דרבי בין קבוצות חדרתיות תמיד הביא עמו לא מעט עניין בקרב הרחוב הספורטיבי בחדרה. חכם אמר פעם: "מי שלא זוכר את העבר, לא יצליח בעתיד". אז גם אנחנו יצאנו לבדוק מתי היה הדרבי האחרון בין הקבוצות.

אין ספק כי כל משחק דרבי מביא עמו עניין רב ולא משנה באיזה ליגה משחקות הקבוצות. ברור כי אם אינטר ומילאן או ברצלונה וריאל מדריד או אולי הפועל ומכבי תל אביב ישחקו בליגה השנייה והשלישית עדיין המשחק בינהן יעורר עניין רב.
ניסינו להתחקות על ההיסטוריה של הדרבים בחדרה ולא ידענו שגם בעידן האינטרנט המשימה הזאת הייתה לא קלה בכלל. לאחר מספר בדיקות עם שחקני ואוהדי עבר הסתבר לנו שמשחק הדרבי האחרון היה בשנת 78-79 כאשר שתי הקבוצות שיחקו אז גם בליגה א'.
בסיומה של אותה עונה עלתה חדרה לליגה הלאומית (שהייתה הליגה הראשונה בישראל באותה תקופה). המשחק בסיבוב הראשון נערך במגרש בגבעת אולגה והסתיים בתיקו 2:2 ואילו בגומלין שנערך במגרש בחדרה ניצחה הפועל חדרה 0:2.
רגע לפני הדרבי ההיסטורי שייערך כאמור, לאחר 32 שנה החלטנו לבדוק האם גם הדרבי של העונה יעורר את אותו העניין. לצורך כך, יצאנו לפגוש שלושה משחקני העבר הגדולים של חדרה בכל הזמנים: שולם שוורץ, אבי ארגז ואליהו (ללו) גבאי.
ראשון הדוברים ביקשו לקחת את גדול שחקני חדרה בכל הזמנים שולם שוורץ שאף היה שותף מלא למשחקי הדרבי כאשר ליגה א' הייתה הליגה השנייה בישראל. שוורץ: "אני אתחיל ואומר שאני לא רואה בכלל כדורגל ישראלי. מידי פעם יוצא לי לשבת עם חברי, שחקני כדורגל לשעבר שהיום מפרשנים בערוצי הספורט השונים ואני לא מבין איך הם עובדים בזה. לגבי הדרבי אז אכן יש נוסטלגיה ואני חושב שזה מוסיף לעיר חדרה שיש לה דרבי אחרי כל כך הרבה שנים, זה יוסיף פלפל לספורט בעיר. היום אלה לא אותם אוהדים של פעם וכנראה שזה פחות מעניין, לולא ההתעניינות שלכם אפילו לא הייתי יודע שזה בשישי הקרוב".


גדול שחקני חדרה. שולם שוורץ (במרכז. באדיבות: .h.k תקשורת)

לגבי העבר אז תמיד המשחקים בינינו היו מאוד חמים ותמיד הם התעלו לרמה גבוהה. ליריבות בינינו אגב הייתה עוד קבוצת עבר היסטורית, הפועל נחליאל. אם נתייחס לדרבי הנוכחי, אני חושב שמדובר בקרב בין שני מאמנים טובים והרבה שחקנים מוכשרים".
לשאלה האם הוא צפוי להגיע למשחק אמר שוורץ: "אם לא הייתם מספרים לי שיש דרבי אז בכלל לא הייתי יודע. ב"ה אם הכול יהיה בסדר אולי אחזור לראשונה מזה שנים למגרש המיתולוגי באולגה".
השחקן השני אותו פגשנו הוא ללו גבאי שהחל את הקריירה בגבעת אולגה ובהעברה חסרת תקדים באותה תקופה, בתמורה לחמישה שחקנים, חצה את הכביש. גבאי הספיק לאחר מכן גם לאמן במחלקת הנוער של גבעת אולגה וגם את הבוגרים של אולגה וחדרה.
גבאי: "זה לא מה שהיה פעם, נראה לי כרגע שאולגה קבוצה יותר מסודרת. פעם הדרבי היה מעניין את כל העיר החל ממפעל אליאנס ועד העירייה. כל בתי הקפה היו מדברים רק על זה כמו שמדברים היום על משפט הנשיא קצב. השחקנים של שתי הקבוצות שהיו חברים היו בוחרים לא להיפגש שבוע לפני המשחק והיו אף כאלה שהיו מהמרים ביניהם על תוצאה כמובן, ברוח הספורטיבית. אם אני מסתכל על שתי הקבוצות מבחינה מקצועית אז אולגה ניראת טוב יותר ולראייה גם מיקומה הגבוה יותר בטבלה. בחדרה משום מה מחליפים הרכב מדי שבוע וזה לא טוב. גם הקהל כבר לא מה שהיה פעם. אצלנו היו כמעט אלף איש בכל אימון והיום מגיעים למשחקים החשובים בקושי 300. למרות שרק עונה אחת היינו באותה הליגה תמיד משחקי הדרבי בחדרה הביאו הרבה קהל והשחקנים בשתי הקבוצות היו בשלוש דרגות מעל לשחקנים שיש היום".


השחקנים של פעם היו בשלוש דרגות מעל אלה של היום. ותיקי אולגה (צילום: h.k תקשורת)

לשאלה האם הוא יגיע למשחק ענה גבאי: "אני אגיע כי הנכד שלי אוהב ללכת לכדורגל ואני הולך איתו. לצערי לפני שנים בחדרה עוד עשו כבוד לשחקני עבר וחילקו לנו הזמנות. היום זה נעלם. לא איכפת לי לשלם ועובדה שאני הולך לכל משחק וזה לא משנה אם זה בחדרה או בגבעת אולגה. הגיע שיתנו לשחקני העבר את הכבוד המגיע להם".
הדובר השלישי הוא לא מאשר אחד הקשרים הגדולים של הפועל חדרה אבי ארגז. ארגז כזכור היה חלק משלישיית הקישור הגדולה שכללה גם את אברהם סלו ויוסי סופר. ארגז שבנו משחק בהפועל חדרה (השוער, עידו) מודה כי אומנם יש התענייניות אבל היא לא דומה בכלום לשנים שהוא לבש את מדי חדרה. "זה לא אותו דבר אבל דרבי זה דרבי. פעם היה עניין רב בעיר. תמיד המשחקים בין הקבוצות היו טעונים אבל מצד שני מאוד הוגנים. אלו היו משחקים בין האחות הגדולה לאחות הקטנה כאשר בכל השנים הפועל חדרה נחשבה לקבוצה הבכירה של העיר. היו לא מעט הקנטות בין שחקני שתי הקבוצות לפני המשחק ואחריו תלוי בתוצאה. כיום אין הרבה שחקנים שחשים את חשיבות הסמל ואת גודל המעמד לשחק בדרבי. דעתי היא שהיה כדאי שתהיה בחדרה קבוצה אחת שתיקח אליה את כל המשאבים ותקדם את הכדורגל בעיר לרמה הגבוה ביותר. אני מקווה להגיע למשחק גם בגלל שהבן שלי משחק בחדרה ולמרות שאומרים שאין התעניינות אני דווקא חושב שיש. הקהל הצעיר רעב לכדורגל בעיר. דווקא המשחקים האלה יכולים לתת זיקה לכדורגל החדרתי ואולי יום אחד להתקרב לאותם ימים גדולים מהעבר".