ערב יום חמישי, אני עושה דרכי לשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה. היעד – ביתו של ד"ר אמנון מעבי, שמהווה מעין ארכיון אנושי, גדוש בסיפורים על קבוצת הכדורגל המקומית. ד"ר מעבי מקבל אותי בסבר פנים יפות ומיד אנחנו יוצאים לעבר מסע מרתק ומרגש בזמן...

אני זורק אתכם הרחק הרחק לשנות ה-60 של הכדורגל הישראלי. באותם ימים הכדורגל שוחק מתוך אהבה טהורה למקצוע, השכר היה זעום והמועדון - הוא תמיד מעל הכל.
בתוך התיאור הכמעט פסטורלי הזה היתה ונשארה, מסתבר, נקודה שחורה שהעיבה תמיד על הניהול התקין: השכיחות של תופעת השחיתות באותם ימים היתה עניין שבשגרה, ויש שיגידו אפילו מקובלת.
מן השחיתות והפוליטיקה סבלה בעיקר קבוצה אחת צנועה ממרכז הארץ, הפועל מחנה יהודה. במשך שנים היתה מחנה יהודה כפופה להפועל פ"ת (כונתה "האח בגדול") שבפועל קיבלה את כל ההחלטות המקצועיות והניהוליות. הגזרה המסרסת וחוסר האונים התקבלו בשקט זועם בשכונה ודבר לא נעשה על מנת לשנות זאת.
סיפור מוכר בנושא זה מספר שביום חמישי לפני משחק העבירה הפועל פ"ת את שוער הקבוצה משורות מחנה יהודה לשורותיה והחזירה אותו חזרה ביום ראשון, כל זאת על מנת שלא ישחקו בשבת ובכך למנוע את הצלחתה של מחנה יהודה.



זכריה רצבי - גדל בהפועל מחנה יהודה, במחצית שנות החמישים הפועל פ"ת צירפה אותו לחיקם, ובואו נגיד שמשא ומתן מסודר שופע סוכנים וניירות לא ממש היה שם...
בשנת 63 החליטה הפועל פ"ת אחרי שזכתה באליפות, שזכריה רצבי כבר לא בשיאו ואין להם צורך בו, אך עם זאת לא היו מוכנים להחזיר אותו למחנה יהודה (אז בליגה א', ליגה שנייה) שחפצו בו.
כאן ניתן להצביע על נקודת המפנה ביחסי המרות בין שני המועדונים, הבועה ההולכת וגדלה של תסכול התפוצצה, תושבי השכונה החליטו לעשות מעשה ולהבעיר את עולם הספורט!.
מאות תושבים יצאו לרחובות והפגינו בפרעות, שרפו במות, הפכו את מכוניותיהם של ראשי הפועל וניתקו להם את קווי הטלפון. מחנה יהודה עלתה לכותרות והלחץ היה כבד.
בלית ברירה נכנעה הפועל פ"ת והחזירה את זכריה רצבי חזרה הביתה. כמובן שגם בהעברה זו היו סייגים הכרחיים לדוגמת: לזכריה רצבי אסור היה לשחק בחצי העונה שנשארה מול הפועל פ"ת היה והקבוצות תפגשנה בגביע. ביננו... מה הסיכוי? (עוד נחזור לזה בהמשך)
דור הזהב -
בשנים אלו הסירה הפועל פ"ת את השליטה הטוטאלית שלה וניתנה עצמאות מקצועית לקבוצת המחנה.
טרם פתיחת עונת 64/5 הוגרלו משחקי הגביע שנגררו עוד מהעונה הקודמת. רצה הגורל ומחנה יהודה הגרילה את הפועל פ"ת. כמובן שזכריה רצבי לא יכול היה לשחק באותו משחק מפאת ההסכם שנחתם בין שני המועדונים קודם לכן.
המתח בשכונה באותם ימים שלפני המשחק הגיע לשיאו וההרגשה היתה שזהו המשחק הכי חשוב בתולדות המועדון, הרצון להוכיח חוזקה מול "האח הגדול" שגרם לא מעט סבל, הרצון להוכיח שהפועל מחנה יהודה עלתה על הדרך המלך, וחלום הגביע שלפתע נראה אפשרי, הפכו את המשחק הזה להיסטורי.
תצוגת ענק של מחנה יהודה השאירה לא מעט פיות פעורים בעולם הכדורגל. האוהדים מצמצו שוב ושוב על מנת להאמין למראה עיניהם - הקבוצה הקטנה מהשכונה השפילה את קבוצת הליגה הלאומית והדיחה אותה ממפעל הגביע! לימים סופר כי אחרי המשחק עצר השופט מנחם אשכנזי את זכריה רצבי ברחוב ושאל אותו למה הם היו צריכים להשפיל ככה את שחקני פ"ת ולהכניס אותם לתוך משולשים בלי שיכלו לצאת? רצבי ענה :"בשביל הכיף".
סיפור הסינדרלה נעצר רק ברבע הגמר מול הפועל חיפה.
לאחר חגיגות הגביע ניתן היה לראות כי מחנה יהודה עומדת בפני עידן חדש: העונה הגדולה בתולדות המועדון,

עונת 64/5 יוצאת לדרך!
אין ספור סיפורים מנסים לתאר ולו במעט את קבוצת הפלא שהציגה כל שבת הצגות כדורגל עוצרות נשימה, כותרות העיתונים סיפרו על "ברזיל הקטנה" שכלאה את שחקני היריבה באל כורחם במשולשים ומרובעים משפילים. אלפי אוהדים (כ3500 בממוצע) גדשו את יציעי המגרש וזכו לראות סוף סוף את קבוצתם מספקת הרבה נחת ושמחה.
על התזמורת ניצחו בגאון בני רצון, אלקנה שמן, שלמה בן דוד, יוחאי אהרוני ויגאל רצבי.
האופוריה בשכונה הורגשה בכל בית ובית ואוהדי הקבוצה הכריזו בפומבי כי מאסה עליהם ליגה א', ופניהם מועדות עוד השנה אל עבר הליגה הלאומית.
כל שבת נהרו האוהדים אל המגרש בעיר, מלווים בארוחות הבוקר שלהם. יציעי האצטדיון נראו כמו מפגש משפחתי גדול - כל אוהד הכיר כל שחקן באופן אישי, וכולם היוו משפחה אחת גדולה.
2 קבוצות בלבד התמודדו עם מחנה יהודה על כרטיס העלייה, והצליחו להקשות על קבוצת הפלא - בית"ר נתניה והפועל עכו.
שער נפלא של אבי רצון במשחק מול בית"ר נתניה הדיח את הנתנייתים ממרוץ האליפות והותיר את מחנה יהודה והפועל עכו לקרב ראש בראש.
מאי 1965- משחק שלישי לפני סוף העונה, הפועל עכו מגיעה לשכונה למשחק צמרת שיכריע את זהות העולה. כל הקונצרטים והצגות הענק מתנקזים למשחק אחד בודד שיכריע הכל, משחק שיקבע אם מחנה יהודה מסוגלת לעלות לליגה הראשונה ולהגיח לתודעת עולם הכדורגל.