מאת: עודד חסין | 23.09.11 | 11:10
אפילו בחלומות הכי שחורים שלו לא ציפה עומרי אזולאי מטבריה להישאר ללא קבוצה בתחילת העונה. משחקי כבוד בינו לבין הנהלת הקבוצה בקיץ הביאו לפיצוץ המו"מ בשלב שרוב הקבוצות היו עם סגלים מוגמרים. בהסכמת אלדד שביט חזר לאימוני הקבוצה "רק כדי לשמור על כושר". לגבי העתיד, הוא אופטימי
עומרי אזולאי נשאר מאחור. כמעט חודש בתוך העונה החדשה בלם עירוני טבריה בעונה שעברה נותר ללא קבוצה. הסיבה לכך נעוצה בהתעקשות מיותרת מצידו, לפחות לדעתי.
כזכור, טבריה החלה את ההכנות באיחור ביחס הקבוצות המסודרות האחרות בליגה א' צפון. "הייתי בין השחקנים הראשונים שישבו וסגרו איתם", אומר אזולאי, "אך אז נאמר לי כי המאמן רוצה לראות אותי לפני שיחליט. בתור שחקן בית, ציפיתי שההנהלה תילחם עלי ועל מעמדי".
את הקריירה שלו החל במחלקת הנוער של מכבי חיפה. בעונה באחרונה שלו כשחקן נוער חזר לנוער של עירוני טבריה ועלה עימה לליגה הארצית. בקבוצה הבוגרת שיחק כמעט 10 שנים עד לעונה שעברה אז הגיע המאמן, איציק בוזורגי שהביא איתו שני בלמים. הפיחות במעמדו הביא לשחרורו לבית שאן מליגה ב' עימה הגיע למקום השישי. בקיץ חזר לקבוצת האם שלו.
בתור בלם שזה תפקיד מבוקש, איך זה שנשארת בלי קבוצה ?
"עד שקיבלתי מושג על מעמדי בטבריה רוב הקבוצות היו סגורות מבחינת סגל".
היו הצעות ?
"היו כמה הצעות ממגדל העמק, מכבי כפר קנא ועראבה. הדברים לא הסתדרו כמו שרציתי. חשוב לי שהמקום יהיה מסודר עם תנאים טובים בכדי שהראש שלי יהיה רק בכדורגל ולא בבעיות שמסביב".
אתה לא מתגעגע ?
"לא משנה מה יהיה ומה יקרה, טבריה תמיד תשאר הבית שלי. עליתי איתם ליגה בהרבה יזע ודמעות וזה משהו שלא אשכח לעולם".
אם יציעו לך לחזור לטבריה העונה, תסכים ?
"נפגשתי עם המאמן והוא התיר לי להתאמן עם הקבוצה כדי לשמור על כושר. במקביל אני עושה אימונים אישיים. אני לא פוסל שום אפשרות. אם ירצו אותי שם אשמח לעמוד לשרותם וללבוש את המדים של הקבוצה. מצד שני, אם אקבל הצעה מקבוצה רצינית ומסודרת לא תהיה לי בעיה להגיע".
שומר על כושר עם החברים. אזולאי (צילום: עודד חסין)
בוער לך לחזור לשחק ?
"ברור. הכדורגל זה בדם שלי. מקווה שתוך זמן קצר אמצא את עצמי שוב על המגרש".
אגב, עד היום לא שוכחים בטבריה את התקרית של אזולאי עם המאמן דאז, צחי טיאר. באחר המשחקים העלה טיאר את אזולאי בתור מחליף אולם החליף אותו באקט הפגנתי אחרי 7 דקות בדיוק. אזולאי לא ידע נפשו מרוב זעם ובתגובה חזר מחדר ההלבשה ובעט כדור שהחטיא את המאמן. מאז הוא התבגר.
יש לך מה להגיד על התקרית הזו ?
"עזוב, זה היסטוריה. כל אחד מאיתנו היום במקום אחר וטוב שכך".
מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה?
"בריאות הצלחה בחיים האישיים, ליהנות מכדורגל ולא להפסיק לחייך".
תגובות
+ הוסף תגובה