ויקטור גניש, המאמן החדש של הפועל כפר שלם, מתכונן למשחק החשוב מחר מול אורתודוכסים לוד. "המטרה עכשיו לצאת מהמקום בו אנו נמצאים", הוא מצהיר.

פחות משבוע עבר מאז עזיבתו של יוסי גורדנה את תפקיד המאמן של הפועל כפר שלם ומחר תתייצב הקבוצה למשחק חשוב בנחלת יהודה (המגרש בשכונת התקווה עובר שזרוע דשא) מול אורתודוכסים לוד.
לתפקיד המאמן "המושיע" הגיע ויקטור גניש, שועל קרבות ותיק בליגות הנמוכות שלא מפחד לומר את שעל ליבו. בריאיון מיוחד ל"דאבל פס" לקראת המשחק הראשון שלו מחר הוא מפרגן לקבוצה החדשה שלו ולעומדים בראשה, מסביר למה עבר לא מעט קבוצות בקריירה שלו ואף נזכר בערגה במשחק בו שמר על אליל נעוריו, אלי אוחנה.

ויקטור, הגעת לקבוצה ששקועה עמוק במקום האחרון. אתה מאמין שאפשר לצאת מהמצב שאליו הקבוצה נקלעה?
"אין ספק שכן. אני מכיר את חומר השחקנים ויש פה חומר מצוין שסיים במקום החמישי בעונה שעברה. אני בטוח שעם עבודה קשה נצא מהמקום שבו אנו נמצאים היום".

איך התרשמת מהקבוצה עד כה?
"אני כבר מיום ראשון בקבוצה ואני נהנה מאוד באימונים. החבר'ה עובדים קשה וכל המערכת יודעת את המצב. המטרה שלי היא להחזיר לשחקנים את הביטחון והחשק. לא דיברתי איתם יותר מדי וגם לא עניין אותי מה היה פה לפני שהגעתי. עבדתי קשה בעיקר בנושא של שיחות אישיות כדי להחזיר להם את הביטחון ושיבואו מוכנים ככל שאפשר. באימון המסכם אמרתי להם שאם נלך בדרך שלנו והם יתנו את מה שהם נתנו באימונים השבוע, אז אין לי ספק שהקבוצה תצא מהמצב שבו היא נמצאת".


"אין ספק שנצא מהמצב הזה". ויקטור גניש. (צילום: שלומי גבאי).

אתם פוגשים מחר יריב לא קל שמגיע במומנטום מצוין.
"אני מסתכל קודם כל על הקבוצה שלי, אך הסברתי לשחקנים שצריך לכבד כל קבוצה. נתתי להם את המספרים של לוד שפתחה לא כל כך טוב את העונה, אך השתפרה בהמשך וכבשה שמונה שערים בשני המשחקים האחרונים. כל אחד מהשחקנים שלי יודע שהם קבוצה קשה שבאה עם מומנטום חיובי והתלהבות. אני מקווה שאנחנו נבוא נחושים ככפר שלם, שאני זוכר שכשאני שיחקתי מולה היא הייתה קבוצה קשה מאוד, ומה שייחד אותה זה הביחד, וזה מה שאני רוצה להחזיר להם – את כוח ההרתעה, ואני מאמין שזה יחזור וכל קבוצה שתבוא לשחק מולנו תחשוש. בכל מקרה, כרגע המטרה היא לצאת מהמקום בו אנו נמצאים".

עברת לא מעט קבוצות בקריירה שלך כמאמן. למה?
"נכון, אימנתי בהרבה קבוצות. עליתי ליגה עם בת ים, אבל לא המשכתי שם בגלל מחלוקת כספית עם היו"ר, עמי בלולו ז"ל, כמעט עליתי ליגה עם השקמה כשהפסדנו במבחנים למכבי ב"ש, אימנתי במרמורק, ובעונה שעברה הייתי במ.ס. א.א.פאחם. עזבתי אותם במחזור ה-12 כשהקבוצה הייתה עם 22 נקודות. הרגשתי שמשהו הולך להתפרק שם ואמרתי להם שהם יכולים להישאר בליגה ואין סיבה שהם לא יכולים להשיג עוד שבע-שמונה נקודות ב-18 המחזורים שנותרו, אבל הם ירדו בסופו של דבר. גם בשקמה דברים לא ממש הסתדרו בזמנו. אני יכול לספר לך שבתחילת העונה ישבתי עם יו"ר עירוני טבריה, זוהר יצחק, שרצה אותי, אך הסכום שהציעו לי וגם המרחק לא הסתדרו לי".

ובסוף נחתת בכפר שלם.
"כן, כמו שאמרתי יש פה חומר מצוין, זו קבוצה מחוברת ואפשר לצאת מהמצב הזה. היו"ר, אביחי יחיא, עושה עבודה מדהימה עם כל הצוות שלו ומנהל את הקבוצה בצורה יוצאת מן הכלל".

גניש (45, נשוי לדפנה ואב לשניים) העביר את רוב שנותיו ככדורגלן (בתפקיד הבלם) בעיקר בליגה הראשונה, במדי הפועל ראשל"צ, אשדוד ושמשון ת"א, עוד לפני האיחוד עם בית"ר.
"הייתי קפטן בהפועל ראשל"צ בליגת העל. שיחקתי גם שנתיים באשדוד עם אלון חזן ובתחילת הקריירה שיחקתי בשמשון ת"א, בעונה בה נאבקנו עם בית"ר ירושלים והפועל חיפה על העלייה לליגה הראשונה".

עונת 1991/2. חתיכת עונה זו הייתה.
"כן. אני לא אשכח את המשחק הלפני אחרון באותה עונה מול בית"ר ירושלים שהתקיים בהרצליה. מגרש מפוצץ, שידור ישיר בטלוויזיה ואני, עדיין ילד בתחילת הקריירה, שומר על אלי אוחנה, האליל שלי", הוא אומר ומוסיף: "בתור ילד אהדתי את בית"ר ירושלים והערצתי את אוחנה ופתאום אני שומר עליו. הוא בא ממכלן הבלגית כדי להציל את בית"ר ולהחזיר אותה לליגת הראשונה. אני זוכר שהוא החמיא לי ועשו לנו כתבה משותפת בעיתון".