הוא גדל במכבי תל אביב עם האחים ברומר וסביליה, אך בהיעדר יד מכוונת הקריירה של יאיר אלמקייס דעכה. לבסוף מצא יאיר בית חם: ליגת הכדורגל באולמות, בה עשה חיל גם בתור שחקן. מאמנה הנוכחי של ראשל"צ מספר את סיפורו המרתק בראיון בלעדי ל"דאבל פס"

בשלישי שעבר נערך רבע הגמר של ליגת הכדורגל באולמות. חדרה ניצחה את ראשל"צ 3:4 ונמצאת ביתרון לקראת הגומלין שייערך מחר.
מאמנה של ראשון לציון, יאיר אלמקייס, הוא אדם רב גוני. יאיר התחיל את הקריירה בנערים של מכבי תל אביב (זאת של מגרש הדשא) "הייתי בשנתון עם האחים נחמן וחיים חג'ג' והאחים ברור וגם סביליה, הבעיה שבתור נער לא היה לי מי שיכוון אותי, אבא שלי היה שומר שבת. עשיתי טעויות, בצבא הייתי בשמשון ת"א שנה אחת ואז ירדתי לליגה ב' לרמת אליהו איפה שנולדתי. לאחר מכן עברתי לבת ים בה אימן גילי לנדאו"

בבת ים שיחק יאיר כארבע שנים אך בעיות מנהלתיות מנעו את המשך דרכו בקבוצה וכך מצא עצמו אלמקייס ברמת השרון של שמוליק חנין בה שיחק שנתיים. יאיר ראה שהקריירה לא הולכת בכיוון שהוא רצה והוא החליט לפרוש מהמגרש הגדול ולעשות תואר בחינוך גופני בגבעת וושינגטון. שם יאיר גילה את אהבת חייו, הכדורגל באולמות, כשהוא בן 26 בלבד.
באותה השנה שיחק יאיר באליפות העולם לסטודנטים תחת הדרכתו של מאמן הנבחרת כיום, ויקו חדד. אחרי האליפות הוקמה קבוצת הקט רגל "השלום באר שבע" שאף זכתה באליפות הארץ.

ב-2006 הקים יאיר בצוותא עם שי דבלוצקי (עוזר המאמן ושחקן פעיל בראשל"צ) את קבוצת האולמות של ראשון לציון, בעזרתו האדיבה של אבי ביטן שהיה בזמנו ראש העיר. "הייתי קפטן הקבוצה, זכינו בשתי אליפויות רצוף והגענו ל-16 הראשונות באירופה שנתיים רצוף, שזה הישג חסר תקדים. בשנה הראשונה ארחנו את ליגת האלופות ניצחנו קבוצות עם תקציב של מיליונים. בכלל, היינו קבוצה נהדרת. אני, אבי קליף, דלבוצקי, תורג'מן, אדם כהן, עוז צבאג ויהודה זיסמן,אני לא חושב שמישהו יכול לשחזר את ההישגים שלנו"

"הדור הזה התבגר והחלטתי לפרוש ממשחק בלית ברירה" אומר יאיר "המשחק חסר לי. החלטתי לפרוש ולהתחיל לאמן לפני שנתיים הייתי מאמן/שחקן ושנה שעברה הייתי מאמן ראשי שנה ראשונה. השנה המטרה שלי היא לקחת אליפות ולהגיע לליגת אלופות בתור מאמן. החלום שלי הוא להגיע לאן שהגעתי בתור שחקן גם בתור מאמן"


ההתעסקות של יאיר בפיתוח הכדורגל באולמות לא נגמרת רק בקבוצה הבוגרת של ראשל,צ, באחה"צ יאיר מנהל בית ספר לכדורגל באולמות שנפתח בשיתוף עם עירוני ראשל"צ ובעזרתו של חבר ההנהלה בני שלום. בבית הספר נמצאים כיום כ-120 ילדים וזו שנה שנייה שהמחלקה עובדת עם ילדים בגילאי 4-12. בנוסף, יאיר מאמן את אוניברסיטת בר אילן בשלוש השנים האחרונות. "אימנתי גם שמונה שנים בדשא, אבל עזבתי כי אני פשוט מכור לכדורגל באולמות. אני רוצה להקדיש את כל הזמן בפנוי שיש לי לפיתוח הענף"

אלמקייס משמש כעוזר של ויקו בנבחרת ישראל וכיום הוא מחכה לאישור מההתאחדות כדי להפוך את התפקיד לרשמי. "זה אמור לעבו בהתאחדות. אני מאמין שיהיה בסדר. אני מקווה שההתאחדות תקים נבחרת עד גיל 21 כדי שיהיה גם עתיד לענף". כשיאיר מדבר על עתיד הענף, הוא מזכיר באותה נשימה את הליגה באולמות לבתי ספר תיכוניים "באתי עם הצעה לפיני ישאלי (יו"ר התאחדות בתי הספר) לפתוח ליגת תיכונים, חשבתי שזה יהיה להיט, וכן זה הפך ללהיט גדול בשנתיים האחרונות. המטרה היא שנוכל לקחת שחקנים צעירים מהקבוצות האלה, אוריה גיספן למשל, הגיע ממקיף ט בראשון לציון שלקחו אליפות בשנה שעברה"

"התשתיות חשובות בכדי להקים נבחרות. אני מתעקש בקבוצה שלי שתהיה משכורת לכל שחקן ויש אימון אחד לפחות בשבוע מי שלא יכול להתחייב לאימון הוא לא נשאר בקבוצה. ויתרתי על שחקנים טובים בגלל זה. אני חושב שזה המינימום שבמינימום"

מי שעוזרים ליאיר להרים את הקבוצה על הרגלים הם בני שלום ומירי אליהו "אנשים יקרים" שדואגים לקבוצה מהבחינה התקציבית. "השנה התחלנו מצוין וזה ממש הפתיע אותי. באו הרבה שחקנים חדשים, גיספן, עובדיה, בר כליפא. גיספן מחליף את דן כץ השוער שלנו שאחרי הרבה שנים באולמות החליט לקחת שנה הפסקה. אני מקווה שגיספן ימשיך ביכולת שלו, הוא מפתיע אותי לטובה"

הפסדתם ברבע הגמר לחדרה, מה יהיה בגומלין?
"האולם בחדרה הוא לא אולם פשוט, הכל אפשרי בו. יש לחדרה שחקנים ברמה אישית גבוהה, אילוז, אדם לם, נקש, אשכנזי. התפתח משחק שהכל יכול להיות בו ואני מאמין ומקווה שבמשחק הבא אנחנו כן נעבור אותם, סך הכל זה גול אחד ובאולמות זה לא משמעותי. החמצנו כמה פנדלים וקיבלנו גולים שטותיים, במשחק הבא נתקן ואני מקווה שאנחנו נהיה בפיינל פור ולא הם. כל המערכת רוצה שהקבוצה תגיע לאירופה ותמשיך את המסורת של המועדון"