ולא שמעתי להם. אבל אני לא מתחרט כי גם מזה למדתי. אני יכול לומר לך בוודאות, שאם ג'ת אלאהלי לא היו מתפרקים, הליגה מזמן היתה גמורה".

שרטט לי את הפרופיל של השחקן בליגה א'. האם יש הבדל בין שחקן מהדרום לזה מהמרכז או מהצפון?
|"בדרום ובמרכז ובצפון זה זהה מאוד. יש כאן שחקנים טובים ושם יש טובים. לדעתי, בדרום היום המצב די מדאיג כי בשנים האחרונות כמעט ואין שחקנים חדשים. תראה את הסגל של ערד ונתיבות. בכל שנה אותם שחקנים. פעם הם פה, ושנה הבאה שם. אין להם אלטרנטיבה וגם לקבוצות אין כזה מבחר. זה מה יש. בקטע של השכר הדרום יותר שפוי. יש שחקנים בצפון שמרוויחים יפה מאוד ומגיע להם אלף לבריאות. יש גם כאלה שלא יכולים ללכת וללעוס מסטיק ומקבלים משכורות שאתה לא מאמין שהן קיימות שם. בדרום יש שחקנים שמרוויחים 2000 שקל, ואם היו בצפון היו מקבלים פי חמישה. יש לי ארבעה שחקנים בערד, שכל אחד מהם פוטנציאל אדיר, צעירים בני 20, שאם רק היו בצפון, היו סוגרים 8000 שקל בחודש. בערד כולם ביחד לא מגיעים לזה. היה לי שחקן בג'ת אלאהלי, שרציתי לנפות בשבוע הראשון כי ראיתי שהוא טעות בענף. שאלתי כמה הוא מקבל, אמרו לי 7000 שקל טו. אתה מבין למה הם התפרקו? בדרום הוא היה מקבל 2000 שקל רק אם היו"ר היה תחת השפעת אלכוהול".

מאמן שהוא מודל לחיקוי?
"אחד ויחיד ומזה שנים שאני לומד ממנו, אלי גוטמן. אני מנצל כל דקה שהוא מדבר איתי על כדורגל. הוא אדיר ואני מלא הערכה לאיש הזה. הוא דוגמא קלאסית לכל המאמנים ששואפים וחולמים. הוא התחיל בליגה א' ואפילו ירד ליגה. היום הוא המאמן הלאומי, עטור תארים והישגים. מאלי למדתי את המסירות לעבודה. הוא קם בלילה עשרים פעם לווידאו ולסטטיסטיקה ולמהלכים. כל היום הוא טרוד רק בקבוצה שלו".


מודל לחיקוי. עם אלי גוטמן

קבוצה שהיית חולם לאמן בארץ ?
"הקבוצה שאני אוהב מגיל אפס זו הפועל באר שבע. יש חלומות שמתגשמים ויש כאלה שלא, אבל בכל מקרה את המועדון הזה אני אוהב ועל הטריבונות של וסרמיל גדלתי".

שחקן או שחקנים שהיית לוקח איתך לכל מקום.
"לשמחתי בכל קבוצה שאימנתי היו לי שחקנים טובים. הייתי לוקח הרבה אבל שלושה שחקנים הייתי לוקח לכל מקום. עידו אליהו, אדר זינו ואבי מלכה. מלבד העובדה שהם שחקנים ענקים הם בני אדם ברמה נדירה. ווינרים. הרבה משייכים לי את ההצלחה של אבי מלכה ועידו אליהו, ואני חושב שזה לא הוגן כלפיהם. נכון שאני הבאתי אותם לאילת, אבל יותר נכון לשייך את ההצלחה שלי בעובדה שהיו לי שחקנים כאלה. היה לי הכבוד לאמנם. אדר היה הקפטן שלי שלוש שנים. בחור מדהים שאנשים אוהבים לאהוב. יש לו לב גדול וגם אם הוא על קביים הוא יהיה הכי טוב במגרש".

לסיום ?
"שיהיה לכולם חג שמח. ורק בריאות. היתר זה רק הבל הבלים"