אחרי שהספיקה להיות בליגה ב', להיכשל בליגת העל ולהרוס להרבה קבוצות בלאומית את חלום העלייה, נותרה הפועל רעננה עלומה, צנועה ועם תווית הענק של "הורסת החגיגות". עם מאמן כריזמטי כאייל לחמן וסגל שחקנים צעיר מנסה המועדון לצאת לדרך חדשה ולקצור את הפירות. האם זה יצליח?

מה באמת עבר הפועל רעננה, הקבוצה הנמרצת והצעירה שהגיעה להישגים לא מבוטלים העונה? האם דריסת הרגל של אייל לחמן כמאמן מובילה לקראת דרך חדשה? והאם בנייה סבלנית והתבססות על צעירים נועדה בכדי ליצור שלד יציב או בכדי לפרוע צ'קים בעתיד?
על שאלות אלה ועוד ננסה לענות או לפחות לבחון את ההיבטים השונים סביב שאלות אלה, דרך עיניהם של השחקנים, ההנהלה ומאמן הקבוצה שהתראיין לראשונה אחרי שנתיים של שתיקה.
הפועל רעננה פתחה את עונת 2010/11 בקול תרועות עם ניצחון 6-0 על עראבה והישג מרשים של 11 משחקים בהם ספגה שער אחד בודד. אך דווקא נתון זה, נראה שהיה בעוכריהם של השחקנים שמיקדו עצמם במשימת ההגנה ושכחו להבקיע שערים. לאט לאט התרחקה רעננה מהפסגה והפכה למלכת התיקו המאופס של הליגה.
במהלך העונה שילב אייל כל שחקן ושחקן בהרכב ויצר נתון חסר תקדים בו כל השחקנים בסגל פתחו לפחות פעם אחת בהרכב, אייל מעיד כי שחקני ההרכב נבחרים אך ורק על פי עבודה קשה באימונים. המועדון נבנה ברובו על שחקנים צעירים ורעבים שסיפקו לא מעט משחקים תוססים וקצביים.
לשאלה האם הקבוצה אכן ראויה להיות בליגת העל, או האם בכלל היא מעוניינת בכך? ניתנת תשובה מעורפלת שמחצינה שני צדדים מנוגדים במועדון, הרצון להתקדם מול הרצון של בנייה נכונה ואיטית.
אחד מבני טיפוחיו של אייל הוא השחקן מיקי סירושטיין, שהחל בקבוצה כנער פוסטר שלא זכה כמעט לדקות משחק, עד שקיבל את ההזדמנות מאייל ולקח אותה בשתי ידיים: " אייל מאוד מאמין בצעירים ונתן לי את ההזדמנות בעונה הקודמת, שאחריה שיחקתי בקביעות בהרכב. אני סומך על אייל בעיניים עצומות שיפתח אותי ויקדם את הקריירה שלי."
בנוסף לקריירת הכדורגל בתא המשפחתי, ייצגה בגאווה את המשפחה גם אירנה סירושטיין, אם המשפחה, שהייתה שחקנית כדורסל מובילה בארץ ושיחקה בין היתר בקבוצת הנשים של רמת השרון.
מיקי מודה לאמא ונותן לה קרדיט גדול: "היא עוזרת לי מאוד בפן המקצועי, ובמיוחד בניהולי. היא מבינה בכל הנושא של סוכנים, התנהלות מול מאמן ובכלל חיים של ספורטאי. היא אחראית במידה גדולה להתפתחות שלי כשחקן".
ומה השאיפות שלך בעתיד?
"ברור שהשאיפה הגדולה היא לשחק בליגת העל, אבל כרגע הכי חשוב זה שתהיה לנו עונה טובה".


עלה עם מכבי אום אל פאחם והגיע לרעננה. תאמר טאטור. (צילום: מוחמד חאדר אניס).

את עונת המלפפונים הנוכחית מעבירה רעננה על מי מנוחות כאשר הרכש הבולט ביותר הוא שלומי אביסדריס שהגיע בהשאלה מעירוני קריית שמונה שאף הוא ממומן בחציו על ידי המועדון המצפון.
בנוסף אליו הגיעו שחקנים מהליגות הנמוכות כגון שלומי לזמי מצור שלום, מוחמד פודי מאסי גלבוע, ראיד ג'בארין ממכבי כפר קאסם, תאמר טאטור, רונן פלאח, ויוסי ואנונו ששיחק תחת אייל לחמן וכיום הועדף בקבוצה על פני חלוצים גדולים ומוכרים ממנו.
במסגרת ההכנות לעונה הקרובה בפן המקצועי, שהוא מעבר לרכישת שחקנים, התקיים בחודש יוני במהלך הפגרה מחנה אימונים עם סגל שחקנים מצומצם שכלל אך ורק פצועים מהעונה שעברה שלא זכו להרבה דקות משחק, ואת שחקני הליגות הנמוכות שהצטרפו.


הצטרף מהליגות הנמוכות . רונן פלח.

את המחנה שהתקיים בווינגייט העביר מאמן הכושר אפי מנשקו שמשמש גם כמאמן כושר של איגוד השופטים, וחלק מתוך צוות של 3 מאמני כושר בהפועל רעננה (יותר מקבוצות ליגת העל).עוד בנושא ההכנות לעונה הבאה והאג'נדה של הקבוצה דיברנו עם יו"ר הפועל רעננה דמיאן רויטמן שמשמש כיום כיו"ר/מנכ"ל הקבוצה ביחד עם אשר אלון.
כמה רחוק תוכלו להגיע עם מגמת הצעירים בקבוצה?
"קודם כל זו לא מגמה אלא שיטה, אנחנו מתבססים על שחקני בית ולא מתפתים להוציא כסף גדול וסכומי עתק, אנחנו בונים קבוצה לטווח ארוך כדי שאותו סגל שחקנים שקיים מזה שנתיים יהיה זה שיעלה אותנו לליגת העל. אי אפשר לבנות קבוצה שכל שנה מתחלף חצי סגל, אנחנו החתמנו שחקנים בנקודות ספציפיות שרצינו לחזק. זו תיהיה יומרה מבחינתי להכריז שנעלה לליגת העל כבר השנה, במיוחד שיש רק עולה אחת, אבל ברור שזו השאיפה.
למה הגעת למועדון?
"הגעתי למועדון כי אני אוהב את אשר אלון והוא ביקש ממני לבוא, ובעיקר מתוך אהבה לכדורגל ומתוך אמונה שלמה שלעיר כמו רעננה ראוי שתיהיה קבוצת כדורגל טובה, ברור שאני לא חושב כרגע על קבוצה בסדר גודל כמו מכבי והפועל ת"א אבל המקום הוא בהחלט בליגת העל"..
בצד העוזבים, ניתן למצוא את רז כהן שמתנדנד בין כמה קבוצות ליגת העל לאחר שאושר לו לחפש קבוצה לטובת השאלה עם אופציית רכישה, בין הקבוצות האופציונאליות, בני יהודה, אשדוד ועכו. בנוסף לרז, יעזבו את הקבוצה שני הזרים גבריאל לימה ואריק ניירקו.על הקבוצה וגם על עצמו, דיבר איתנו אחרי תקופה ארוכה שבה לא התראיין אייל לחמן:
מה השאיפות באמת של רעננה לקראת העונה הקרובה?
"ברור שהשאיפה הגדולה היא לעלות ליגה, אבל מול תקציבים גדולים בהרבה כמו שקיימים בכפ"ס, אום אל פאחם ור"ג יהיה לנו קשה מאוד. אנחנו מעדיפים להתמקד בבניית קבוצה נכונה שתבטיח לנו עתיד גדול עם שחקנים צעירים שצברו ניסיון."
ואם אחרי כל העבודה הקשה השחקנים הצעירים יחוזרו ע"י קבוצות גדולות?
"זהו טיב הכדורגל, אני לא אמנע מאף שחקן להתקדם, אם זה יהיה המצב אז נשחרר אותם ונקצור את הפירות בצורת הכנסות כספיות."
מה מאפיין את הקבוצות שלך? ובכלל אותך כמאמן?
"אני בניתי את הפועל רעננה כמו שבניתי את הקבוצה הראשונה שלי בליגת העל, ראשל"צ. קבוצה תוססת צעירה ומאוד מסודרת. מהקבוצה ההיא יצאו שחקנים גדולים כמו שגיא שטראוס, רפי כהן (החלוץ) ומשה סבג. אני מאמין גדול בלחץ גבוה על היריב, מתפרצות מהירות ופריסה ישרה ומסודרת.
את שיטת המשחק הזו שאני מנסה להשריש כבר הרבה זמן ניתן לראות היום בקבוצות באירופה, כאשר הדוגמה הקלאסית לכך היא דורטמונד, אלופת גרמניה."
אתה מרגיש שלא מעריכים אותך מספיק?
"אני חושב שאני מספיק מוכר בכדורגל הישראלי ואנשים יודעים מה היכולות שלי,יכול מאוד להיות שהדרישות הקשות שלי מהשחקנים יוצרות לפעמים אנטגוניזם, ובעלי הקבוצות חוששים מזה ובגלל זה נמנעים מלהעסיק אותי, אבל עם זאת היו לי הצעות מקבוצות בליגת העל כמו אשקלון ומכבי פ"ת ובחרתי שלא ללכת לשם כי אני אוהב מאוד את רעננה. אני מאמין בדרך שלי ואני שמח שהיום הרבה שחקנים יוצאים לאירופה ומבינים את מהות העבודה הקשה.
בתחילת העונה הראשונה של אליניב ברדה בגנק הוא התקשר אלי ואמר לי שהכנת טרום העונה שלהם בקבוצה מזכירה מאוד את האימונים בב"ש כשאימנתי שם (טיפוס על חבלים, זחילות, שחייה וכ'ו), בסוף העונה, למרות הנחיתות הטכנית של גנק מול קבוצות הצמרת האחרות היא הצליחה לזכות באליפות".
אייל סיפר, שאחד האנשים שמהם הושפע כשפיתח את שיטת המשחק ברעננה, הוא דווקא מאמן הכדורסל דיויד בלאט, "הייתי הולך לאימונים ומסתכל ולומד על ארגון האימון וההתנהלות המקצועית של דייויד, ואת מהלכי הכדורסל שאהבתי, הימרתי לכדורגל".
אייל ידוע בתור דמות קשה שדורשת הרבה ואולי מעבר למה ששחקן ישראלי יכול לתת, יש שיגידו שכדי להתקדם ולהגיע לטופ של הכדורגל הישראלי חייבים להתפשר ולהתאים את ההתנהלות לשחקן ולא להפך.
בואו נקווה שיגיע יום שבו רף הציפיות יתיישר דווקא עם המאמנים שמסתכלים קדימה ולא עם אלה שדואגים למקום עבודה בטוח.
לסיכום, על פני השטח, רעננה לא נראית כמי שמסוגלת להיאבק על הכרטיס לליגת העל העונה, בעיקר מטעמי תקציב.
רבים המקרים בכדורגל שבו מאמנים מבקשים סבלנות וזמן לבנות, כשמולם הנהלה שדוחקת לתוצאות וקהל רעב לנקודות, אולי דווקא במועדון קטן בלי הרבה קהל ובלי יו"ר שנושף בעורפם של מאמניו הוא המקום הנכון והטוב ביותר לבנות קבוצה יציבה וחזקה שעוד תותיר חותם בעתיד על הכדורגל הישראלי.