במשך תקופה ארוכה היוותה ליגה ב' ביצה טובענית במיוחד עבור הוד השרון שמצאה עצמה השכם והערב במאבקים על העלייה לליגה א'. עד ש... בדיוק לפני שנתיים, זה קרה! סוף סוף עוזבים את ליגה ב' ואפשר לצאת לדרך חדשה! בליגה ג'. היום, לאחר העלייה לא מתביישים להצהיר שם שרוצים לליגה א'

כמה עצוב להיות שנים במאבקי צמרת ולחלום כל שנה מחדש על עלייה היסטורית, עד שעונה אחת, לא מוצלחת במיוחד, גונזת את החלום הרטוב ומרחיקה אותו ליגה נוספת מהגשמה.
אין ספור ספקולציות ומעשיות סופרו על הנאיביות של שחקני הקבוצה שגרמה להם שוב ושוב לאבד את כרטיס העלייה במחזורים האחרונים, ברגעי האמת.
היו שטענו שאין שום כוונה אמיתית לעלות, ושהוד השרון כקבוצת נישה זניחה בכדורגל הישראלי היא עדיפה לכולם הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית.
אז נכון,עם ספקולציות אפשר להתווכח, אבל עם עובדות לא. הקבוצה נכשלה גם בליגה ג', ובעונה הראשונה שלה שם סיימה במקום החמישי.
אין ספק שהנפילה הקשה זעזעה את אמות הסיפים בקבוצה לאחר שכולם היו בטוחים שהשהייה בליגה ג' היא זמנית בלבד, המאמן דודו חלף הגיע בקול תרועות עם מטרה ברורה ובטחון מלא ביכולתו לעלות את הקבוצה ליגה. אבל, מסתבר שכל זאת לא הספיקו לו ובסוף העונה ליגה ב' עוד נראתה רחוקה שנות אור.
אז, למה בעצם לכתוב על קבוצה זניחה מהשרון שנכשלת כל פעם מחדש?
הנה לכם שלושה סיפורים קצרים ששווה לקרוא:
1) המאמן.
הוד השרון החל מאשתקד התייצבה תחת הנהגתו הבטוחה והמקצועית של ערן דורון, מאמן מצוין שהצליח להשיב את המועדון לליגה ב'.
ערן דורון שיחק בצעירותו במדי יפו והפועל רמת גן בליגה הלאומית, ואף זכה איתם בגביע הטוטו.
לאחר שפרש והשלים על הדרך תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני בניהול אדמניסטרטיבי בניו ג'רזי, שימש ערן בין 1991-2000 כראש ארגון השחקנים בישראל.
בסוף 9 השנים הללו שידרג את מעמדו והיה לאחד מששת המנהלים של ארגון השחקנים העולמי (sispro).
עם סיום תפקיד זה התפנה ערן לכיוונים אחרים והפך לסגן הציר הכלכלי של ישראל בצפון אמריקה ועסק בין היתר בחברות סטרט-אפ בתחום הרפואה.
מופתעים? זה עוד לא נגמר, כיום, בנוסף לקריירת האימון ניתן למצוא את ערן בית כותלי בית הספר מעביר שיעורי אזרחות והיסטוריה לתלמידי תיכון.

רקורד אישי מרשים. ערן דורון (מימין. צילום: דני מלניצקי)

מה הציפיות?
" אנחנו לא מפחדים להצהיר הצהרות ולהגיד בפה מלא שהמטרה שלנו היא עלייה לליגה א', זה נכון שהקבוצה נכשלה בכל הניסיונות בעבר, אבל הפעם אנחנו מורכבים משחקני בית צעירים ורעבים שלא חוו את רצף הכישלונות ומכירים את תחושת הניצחונות היטב. אנחנו ללא ספק נהיה הקבוצה האטרקטיבית בליגה"
יש תמיכה? יש כסף?
"תמיכה יש תמיד, העירייה השנה שותפה גם במחלקת הנוער ואנו רואים בה ובחי אדיב ראש העיר שותפים מלאים לעשייה. המטרה של כולם היא להביא את הקבוצה לליגה א'. ברור שאין לנו את כל הכסף בעולם, אבל מצד שני אנחנו גם לא רוצים להשתגע מבחינת רכש.
עכשיו כשנראה שתהיה רק עולה אחת מליגות ב' אנחנו לא רוצים ליצור מצב של התפרקות והפרזה. נבנינו בעיקר משחקני בית צעירים, כך שגם אם לא נעלה עדיין נשאר חזקים ולא נפגע כלכלית ומנטאלית".
איך מתכוננים?
"3 שבועות לפני פתיחת האימונים אנחנו עורכים אימוני קט רגל כדי להכניס את השחקנים לכושר ולבחון את מי שרוצה להצטרף, בנוסף מתוכנן לנו מחנה אימונים בבולגריה.

2) החומר האנושי
עד היום הוא היה קצין בהנדסה קרבית והגיע ל52% מהאימונים בלבד, למרות זאת פתח בהרכב והיה בורג חשוב בעלייה לליגה ב. אחרי ה"קריירה" הצבאית, בחודש הבא, משתחרר אדיר בונקר (24) קשרה האחורי של הוד השרון מהצבא ומתפנה לעסוק בכדורגל.
את אדיר תפסנו לשיחה בזמן שהיה בבסיס והוא הקדיש לנו קצת מזמנו הפנוי לדבר על השאיפות שלו ושל הקבוצה: "אנחנו קבוצה מצוינת שמבוססת על צעירים, אין לנו כוכבים ואנחנו מלוכדים מאוד כקבוצה. ברור שאני שואף להגיע רחוק כמה שאפשר אבל קודם כל לפני החלומות צריך לעלות לליגה א'"
על כישרונו של אדיר ניתן ללמד בראש ובראשונה מכך שעל אף החיסורים הרבים הצליח להוכיח את עצמו, להפגין את כישוריו ולהעלות את רף הציפיות ממנו לקראת העונה הקרובה. גם מאמן הקבוצה אינו חוסך במחמאות :" אדיר הוא הרכש הכי טוב שהקבוצה עשתה, אני שמח שהוא חוזר אלינו לאימונים מלאים".
כששאלנו את אדיר אם יש לו מסר לאומה, הוא ביקש :"תראו את שיר העלייה ביוטיוב"

3) האוהדים
אז נכון, במשחק העלייה בשנה שעברה של הוד השרון ניתן היה לספור ביציעים כ-1,000 אוהדים מתוחים ומשולהבים שציפו בכיליון עיניים לשער הניצחון של יעקוב קורצקי.
אבל, סיפור האוהדים של הוד השרון מתחיל עוד הרבה לפני, בשנת 2003 התאגדו להם מספר בני נוער חובבי כדורגל והקימו את האולטראס הראשון בליגה ב'.
האולטראס נקרא "אולטראס לס" והוא דאג לצעיפים,דגלים שירים, ואפילו קנס כספי לקבוצה בגין רימון עשן שנזרק מהיציע הגועש.
האוהדים המסורים התכנסו בכל יום שישי אחרי שסיימו את הלימודים, מצוידים בשלל אביזרי עידוד ובחולצות תואמות שקיבלו מהנהלת הקבוצה, המטרה: להפוך את שעות אחה"צ החמות של יום שישי לחגיגה!
למען האמת, כיום אין זכר לחבורת הנערים הללו במגרשי הכדורגל, והפעם האחרונה שהם נראו ביציעי "גהה" בהוד השרון היה בהפסד המאכזב לאזור בקמפיין הקודם בליגה ב'.
הצלחנו לאתר את ראש האולטרס הנוסטלגי יניב "דוד" כהן (25) שמבטיח לנו הבטחה : " אנחנו עוד נחזור למגרשים עם הילדים שלנו".
לסיכום, להוד השרון יש מסר חשוב להעביר : "יצאנו לדרך חדשה, תתחילו לספור אותנו"