הסיוט הכי גדול של שחקן בליגות המקצועניות הוא לרדת לליגות הנמוכות. כל אחד יודע שהחזרה קשה כפליים. תשאלו את מאהר ג'ברין שעשה את הדרך הזו ולאו דווקא מרצון. אחרי שראה את רוב משחקי העונה מהספסל של טבריה (שוב לא באשמתו), מקווה הקשר לחזור לפחות לליגה הלאומית. ולא, על טבריה אין לו מילה רעה.

המסלול של מאהר ג'ברין היה בטוח. בגיל 13 הביא אותו ויקי גלאם, אז המנהל המקצועי של מכבי נתניה מא.א. פאחם לעיר היהלומים. 33 שערים בנערים ב' ועוד 27 בנערים א' גררו בעקבותיהם הזמנה עבור הקשר הימני ("בגלל שהבקעתי הרבה חשבו שאני חלוץ") לנבחרת הלאומית והקפצה לנוער של נתניה. כבר בשנה הראשונה שלו בנוער הוליך את הקבוצה לליגה הלאומית (עונת 2002/3) וסיים כמלך השערים.
הכשרון הצעיר לא נעלם מעיניו של המאמן דאז, גילי לנדאו שזימן אותו לקבוצה הבוגרת. "בדיוק ביום הולדת 16 הזמין אותי לנדאו למשחק נגד מכבי חיפה בשורותיה שיחקו אז פראלייה וברדה", משחזר ג'ברין, "בדקה ה80 אומר לי גילי תוריד הבגדים. כמעט בכיתי...".
גם בעונה הבאה המשיך ג'ברין בנתניה, שיחק באינטרטוטו ואף הבקיע שם. לאחר מכן, ירד לנוער וסיים שוב כמלך השערים. המפנה היה עונה מאוחר יותר. ראובן עטר שתפס את מקומו של לנדאו לא לקח את הקשר בתוכניות שלו. "חודשיים אחרי שהתחילה העונה הוא ביקש ממני לרדת לעזור לאח שלו, רפי, שהיה שנה ראשונה בטירת הכרמל בליגה ארצית. פציעה בגביע הטוטו נגד בית"ר/שמשון ת"א גמרה לי את העונה".
אתה חושב שהייתה קומבינה במעבר שלך לטירת הכרמל ?
"לא רוצה לחשוב על זה. רציתי לשחק, הייתי רעב לגולים אז הלכתי ולא יכלתי לחזור. מאמן אחר לא היה מוותר על שחקן שכבש 80 גולים בשלוש שנים".
היית רק בן 19..
"אז מה ? היה לי רצון אדיר. התאמנתי לבד שלוש פעמים ביום, קיבלתי לתמיכה אדירה מהמשפחה שלי. בסופו של דבר עברתי למכבי כפר קנא שנלחמה על העלייה עם בני לוד ואחי נצרת. סיימתי עם 11 שערים ומשחק מצוין נגד בני יהודה בגביע".
לא ניסית לחזור לרמות הגבוהות ?
"הספקתי לשחק במכבי שפרעם שרצה בצמרת אבל התייאשה. שנה לאחר מכן ניסיתי את מזלי בהפועל חיפה. ביום של החתימה, סובבתי את הקרסול והלכה לי חצי עונה".
חוסר מזל או קבלת החלטות לא נכונה ?
"חוסר מזל. עשיתי כל מה שיכולתי כדי להצליח. לצערי קרו דברים שלא היו תלויים בי".


עשה את המסלול הבטוח. ג'ברין (באדום. צילום: עודד חסין)

אז "נתקעת" בליגה א' ?
"שיחקתי עוד באסי גלבוע, אצל קלוד דהן שאני מעריך אותו מאד ובגיל 22 הבנתי שזה אות מלמעלה שאני צריך להשקיע בלימודים. במקביל קבלתי הצעה מזוהר יצחק מטבריה שאני מעריך אותו וסיימתי את חצי העונה השני עם עוד 7 שערים".
מה השאיר אותך בטבריה ?
"הקרבה ללימודים. למדתי במכללת עמק הירדן כך שהסתדר לי יופי עם טבריה. נתתי עונה טובה עם 10 שערים, תחת מאיר ארמה".
את העונה שחלפה פתחת דווקא בטייבה
"באתי בגלל יוסי איטח אבל זה לא ממש הסתדר לי עם הלימודים. דיברתי עם בוזורגי (איציק - ג.ג.) שרצה אותי חזרה בטבריה. סגרנו את הפרטים ואז הוא עזב".
ובקושי שיחקת העונה שם
"לא יודע מה קרה. ראמה שבדיוק הגיע איתי ניסה להשאיר אותי מחוץ לקבוצה אבל זוהר ורמי אלקובי לא נתנו לו לפגוע בי. נשארתי, לא שיחקתי הרבה, אבל שמתי את זה מאחור. שיקולים של מאמן. סיימתי עם 3 שערים ואני יודע שיכולתי לתת הרבה יותר בתפקיד שלי. ההפסד שלו".
אתה מצטער על משהו בקריירה ?
"רק על אבא שלי, ריאד שהוא גם עורך דין. אני מצטער שלו הגעתי לאן שהוא קיווה שאגיע. האיש השקיע בי את נשמתו. במשך 4 שנים יום יום אימון נוער,בוגרים. נסיעות נתניה, רמת גן. מודה לו מעומק ליבי".
עונה הבאה ?
"יש כמה הצעות. אני מסיים בשנה הבאה את הלימודים לתואר בהוראה בסמינר הקיבוצים ולכן לא בטוח שאוכל להשתלב בקבוצה לאומית. אבל הכל פתוח. הגעתי עד לכאן ואני לא מתכוון לוותר".