אחרי ההצלחה הכבירה אשתקד, המאמן הנמרץ של נצרת עילית מסמן לעצמו יעדים חדשים ("השאיפה היא להתברג בצמרת-ולמנוע דפיקות לב מיותרות"), מדבר על התקשורת ("אני יודע לקבל גם ביקורות בהבנה"), וגם חשוב לו להבהיר: "כדורגל זה משחק לבעלי לב חזק, מי שאין לו את זה שיפתח פיצוציה". ראיון בועט

רגע לפני פתיחת העונה, המאמן הצעיר והנמרץ של הפועל נצרת עילית אהוד בן שושן (33), התפנה לראיון מיוחד ל-'דאבל פס', בו הוא מספר בהתרגשות על תפקידו כמאמן ראשי (בעונתו הראשונה), על העונה המדהימה שחלפה, על הפילוסופיה שלו כמאמן כדורגל וגם על הציפיות והתקוות לקראת העונה החדשה.
כזכור, בחודש דצמבר אשתקד, בעקבות חובותיה הכבדים של הפועל נצרת עילית, הורה בית המשפט להכניס את הקבוצה לתהליך הקפאת הליכים, כאשר במקביל הופחתו ממאזנה 9 נקודות בטבלה. באותה עת, הקבוצה סומנה כמועמדת ודאית לרדת ליגה, ויתר על כן, היו כאלה שכבר דברו על פירוק המועדון. אלא שכמו בסרט הוליוודי טוב עם תסריט דרמטי וסיום מפתיע ומרגש, הצליחה הפועל נצרת עילית לעשות את הבלתי ייאמן: לגבור על כל המכשולים בדרך (והיו לא מעט) ולשרוד עונה נוספת בליגה הלאומית בניגוד לכל התחזיות המוקדמות.

מאמן נערץ
אחד מהגורמים שדאגו להוציא את העגלה מהבוץ ונגד כל הסיכויים להשאיר את נצרת עילית בליגה הלאומית (מבלי להמעיט בערכו של המנכ"ל גיל ברעם שעשה וממשיך לעשות עבודה נפלאה), היה ללא ספק, המאמן הצעיר והשאפתן אהוד בן שושן (33), שהעם הצטרפותו למועדון (כשהקבוצה הייתה עם מינוס בטבלה), הצליח בזכות הפילוסופיה והמקצוענות שלו לחולל מהפך מרשים לא רק ביכולת הקבוצה על המגרש אלא גם בשינוי הגישה אצל השחקנים.
"כבר בחלון ההעברות של חודש ינואר יכולתי לעשות זעזוע בסגל", נזכר המאמן בן שושן, שהפך מהר מאוד לדמות נערצת בקרב חניכיו בקבוצה בזכות הכריזמה ודרך ההתנהלות שלו, "אבל במקום זאת העדפתי לתת גיבוי לשחקנים הקיימים. אני זוכר שאספתי את כולם במרכז המגרש והסברתי להם ש'אני מאמין במי שנמצא כאן ולא רוצה להביא לפה שחקנים אחרים'. בסופו של דבר אותם השחקנים החזירו לי על האמון שנתתי בהם והשאירו את הקבוצה בליגה".
"הזיכרון של האנשים הוא קצר מאוד"
שלא כמו בעונה שעברה, בעונה הנוכחית מוטלת על כתפו של המאמן הצעיר והשאפתן האחריות לבנות את הסגל. ובן שושן, עושה רושם, נשמע כמי שנהנה מהאחריות זו. "אין ספק שזה אתגר גדול מאוד בשבילי", אומר המאמן, שלאחרונה נרשם לקורס הפרו. "אין ספק שזה יהיה שונה מהעונה שעברה. הפעם המפתחות בידיי. האחריות היא גדולה. אני מקווה שהדברים יתחברו כמו שאני חושב ומתכנן. אני יודע שהזיכרון של האנשים הוא קצר מאוד, ולרוב הם מתחברים להצלחות.

 



המטרה שלי היא להמשיך את העונה שעברה. אני מאוד רוצה להצליח כאן ומקווה מאוד להוביל את המועדון בסוף העונה למקום גבוה בצמרת או לחלופין לחוף מבטחים בשלב מוקדם של העונה על מנת למנוע דפיקות לב מיותרות".
אחרי ההצלחה האדירה בעונה שעברה אתה לא חושש מנפילה?
"אני לא חושב על זה בכלל. אני מאוד אופטימי. אני מאמין במועדון, בשחקנים ובדרך שבה אני בוחר. אני מסתכל רק קדימה. באופן אישי יש לי ציפיות גבוהות מאוד. בשביל להגשים חלום גדול צריכים לעבור הרבה יעדים קטנים בדרך. כדורגל זה משחק לאנשים עם לב חזק, מי שאין לו את זה עדיף שיפתח פיצוציה".

יודע לקבל גם ביקורות
אהוד בן שושן 33, שבעבר שימש כמאמן כושר בהפועל עכו (ליגת העל), נצרת עילית וקרית אתא (לאומית), נהנה בעונה האחרונה משפע של מחמאות בתקשורת, אך יחד עם זאת הוא יודע שהגלגל יכול להתהפך בעתיד. "אני יודע את מיקומה ואת תפקידה של התקשורת. כמו שאני יודע לקבל מחמאות אני יודע גם לקבל ביקורות כשצריך. אני לא מתרגש יותר מדי ממה שכותבים עליי", הוא אומר בחיוך, "אני לא אשכח שפעם אלי גוטמן אמר לי 'כשכתובים עליך, גם אם זה דברים פחות טובים משמע שאתה קיים, אבל רק תדאג לפחות שאת התמונה שמפרסמים למעלה בכתבה תהיה תמונה מחמיאה'".

איך היית מגדיר את עצמך כמאמן ("קשה" או "נוח")?
"למרות החיבור הנהדר שלי לשחקנים, אני חייב להגיד שאני מאמן לא פשוט. אני מודה לא קל לעבוד איתי. יש לי המון דרישות מהשחקנים בדיוק כמו שאני דורש מעצמי כשמהבוקר ועד הלילה אני חושב כדורגל. אני אדם פרפקציוניסט ושחקנים יודעים היטב שאסור לסטות מהדרך שלי בשום אופן. אצלי משחקים בשבתות רק השחקנים שנותנים מעצמם 100 אחוז באימונים ולא לפי צבע השיער והעיניים שלהם".
שכר השחקנים צפוי לעמוד העונה על 1.5 מיליון
בשלב זה לא ברור מה יהיה גובה התקציב לקראת העונה הבאה אך יחד עם זאת מבהירים במועדון כי הוא צפוי להיות דומה לזה של העונה שעברה (1.5 מיליון ברוטו שכר שחקנים). באשר למלאכת בניית הסגל, בשבוע האחרון הקבוצה הגבירה הילוך והיא קרובה מאוד להשלים את הפאזל לקראת העונה הבאה. יהודה ג'אנו, אורי ביו, שגיא חייט, מאיר גבאי, ראובן גל, בן תורג'מן, ג'ני בריקמן, ושוקי ביראני חתמו במועדון וישחקו במסגרת הקבוצה גם בעונה הקרובה. כמו כן, אחמד דיאב (רמת השרון), השוער המנוסה שאול סמדג'ה והקשר האחורי נידאל חוג'יראת, סיכמו כבר את תנאיהם במועדון.


אהוד בן  שושן (מימין) עם דן ולנסי. (צילום: מאור בכר)

בזמן שהמו"מ עם שניר גואטה נקלע למבוי סתום, ג'וני טננבוים ואסף בראון ממשיכים להיבחן בקבוצה, והחלטה סופית לגביהם תתקבל בימים הקרובים. בגזרת הזרים אין כרגע שינוי, ובקבוצה עדיין ממתינים לבואם של הליברים ויטלי סיה, אדן דיקסון ובן מרטין, שהגעתם לארץ מתעכבת בשל סיבוכים בירוקרטים.
"היה לנו מאוד חשוב לסכם קודם כל עם שחקני הבית הצעירים שבעונה שעברה הוכיחו את עצמם והשאירו את הקבוצה בליגה", אומר בן שושן, שבימים אלה מחפש לצרף לקבוצתו קשר מרכזי. "אנחנו קרובים מאוד לסיום פאזל הסגל. כרגע חסר לי בסגל קשר מרכז, אחד כזה שעושה משחק ומפעיל את החלוצים. לגבי העמדה הזו אני לא מוכן להתפשר ורוצה להנחית בקבוצה שחקן ברמה גבוהה-שישדרג את הקבוצה". לגבי הזרים הוסיף המאמן ואמר: "יש כרגע בעיות בירוקרטיות ואני מאמין שבשבוע הקרוב הם יצטרפו. נכון שהם מפספסים את תקופת ההכנה וזה חבל מאוד אבל אני מתנחם בזה שבעונה שעברה הזרים שלנו הצטרפו לקבוצה רק בחודש ינואר".
איך תסדרו בלי ירדן כהן ומוטי מלכה שעזבו לליגת העל?
"אין ספק שחסרונם של השניים יורגש מאוד. מדובר בשני שחקנים סופר מוכשרים שהוסיפו המון כישרון וצבע לקבוצה וביחד כבשו 18 שערים בעונה שעברה. לא יהיה קל למלא את החלל שהם הותירו, אבל התפקיד שלי ושל הצוות במועדון זה לייצור המשכיות-שגם בשנים הבאות יצמחו בקבוצה כישרונות צעירים".
איזו קבוצה אנחנו צפויים לראות בעונה הבאה?
"אני מאמין שתראו קבוצה אטרקטיבית, צעירה ונמרצת שלא תפחד להסתכל לקבוצות הגדולות בלבן שבעיניים. אני דוגל מאוד בכדורגל התקפי, כמו שעשינו זאת גם בעונה שעברה. יחד עם זאת, אני משוכנע שיהיו על המגרש 11 שחקנים לוחמים שלא יפסיקו לרוץ על המגרש ולתת מעצמם את המקסימום למועדון".
מה יותר כיף, להיות מאמן כושר או מאמן ראשי?
"זה שני דברים שונים בתכלית. להיות מאמן כושר זה מאוד כיף. אני עושה את זה גם כיום. ואילו להיות מאמן ראשי זה "כאב ראש חיובי" ואתגר גדול. במשחקים אתה לוקח הרבה החלטות תחת לחץ, כשכל האדרנלין זורם לך בוורידים, זאת הרגשה אדירה".
איפה נראה אותך בעוד חמש שנים?
"מי שמכיר אותי יודע היטב שאני בן אדם מאוד שאפתן ולא פוחד מאתגרים. אני מציב לעצמי כל הזמן יעדים קטנים בדרך למטרה הגדולה. ובשביל להגיע למטרה חייבים לעבוד קשה, לשאוף ולהאמין בדרך שבה פועלים. אני מאמין שתוך חמש שנים אני אגיע לליגת העל. כבר הייתי בליגת הבכירה בכובע אחר (מאמן כושר), והפעם ארצה להיות שם בתור מאמין ראשי על הקווים".