כיוצא אחת ממחלקות הנוער הטובות בכדורגל הישראלי, מ.ס. אשדוד ציפו מהמגן, ליעד פרץ להגיע רחוק. אולם צניעות וכדורגל לא הולכים ביחד ולכן מצא את עצמו בנחלת יהודה בליגה א'. המעבר למלאכי היה אמור לסמן פריצה אולם בתחילתה של העונה דווקא חזר לנחלת בליגה ב'.

בגיל 28 ליעד פרץ, המגן הימני של נחלת יהודה כבר לא חולם על פריצה. דווקא כיוצא מחלקת הנוער של מ.ס. אשדוד, אחת שסיפקה שחקנים רבים לקבוצות האזור ציפו ממנו להגיע קצת יותר גבוה מליגה ב' שם הוא משחק העונה.

למרות זאת הוא לא נשמע מאוכזב כשהחליט להשקיע את מרצו בעבודתו יותר מאשר הכדורגל. לנחלת יהודה התגלגל דיי במקרה. "סיימתי גיל נוער במ.ס אשדוד והספקתי לשחק (ולהגשים חלום) בהפועל אשדוד בנשימות האחרונות שלה", הוא משחזר, "שנה לאח מכן חיפשתי קבוצה. במקביל הגיע לנחלת מתוך המערכת מאמן צעיר - רועי סבג. הוא היה שחקן של חמי לוי, שהיה המורה שלי לספורט וגם מאמן נבחרת בית הספר

(הגענו יחד עד לגמר הארצי עם 3-4 שמות מוכרים). הוא זה שקישר בינינו. נבחנתי זמן קצר, התרשמו ממני לטובה, אבל למעשה כל הסיבוב הראשון לא שיחקתי".

ולא נשברת ?
"כנראה שאני עקשן מדי ולכן לא ראיתי את זה כזמן ארוך מדי. חיכיתי בסבלנות עד למשחק האחרון של הסיבוב הראשון. במחצית נפצע הבלם שהיה אגדה מבחינתי (בקנה מידה של נחלת) אסי לוי ומאז כל השאר היסטוריה. אגב, ניצחנו אז בשעריים 1-0, כבונוס שמרתי על אייל גולן".

  רגע נדיר. פרץ חוגג את השער בגביע העונה (צילום: גיא גולדפרב)

בתור יוצא מחלקת הנוער שסיפקה הכי הרבה שחקנים לבוגרים שלה, לא חשבת שמגיע לך מקום בליגה גבוהה יותר ?
"בהתחלה חשבתי, אבל כשלא הגיעה הפריצה תפסתי כיוון מהר והשקעתי יותר בעבודה".

השנה במלאכי עשתה לך טוב מבחינה מקצועית?
"כן, זאת הייתה עונה ראשונה שאני משחק עונה שלמה מול קהל ועם הרבה לחצים. זה תרם הרבה לניסיון שלי".

מדוע בכל זאת לא טיפסת למעלה אלא העדפת לרדת למטה ?
"אני מטבעי אדם שקט, נחבא אל הכלים. לא מציע את עצמי או דוחף את עצמי לקבוצות. דווקא בקרית מלאכי נתנו לי הרגשה שאולי אמשיך שם עד לדקה ה- 90 כשכל הזמן ברקע היו שיחות טלפון מנחלת יהודה".

לדעתך אתה יותר טוב בתור מגן שמאלי או ימני ?
"אין ספק שבצד ימין אני יכול לתרום יותר. מרגיש יותר טבעי. דרך אגב, בשתי העונות הראשונות בנחלת הייתי בכלל בלם".

כאחד ששיחק גם כאן וגם שם, אפשר להשוות בין ליגה ב' לליגה א'?
"יש הבדלי רמות משמעותיים. קצב שונה, רמה אחרת, משטחי דשא שונים וסגנונות משחק. בליגה ב׳ זה יותר ״פרי סטיילינג״. כמו קרב אגרוף. כל קבוצה מכה בתורה והראשון שנופל מפסיד".

כבשת העונה שעבר בגביע, אחרי תקופה ארוכה.
"כן. כיבוש זה בהחלט מרגע נדיר עבורי. בפעם האחרונה שזה היה מקסים לוד הייתה קיימת ושיחקו בה עופר שיטרית וערן שייזינגר. זה היה בעונה שהם עלו והתפרקו, נדמה לי 2006/7".

מה היית עושה אחרת בקריירה שלך אם בכלל ?
"אני חושב שהייתי מנסה לצאת מהשגרה ו״להשתגע״. סך הכל נחלת זה מקום נוח מכל הבחינות. זה בית חם אז לא מיהרתי לחפש בחוץ דברים אחרים".

הבנתי שאשתך הולכת אחריך לכל משחק.
"כבר עשר שנים שהיא חורשת את כל המגרשים בארץ. מהנוער דרך ליגה ב׳ ועד לטדי. היום היא כבר מביאה את היורש איתה. אפשר לשמוע אותו אומר אבא גם באצטדיון מלא. אלה הם הדברים האמיתיים של החיים".

שאיפות/מטרות/חלומות ?
"שאמשיך ליהנות ממה שאני עושה".