אורי דוד בטור אישי ל'דאבל פס': "חמישה חודשים בתפקיד היו"ר בעפולה הספיקו לעו"ד מלול להיכנע לביקורות מסביב ולהבין כי הוא לא מסוגל לעבוד במערכת כפוית טובה. המלצה ל'פראייר התורן' שיחשוק בתפקיד: עוד לפני שאתה חושב להציב יעדים ולהוביל את המועדון למעוז חפצו, חשוב שתהיה 'חסין אש' ותהיה בעל 'לב מאבן', כי בעיר כדוגמת עפולה רבות הן 'הנשמות הטובות' אשר מחכות רק למעידה שלך"

כחובב כדורגל מושבע וכאדם שאפתן ובעל חזון, עם כניסתו לתפקיד היו"ר בהפועל עפולה, לבטח חשב לעצמו עו"ד אלי מלול שזה יהיה נהדר לעמוד בראש מועדון כדורגל, לקחת אחריות ולהציב מטרות, ואם אפשר גם ליהנות מהפופולאריות שמקנה המעמד (תכל'ס...מי לא רוצה את זה?!). אלא, שהטעות העיקרית שלו הייתה בכך שהוא לא ייחס חשיבות מספקת לצד ה'אפל' שטומן בחובו תפקיד היו"ר-שמוגדר בפי רבים כתפקיד כפוי טובה.
מלול, שנכנס לתפקיד מתוך כוונה טובה לקחת חלק בפעילות ובתרומה לקהילה, מצא את עצמו בשלב מוקדם מאוד נתון להשתלחות חסרת רסן, מצד אותן "הנשמות הטובות", שמכרכרות מסביב למועדון ושכל תפקידן הוא להעביר ביקורת הורסת.
ההודעה המפתיעה בדבר התפטרותו, הפכה בשבוע האחרון למוטיב העיקרי ברחוב הספורטיבי בבירת העמק, ובעיקר נוכח העיתוי. כנהוג בביצה המקומית, כל 'העכברים האינטרסנטים' החלו לצאת מהחורים במהירות בזק, כשבפיהם, איך לא?, בעיקר דברי "הלל". כהרף עין, רבים מתושבי העיר (גם כאלו שהקשר בינם ולבין כדורגל הוא מינימאלי בהחלט), הפכו להיות פרשני כדורגל מהשורה הראשונה, שהרגישו צורך עז להשמיע קול, ובמקרה הזה לבוז להחלטתו של היו"ר. ורק מעטים, נטולי שיקולים זרים, הבינו לליבו של היו"ר המאוכזב.
יסלחו לי הרוב, אבל גם אני נמנה בין דעת המיעוט: למרות העיתוי הבעייתי וגם למרות ההצהרות הבומבסטיות והיהירות של מלול מיד עם כניסתו לתפקיד היו"ר ('אנחנו עולים ליגה'), אני מבין לליבו של מלול ומברך על הצעד האמיץ שהוא בחר לעשות.


מי הם הטוקבקיסטים??. הקהל של עפולה

מלול, בדומה לקודמיו בתפקיד חווה על בשרו את התפקיד התובעני וחש מקרוב מה זה להיות במערכת כפוית טובה, אך בשונה מקודמיו בתפקיד, הוא לא היה מוכן למשוך את החבל יותר מדי רחוק, מאחר והוא הבין כי העיסוק בכדורגל מזיק לשמו יותר בהרבה מאשר תורם לו. ועל כן, סבור אני כי הצעד שהוא בחר לעשות היה נכון ומתבקש.
בהזדמנות זו הייתי רוצה להפנות מספר שאלות לכל 'המקטרים הסדרתיים' מעפולה שאין כוחם אלא בדיבור; בינינו (וחשוב שתהיו כנים לפחות עם עצמכם) כמה מכם מוכנים לוותר על שעות הפנאי שלכם בחיק המשפחה ומול הטלוויזיה או אפילו על עבודתכם לטובת משחקים בשבתות או איזושהי ישיבת הנהלה אזוטרית בשעות הלילה המאוחרות בעניין שחקן זה או אחר??? וכמה מכם בכלל מוכנים לעשות זאת בהתנדבות???
ולסיום, עצה קטנה ל'פראייר התורן' שיחשוק בתפקיד היו"ר: עוד לפני שאתה חושב להציב יעדים ולהוביל את המועדון למעוז חפצו, חשוב שתהיה 'חסין אש' ותהיה בעל 'לב מאבן', כי בעיר כדוגמת עפולה רבות הן 'הנשמות הטובות' אשר מחכות רק למעידה שלך.....אז חשוב שתלמד מטעויות של אחרים, בטרם הצטרפותך לרשימת המושמצים בעל כורחם.