כמו בכל משחק גדול, יש גם את הצדדים שלא כולם רואים, את ה"מסביב" שלו, ובליגה א', ה"מסביב" הזה הרבה יותר מיוחד. סיכום משחק העונה מזווית קצת שונה.

בשבוע שעבר פגשתי את רפי רשף בתל אביב, אחד האוהדים המפורסמים שעומדים מאחורי המיזם "הפועל קטמון ירושלים". פתחתי את השיחה ב"איזה משחק" והוא לא נשאר אדיש: "משחק מדהים, חבל שאני לא אוכל להגיע" בלב חשבתי, "באמת חבל" אבל לא הייתי צריך לומר זאת, ראיתי בעיניו שהוא יודע מה הוא מפסיד.

ניידת השידור של ערוץ הספורט הגיעה, מפזרים את החוטים, ממקמים את המצלמה ומארגנים את עמדת השידור שלא פעלה כמעט 20 שנה, יום היסטורי לעיר יבנה.

שעה וחצי לפתיחת המשחק מכבי יבנה נכנסת לאצטדיון, השחקנים בלבוש אזרחי, מריחים את הדשא. רז זהבי מערוץ הספורט עומד עם אנשי יבנה, שמספרים לו על ההיסטוריה של הקבוצה, מתרפקים על העבר. אולי זו הבעיה של יבנה, העבר המפואר שלה, יותר מדי חיים אותו בעיר הקטנה, אולי הגיע הזמן לשים את העבר במקומו הטבעי, מאחור, ולהסתכל רק על העתיד.

                         רז זהבי בעמדת השידור, מותר לעשן. (צילום: אנס אבודעבס)

כשישים דקות לפני משחק העונה, נכנסת הקבוצה שאין לה כל כך עבר, אך לפניה עתיד גדול. הפועל "קטמון" ירושלים נכנסת לאצטדיון העירוני ביבנה, עושים סיבוב על הדשא, מקשקשים, מתכוננים למשחק הגדול.

ניגשתי למאמן הקבוצה ליאור זדה, הוא החמיא לאתר "דאבל פס" שעושה עבודה נהדרת, לדעתו הליגה מעניינת ואנשים יותר שמים לב לליגות האלה בזכות העבודה שאנו עושים. אז ליאור, בבקשה, באים מאהבה.
אם כבר אהבה, אז כשמסתכלים על הקהל של קטמון, המילה מקבלת משמעות חדשה. 900 כאלה הגיעו מהבירה כדי לחזות בפרוייקט שלהם מגיע לשיאים חדשים.

                            השוער האגדי ג'קי לוי מקבל גביע מהשוער הנוכחי (צילום: אנס אבודעבס)

שחקני יבנה עלו לחימום, הקהל עוד לא נכנס. הייתה בעיה בחוץ והשערים לא נפתחו עדיין. פתאום חזינו במראה משעשע: מנוף של משאית התרומם עם שלושה אוהדי יבנה כשהם מנופפים בדגל צהוב כחול ושרים. ארבעים דקות לפתיחת המשחק, השערים נפתחו והקהל החל לזרום פנימה, ותוך עשרים דקות לא נותרה פינה ריקה ביציעים.

השחקנים של קטמון יצאו מחדר ההלבשה שלהם ועברו לאזור חדר ההלבשה של יבנה, צריכים להיכנס ביחד למגרש, בכל זאת, ליגת העל.

                                       גשם טיפטף (צילום: אנס אבודעבס)

אפילו שופט רביעי היה, מה שלא קורה בדרך כלל בליגות הנמוכות, אבל יש טלוויזיה, כולם יראו, אז צריך להביא אומרים שם למעלה במשרדי ההתאחדות, פתאום הליגה מקבלת פנים וחשוב מכך, את הכבוד הראוי לה.

השחקנים יוצאים למגרש, שוער העבר האגדי של יבנה ג'קי לוי, ששיחק בשנות השבעים בקבוצה ולאחרונה לקה באירוע מוחי, קיבל גביע, אגדה ביבנה.

                        "בוא שלג, נרוץ בגשם". מאור פרץ ועדי שלג יד ביד. (צילום: אנס אבודעבס)

המשחק יצא לדרך, והגשם החל לרדת. ישבתי בתוך הספסל של יבנה, איש המשק מראה לי את הציפורניים שלו (או מה שנשאר מהם) פשוט לא יכל לעמוד במתח. התחילו לדבר איתי על ההיסטוריה, על מה היה בעבר, מאחורי הקבוצה הביתית יש עבר מפואר, זאת כולם יודעים, אך כבר שנים מנסים שם לעלות ללאומית, ולא הולך. השנה, כך מרגישים, יש משהו שונה, בקבוצה, באווירה מסביב, בגישה של השחקנים, בהכל בעצם. תחושה של הצלחה, תחושה של ליגה לאומית.

                            נראה שנוח לשרעבי, לאדרי קצת פחות. השופט אבידן: "חכו יש תור" (צילום: אנס אבודעבס)

יבנה פתחה חזק ושלטה בנעשה במגרש, למרות חסרונו של קרגולה. כפיר מלול כבש לזכות קטמון בניגוד למהלך המשחק והשתיק את אוהדי יבנה שהגיעו בהמוניהם (1300). הקהל של קטמון נכנס לטירוף.
נתעכב רגע על הקהל, איני יודע מי תעלה השנה ליגה, אולי יבנה, אולי קטמון, אולי יפו, מרמורק, או אסי גלבוע, מה שאני כן יודע בוודאות, זה שקהל כמו של קטמון צריך לפאר את הליגה הראשונה בישראל. לא הפסיקו לשיר לרגע, אביזרי עידוד, רפרטואר של שירים שלא מבייש אף קהל בארץ, תענוג.

                        "היינו ילדים וזה היה מזמן" רפי סגל ועמית שמש (צילום: אנס אבודעבס)

השופט הוריד את השחקנים למחצית, אכזבה ביבנה, תחושה של החמצה, למרות שיש עוד 45 דקות. אני עושה סיבוב במגרש, ראיתי שיצחק בן יצחק הגיע. השופט האגדי הוא תושב יבנה, גם הוא בא להיות חלק מהחגיגה.

בדקה ה-47 רץ לעברי שי אהרון כדי לערוך את החימום. עבור הקהל של קטמון שי הוא אגדה, הוא עזב את הפועל ירושלים של סאסי וירד לליגה ב' עם קטמון, ומאז הוא שם. כובש בצרורות, כהרגלו. שי לא שיחק כמעט חודשיים, דבר שלא קרה לו לאורך כל הקריירה. בדקה ה-60 זה קורה, שי אהרון נכנס ומחליף את כפיר מלול, הקהל פוצח בשירה "שי אהרון, שחקן שלי, שי אהרון... אני כמו שיכור, שיכור מאהבה אליך" על הלחן של "מתי לחזור" של אתניקס. לא חולפת רבע שעה ואהרון מעלה את קטמון ליתרון של שני שערים, מכתוב.

                              שי אהרון מרחף "שיכור מאהבה אליך" (צילום: אנס אבודעבס)

הקהל של יבנה בהלם, ראיתי כבר כמה אנשים צועדים אל מחוץ לאצטדיון, "איך זה קורה לנו? אנחנו יותר טובים" אמר אוהד שחלף ליד הדשא. כמה עשרות אוהדים עוד ניסו לעודד את השחקנים, לגרום להם להאמין.

מאור פרץ צימק את התוצאה ל2:1 בדקה ה-85 והשתיק את הקהל של קטמון בפעם הראשונה במשחק. אוהדי יבנה נכנסו לטירוף ואיתם גם הקבוצה וכל הספסל, "יאללה יש ארבע דקות, אפשר להשוות" אמר הבחור נטול הציפורניים, "למעלה, למעלה" צועק יוסי זוזוט בכל הכוח לשחקניו, שיבינו שזה לא גמור. רפי סגל מקבל כדור מפינת הרחבה "נו! נו! נו!!", "שים את זה!!" הספסל משתולל, סגל בועט טוב, אך עמית שמש עוצר. כולם מתיישבים. זה נגמר, גם הם יודעים.
שריקת הסיום שלחה את קטמון לחגוג ואת יבנה לעשות חושבים, העונה לא גמורה, ליבנה יש עוד משחק חסר שאם היא תנצח היא תשווה את מספר הנקודות שלה ושל קטמון. שום דבר לא סגור.
"הרגשה מדהימה" אמר לי ליאור זדה, הצעתי לו סיגריה, הוא סירב בנימוס האופייני לו, והלך לשמוח עם השחקנים. עברתי בחדר ההלבשה של קטמון, גם שם השיר של שי אהרון תופס חזק, תוך כדי המקלחות.

                                גובזה ועמית שמש גולשים ביחד (צילום: אנס אבודעבס)

מכבי יבנה נותנת עונה גדולה, מלאה בחוויות, קטמון היא שותפה מלאה. גם מרמורק, יפו, קריית מלאכי והנפילה, הבעיות אצל האורתודוכסים, המגרש בערד, המלונות באילת, העצבים של כחילה בנתיבות, הטירוף של בית"ר כפ"ס. ליגה א' דרום היא ליגה שיוצרת בכל שבוע סיפור חדש, ולאף אחד אין מושג איך האגדה תסתיים.

                            אווירה של חג בעיר. (צילום: אנס אבודעבס)

למרות היערכות מוקדמת של המשטרה וחברת האבטחה, המשחק עבר ללא הפרות סדר, ברוגע מופתי, בתצוגת עידוד של שני הקהלים שבאו בהמוניהם, וכדורגל שוטף במגרש. למשך תשעים דקות נזכרנו למה אנחנו בעצם אוהבים את המשחק הזה, היה מרגש, ללא ספק. תודה לערוץ הספורט ששידר, תודה למכבי יבנה על האירוח, תודה להפועל קטמון, תודה ענקית לקהלים שעזרו לחוויה הזו להיות מושלמת. ליאור זדה אמר בסיום: "היה כיף, אבל הדרך עוד ארוכה". כמה שהוא צודק.

                              "הלאומית זה שם" אבידן מראה לשמש את הדרך (צילום: אנס אבודעבס)

                              שי אהרון מטפס לעמדת השידור (צילום: אנס אבודעבס)