בחלוף סיבוב אפשר לפסוק בוודאות כי ליגה א' דרום הרבה יותר מעניינית מליגה א' צפון. הרמה אולי לא משהו אך הצפיפות בטבלה הן בצמרת והן בתחתית הוכיחו שהליגה שוויונית יותר מתמיד. כל זה הפך את הבחירה של נבחרת הסיבוב למשימה קשה ביותר.

אם הייתי יודע כמה קשה להרכיב את נבחרת הסיבוב ליגה א' דרום, הייתי משאיר את המשימה למישהו אחר מעמיתי. הליגה השוויונית הפכה את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. כבר ביום א' התחלתי לגלגל שמות בראש ורק ביום ה' בערב תוך כדי הנסיעה חזרה הביתה מהעבודה השלמתי את הרשימה. עד אז הספקתי להתייעץ עם כמה יודעי דבר בליגה ותוך כדי כך לרשום ולמחוק לפחות שלוש שמות על כל תפקיד במגרש. לכן גם החלטתי שתוך כדי הצגת הנבחרת אחלק איתכם גם את לבטי.

שוער:
כבר כאן הרגשתי כמה המשימה תהיה קשה. לפחות ארבעה היו מועמדים לקטגוריה: עמית שמש מקטמון, יניב בן ישי ממכבי יבנה, יקיר קרטה ממרמורק וצחי גיגי מקרית מלאכי.
ארבעתם ספגו הכי מעט שערים בליגה. שני האחרונים עשו זאת בצורה מאד מרשימה. קרטה סגר סיבוב עם 4 משחקים רצופים ללא ספיגת שער ושמר על רשת נקייה במשך 415 דקות. גיגי השלים 491 דקות ללא ספיגה כשהחל את דרכו בקבוצה והיה אחד מאלה שבזכותם מלאכי מדורגת רק במקום השישי ולא נמוך מזה.
אך מה לעשות שהשניים לא החלו את העונה ולכן במרוץ נותרו שניים: שמש מקטמון ובן ישי מיבנה.
שניהם השיגו נתונים סטטיסטיים כמעט זהים ואין ספק ששניהם עמודי התווך של קבוצותיהם. שמש אף נבחר לשחקן הסיבוב של קטמון מה שאומר הרבה לגבי התרומה שלו לקבוצה. אך בגלל שספג שער אחד יותר וגם היה לו משחק אחד לא טוב החלטתי להעניק את התואר הבלתי רשמי לבן ישי שהוא אחד השוערים היציבים ביותר בליגה הזו ולאורך זמן.


השוער הכי יציב בליגה וזה שאין לו תחליף. בן ישי ושרעבי (צילום: רועי אסרף)

מגן ימני:
אלרן בן ברק ממרמורק היה הבחירה הטבעי. אחד מהאחראים לעובדה שהקבוצה ספגה רק 7 שערים בסיבוב שלם. מנוסה ובעל ראיית משחק מצוינת. לא פלא שחנן עדני נלחם על שירותיו בתחילתה של העונה שעברה. פתח ב-10 משחקים כשבשניים מהם הוחלף.
רועי הררי מבית"ר כפ"ס, היה בין אלה שהיו תמיד בהרכבים הניסיוניים של חיים סירוטקין בתחילת העונה עד שמצא את זה האופטימאלי. בין אלה שאחראיים למיקומה הגבוה של הקבוצה ולהעפלה לסיבוב ח' בגביע המדינה. הצ'ופר הגדול: השער המהיר נגד קטמון. אם ימשיך כך אין ספק שנשמע עליו עוד הרבה.

בלמים:
עוד בחירה שהייתה מאד קשה. אהרון סולדוצ'ו מעמישב, דנדי אוקונגו ממרמורק, יוסי אבולפיה מלוד ויוסי זאנה מהשקמה היו ארבעת המועמדים. כל אחד מהם ראוי במידה שווה.
לכן החלטתי ללכת על אלה שעשו שינוי בקבוצות שלהם: סולדוצ'ו ואוקונגו.
מה לא נאמר על סולדוצ'ו ? הנשמה של עמישב על המגרש, שחקן הקלאץ', השפן של בוזגלו ועוד. בנוסף להיותו מעוז ההגנה של עמישב הוא כבש 4 שערים והעניק במו ראשו לקבוצה 5 נקודות ליגה שבלעדיהן היא הייתה היום קרובה יותר לתחתית מאשר לצמרת. שיחק 13 משחקים מלאים.


השפן של עמישב. סולדוצ'ו (צילום:לירן דורף) 

לגבי אוקונגו, אי אפשר שלא לבחור בבלם של הקבוצה שספגה הכי מעט שערים בליגה. גרזן אמיתי ובנוסף גם אינטליגנטי מאד ולראיה ספג רק צהוב אחד (!!). שיחק 12 משחקים מלאים בהם ספגה מרמורק רק 6 שערים.
בפער מאד קטן משניהם נמצא יוסי זאנה אחת ההפתעות הנעימות של הליגה. לשקמה הוא הגיע ממש במקרה ואין ספק שהוא אחד האחראיים אם לא הבלעדי לעובדה שהנועלת הטבלה ספגה 12 שערים בלבד כמו המוליכה (!!). לא פלא שכל הליגה מחזרת אחריו בפגרה.


כל הליגה מחזרת אחריו. יוסי זאנה (צילום: אמיר דבי)

כשירד לליגה ב' בעונה שעברה חשבו כולם כי הקריירה של יוסי אבולפיה גמורה. טסלפפה האמין בו ולא התאכזב. הבלם הפך להיות מעוז ההגנה של לוד. תורם הרבה מניסיונו ומשרה שקט. בהחלט מניה בטוחה.

מגן שמאלי:
אחד התפקידים הכי מבוקשים בליגה. תשאלו את ליאור זדה כמה הוא חיפש שחקן בעמדה הזו..
כאן המאבק היה צמוד מאד בין שניים: אלירן זראי מלוד ודניאל בורחל מבית"ר כפ"ס.
הפור נפל על בורחל ולו רק בגלל ההתקדמות הענקית שעשה. לא בכדי מצטערים היום בשקמה שנתנו לו ללכת. לקח את ההזדמנות שקיבל מחיים סירוטקין בשתי רגליים. שורף שטחים, מהיר ולא מפחד לעלות לעזרת ההתקפה. כבש שער אחד שסימן את הקמבק של כפ"ס נגד עמישב.
ללא ספק גם תגלית הסיבוב שלנו.
כל מאמן בליגה ידע כי אלירן זראי הוא אחד המגנים השמאליים הטובים בליגה. כאילו שהוא נולד לתוך התפקיד. למרות שהתבזבז שעונה שעברה בהפועל ירושלים, ידע להרים את עצמו חזרה ומצא מקום בחממה של טסלפפה בלוד. "הפסיד" לבורחל בשברי אחוזים...

קשרים אחוריים:
על שרון ברנשטיין לא היו מערערים בכלל. כמעט כל מי ששאלתי אמר שהבחירה שלו לנבחרת היא ברורה מאליה. מן הסתם הוא גם שחקן הסיבוב שלנו.
עד היום טסלפפה לא מאמין אין הקבוצות עתירות התקציב לא חטפו אותו. הוא זה שהופך את לוד מקבוצה בינונית מינוס לקבוצת ליגה א' לגיטימית שיש לה בהחלט מקום בצמרת. לולא העבודה שלו אין ספק שהיה משחק היום בליגה הלאומית או אפילו בליגת העל. הברומטר של לוד. בעל שליטה נדירה בכדור וראיית משחק יוצאת מן הכלל. שיחק ב-14 משחקים מלאים וכבש שני שערים.


הברומטר של לוד. שחקן הסיבוב, ברנשטיין (בלבן. צילום: רועי אסרף)

לידו הצבנו את אדיב שרבי ממכבי יבנה. עוד אחד שאפשר להזכיר באותה הנשימה יחד עם ברנשטיין. ביבנה אין לו תחליף ועד היום מאושרים שם שנלחמו עליו בתחילתה של העונה שעברה. הלב של הקבוצה במרכז המגרש.
יובל פוגלמן מקטמון, שחקן העונה שלנו לפני שנתיים פתח מצוין אך נחלש מעט בהמשך ולכן לא נכנס לנבחרת הראשונה. על היכולות שלו אין עוררין. טכני, חכם שעתידו עוד לפניו. חביב הקהל של קטמון. לא פלא ששיחק 14 משחקי ליגה מלאים.
גיא כהן, הגרזן המקצץ של הפועל מרמורק לפני קו ההגנה האחרון. לא בכדי הוא "מלך" הצהובים של הליגה (10 + אדום שהוא בעצם צהוב שני). מתאים בול לשיטת המשחק של צחי טיאר כך שהיכולות שלו באות לידי ביטוי באופן מקסימאלי.
שווה אזכור גם גיא אהרוני מבית"ר כפ"ס שהחזיק במשך 10 מחזורים את הקישור האחורי של בית"ר כפ"ס. אחד מהקבועים בנוסחה המנצחת שהרכיב סירוטקין. שחקן אגרסיבי שמאד קשה לעבור. 

קשרים:
עדיין לא ברור איך עירוני נתיבות ויתרה על חגי יצחק. מאז שעבר להפועל ערד הקשר הצעיר מקבל ביטוי. טוב, איברהים אבורקיק מומחה בזה. חמשת השערים שכבש לזכותה של ערד היו שווים לה לפחות 4 נקודות וזה בעצם אומר הכל. נייד מאד, יוצר לעמו מצבים ולא מפחד לאיים על השער מכל מצב.
חי אטיאס הוא ללא ספק הקמבק של העונה. מהתרומה שלו ללוד אי אפשר להתעלם. שלושה שערים והרבה עבודה שחורה החזירו לו את הביטחון שאיבד בשנים האחרונות כשחימם את הספסל בג'ת אלאהלי בלאומית ובהפועל עכו בליגת העל. ניחן ביכולת טכנית יוצאת מן הכלל שאם תבוא לידי ביטוי גם בחצי השני של העונה לוד עשויה להגיע רחוק.
חמשת השערים שכבש עבור כפר שלם הציבו את חן לוי בנבחרת המשנה שלנו. לולא מצבה של הקבוצה היה מקבל הקשר – חלוץ הרבה יותר ביטוי למרות שזה מה שלא הפריע לו לכבוש חמישה שערים.


לא ברור איך נתיבות ויתרה עליו. חגי יצחק (צילום: שי מוגילבסקי)

חנן פדידה הוא השחקן בעל ההספק הכי טוב בליגה א' דרום ולכן הוא נכנס לנבחרת. על רקע היכולת העלובה של התקפת מלאכי בלט הקשר שכבש חמישה שערים ב-10 משחקים בהם שותף. הרכש הכי טוב של מלאכי.

חלוצים:
דומה כי כל מילה שנוסיף על שי אהרון מקטמון תהיה מיותרת. אומרים שהוא המאמן האמיתי של הקבוצה לפחות על המגרש. אי אפשר לקחת ממנו את העובדה כי הוא מלך שערי הליגה הזמני (8 כיבושים) למרות שכמעט חצי מהם כבש בפנדלים (גם את זה צריך לדעת לעשות טוב..). שחקן ענק, סמל וכו' וכו'..


כל מילה מיותרת. שי אהרון (צילום: לירן דורף)

גם לגבי עידן שמש ממרמורק לא הייתה כלל התלבטות אם להכניסו לנבחרת. ההתלבטות היחידה הייתה אם לבחור אותו כשחקן הסיבוב. יהיה לו עוד זמן גם לזה..
בכל מקרה, דומה שהוא היחיד מרמורק שמסוגל להבקיע. עובדה, יותר משליש משערי הקבוצה (7 במספר) חתומים על שמו כמו גם 8 מנקודותיה של הקבוצה. אגב, את כל השערים כבש כשהיה למעשה חלוץ בודד מה שאומר שהוא על חוש התמצאות ויכולת טכנית מצוינת. פתח בכל 15 המשחקים של קבוצתו והוחלף רק באחד מה שאומר בעצם הכל.


יותר משליש משערי קבוצתו. עידן שמש (צילום: לירן דורף)

לפני פתיחת העונה שעברה דומה היה כי הקריירה של אלעד כהן נמצאת בסופה. החלוץ שכיכב בעלייה של עירוני בת ים לליגה הלאומית דשדש לו בכל מיני קבוצות זניחות עד שחיים סירוטקין גילה אותו מחדש. מאז הוא פורח. חמשת השערים שכבש הם רק הבונוס. מעבר לכך הוא מושך אליו שחקנים ובכך מפנה את חבריו. אולי אם היה כובש שער אחד נוסף או שניים היה מקבל מקום בנבחרת הראשונה.
6 שערים ב-13 משחקים מסדרים גם למוחמד חטארי מקום בנבחרת השנייה. כולם מכירים את היכולות האישיות שלו. חלוץ חוד טבעי. רק חבל שהראש לא במקום..

מאמן הסיבוב:
צחי טיאר ממרמורק ואם מישהו חשב אחרת, שיקום. נכון שיש לו הרבה מקטרגים, נכון שיש רבים עוד יותר המסתייגים משיטת המשחק שלו ועד כאלה שיש להם מה להגיד על האופי שלו, ההישגים של המאמן מדברים בעד עצמם.
כשהגיע למרמורק לפני קצת יותר משנה היו לקבוצה היו 4 נקודות בלבד והיא הייתה המועמדת העיקרית לירידה. איתו היא צברה עוד 28 ב-20 משחקים ונשארה. את הקבוצה העונה בנה בצלמו ובדמותו. חבורה של ילדים עם תקציב מינימום מדורגת בסיומו של הסיבוב הראשון במקום השני כשרק העובדה שהפועל קטמון עתירת השחקנים כבשה יותר שערים מדורגת מעליה.
חוץ מזה, רק על זה שטיאר מצא את הדרך לליבו (ולכיסו) של חנן עדני צריך להקנות לו את התואר, בלי קשר לתוצאות על המגרש.


בנה קבוצה בצלמו ודמותו. צחי טיאר (צילום: לירן דורף)

אכזבת הסיבוב:
ברוב קולות התואר הולך לקרית מלאכי. בקול תרועה רמה נבנה שם בקיץ סגל שלא היה מבייש קבוצה בליגה הלאומית שלא לדבר על ליגת העל: חנן פדידה, אלי ביטון, גיא טוביאק ועוד רבים וטובים שעשו את הדרך וקסטינה ובדרך גזרו קופון שמן. בפועל הכל היה בלוף אחד גדול מה שהשפיע גם על אלה שעוד תפקדו בעונה שעברה כמו חנן אלקיים. מקום שישי לקבוצה בסדר גודל שכזה משול לירידת ליגה.
נראה מה יהיה בסיבוב השני..

פלופ הסיבוב:
אלי ביטון, עוד רכש מבית היוצר של מלאכי העונה. חוץ מכותרות ב"קטנות" של ידיעות כשנכנס מחליף והורחק, לא עשה החלוץ אקס מכבי ת"א כלום. השמועות לפיהן הוא מועמד להפועל אזור רק העצימו את גודל הכישלון...

הסיפור של הסיבוב:
ההתפרקות של ג'ת אלהלי הייתה ללא ספק הנושא שעסקו ועדיין עוסקים בו בליגה. הרבה שנים לא התפרקה קבוצה בליגה א' במיוחד לא במהלכה של עונה. עד היום מבכות כפר שלם, האותודוכסים לוד והפועל קטמון את אובדנן של שלוש הנקודות שצברו מולה. יבנה שסיימה מולה בתיקו דווקא מרוצה.
עוד סיפור שעסקנו בו הוא האיחוד שלא היה בין חבל מודיעין לשקמה. אנשי מודיעין הגיעו בקול תרועה רמה, עזבו בכל ענות חלושה ונסו כל עוד נפשם בם. דומה כי סיפור השקמה עדיין לא הסתיים.
"ההברזה" של מוחמד חטארי לעמישב תפסה כותרת בסיום הסיבוב. השמועות אומרות כי הוא חתם בליגה הפלשתינאית.

הקמבק של הסיבוב:
הפועל ערד נראתה על הקרשים אבל אז הגיע המושיע, איברהים אבורקיק. עימו צברה הקבוצה 9 נקודות כולל ניצחון על קטמון שהקפיצו אותה למקום ה-12 והעתיד נראה ורוד מתמיד.
הקמבק של המשחק שייך לבית"ר כפ"ס שהייתה על הקרשים בבית מול עמישב כשפיגרה 2:0. הכפר סבאים הוכיחו אופי, השוו וניצחו 2:4 בדקות הסיום.

בשם אומרם:
"אני שוקל להוציא כרטיס ליגה" – אהוד כחילה אחרי עוד משחק בו הורחקו שניים משחקניו.
"אני מעדיף להוביל 0:1. כשאני מוביל 0:2 אני לא מנצח" – אוהד בוזגלו לאחר המשחק נגד קרית גת בו איבדה הקבוצה שלו בפעם השלישית העונה יתרון בן שני שערים.
"עוד ביום חמישי ידענו שג'ת אלאהלי לא תופיע למשחק ולכן אמרנו לאוהדים לא לבוא" – עובד כהן מערד מפגין כושר נבואי בדיעבד.
"יש לנו קבוצה מצוינת שתהיה בצמרת" – שמוליק חיון טרום העונה עדיין באופורית האיחוד.
"מצידי אל תעברו את החצי, אני לא רוצה לקבל גולים!" – אלי חייט מאמן השקמה במשחק האימון נגד מכבי ד.א. כרמל. עד עכשיו המילים האלה מהדהדות בקרב השחקנים.. עובדה.
"אין לי חומר שחקנים שמתאים לליגה א" – דני ועקנין לאחר עוד הפסד ליגה של ערד.
"גורדנה היה קשוח מידי עם השחקנים" – אביחי יחיא מכיר את הקבוצה שלו הכי טוב.
"ב-0:4 אמרתי לשוער שלי שגם אם יספוג הוא יקבל מענק אי ספיגה" – חנן עדני מאושר מהניצחון על קרית גת.
"אם עוד לא שמעת, גם אני מאמן קבוצה מהמגזר" – מאמן האורתודוכסים לוד, עופר טסלפפה על טענות הקיפוח על עמיתו, איברהים אבורקייק במשחק בינהם.

עוד תשמעו עליהם בסיבוב השני:
אסף גובזה, חלוץ מכבי יבנה. המחליף הטבעי של קרגולה כשיפרוש מיבנה בגיל 45...
מאור פרץ, קשר מכבי יבנה. כישרון גדול שהליגה קטנה עליו.
בן אוזן, מגן הפועל מרמורק. עוד אחד מאוסף הילדים של טיאר.
מתן אוכמן, קשר הפועל מרמורק. כנ"ל.
אור מיוסט, בלם עמישב. ייכנס לנעליו הגדולות של רועי אליהו.
מוחמד מחג'נה, קשר בית"ר כפ"ס. לא שמענו עליו עד עכשיו כי הגיע לקראת סיום הסיבוב.
דוד קרב, קשר הפועל ערד. שחקן רבגוני שלא קיבל קרדיט מספיק מכחילה בנתיבות ולכן עזב לערד.


עוד תשמעו עליו. אסף גובזה מיבנה (צילום: אנס אבודעבס)

תחזית:
בטרום העונה הייתה הפועל קטמון המועמדת הבכירה לסיים במקום הראשון. בינתיים נטרפו הקלפים והקבוצה איבדה את כוח ההרתעה שלה. ארבע הפסדים שספגה בסיבוב הראשון "הורידו" אותה לדרגה של עוד קבוצת צמרת. עכשיו באה הפציעה של שי אהרון שמסבכת עבורה עוד יותר את העניינים.
מכבי יבנה והפועל מרמורק הם הפייבוריטיות שלי אם כי האורתודוכסים לוד לא אמרה את המילה האחרונה במיוחד לאור הרכש המשמעותי שהציגה השבוע (טוביאק ואסולין).
למכבי יבנה יש עדיפות קלה מכיוון שיש לה חלק התקפי הרבה יותר מפחיד מזה של מרמורק. אם אורי קרגולה ייכנס לכושר קשה להאמין שמישהי תוכל לעצור אותה. מרמורק בכל מקרה תהיה בתמונה עד למחזורים האחרונים.
באשר לתחתית, כרגע השקמה היא המועמדת העיקרית לירידה, אלא אם יקרה שם משהו מאד קיצוני. שמוליק חיון כבר לא רוצה להשקיע ואם הקבוצה לא תתחזק באופן משמעותי לפחות בחלק הקדמי, היא תרד ליגה. כמו שהדברים נראים היום גם נתיבות במצב קשה. הקיצוץ בתקציב פגע בה באופן משמעותי ולכן היא זו שצפויה ללכת למבחני ההישרדות.

זהו, השעה 5:00 בבוקר ואני כבר עייף. אני מנצל מראש בפני אלה שחשבו שהם ראויים להיות מוזכרים ושמם הושמט. היה סיבוב ראשון מעניין מאין כמוהו. השני צפוי להיות מעניין לא פחות.
נתראה בסיבוב הבא.