מאת: גיא גולדפרב | 26.06.11 | 22:08
כמו גולר אמיתי לכפיר מלול, מלך השערים של ליגה ב' דרום ב' יש הרבה אמונות תפלות. את חולצה מספר 8 הוא נושא מגיל 10, בכל משחק הוא לובש את אותו זוג תחתונים ואם הוא כובש הוא לובש את אותה החולצה מתחת לתלבושת גם במשחק הבא. להגיד שזה לא עוזר לו אי אפשר. 25 השערים שכבש העונה במדי קטמון הם ההוכחה
כדי להיות חלוץ אמיתי, מספר 9, צריך מעבר לכישרון גם קצת מזל. כפיר מלול, חלוץ הפועל קטמון לוקח את המרדף אחרי אותו מזל שני צעדים קדימה.
הסוד נתגלה כשנשאל האם יש לך אמונות תפלות: "או או... נקודה רגישה. ועוד איך. האמת שזה קצת קיצוני אצלי. השנה שיגעתי את המאמן, ליאור זדה. זה מתחיל שיש לי תחתונים קבועים בכל משחק. אם אני נותן גול אז אני לובש את אותה חולצה בשבוע הבא. זו שאני בא איתה מהבית ולובש מתחת לתלבושת. כשאני עולה למגרש, שנייה לפני שהשופט שורק אני נותן לליאור את הטבעת שלי שישמור בכיס ויש עוד".
לגבי החולצה. אם אתה לא כובש את חוזר לחולצה שלבשת קודם לכן, כשכן כבשת ?
"לא. אם כבשתי אני ממשיך, אם לא אז חדשה. לא חוזר אחורה".
יש לך משהו עם הספרה 8 ?
"מאז שהתחלתי לשחק בגיל 10 אני איתה. לא מחליף. אמונות טפלות כבר אמרנו ?...."
מעבר לכל אלה מדובר באמת בגולר אמיתי. כפי שצויין בנבחרת העונה, בכל קבוצה בה שיחק סיים כמלך השערים. את העונה הנוכחית סיים עם 25. אגב, בליגה לאולמות שם שיחק במדי ראשון לציון כבש לא פחות מ-56 שערים (!!!). במשחק אחד הגדיל לעשות כשכבש לא פחות מעשירייה. "באתר ההתאחדות כתוב 16.. השופט פרגן לי שישה", אמר מלול בצניעות אופינית. מי אמר שאמונות תפלות לא עוזרות ?
שיגע את המאמן. מלול וזדה (צילום: אנס אבודעבס)
להיות מלך שערים זה מקצוע ?
"אני לא חושב כי מקצוע צריך ואפשר ללמוד. לכבוש שערים זאת תכונה שנולדים איתה לדעתי".
חוש התמצאות, או מזל ?
"שילוב של שניהם. לפעמים אתה לא יכול לכבוש בלי מזל גם אם יש לך את כל חוש ההתמצאות העומד לרשותך".
להיות גולר זה סוג של אחריות ? תמיד מצפים ממך להבקיע.
"כמו כל תפקיד במגרש. משוער מצפים של יספוג, ממגן מצפים שיסגור נכון ומגולר מצפים שיכבוש שערים. לא חושב שזה אחריות יותר גדולה משאר התפקידים במגרש".
מתי הבנת שאתה חלוץ אמיתי ?
"למען האמת, בגיל מאוחר יחסית. שתבין כל הזמן הייתי מסיים מלך שערים בקבוצה שלי. כל הילדות שלי כולל גיל נוער הייתי פליימייקר, בכלל לא הייתי חלוץ. עליתי לבוגרים של בית"ר בתור קשר. ואז בגיל 24 כששיחקתי במבשרת ציון בליגה א' והחלוץ שלנו היה פצוע והמאמן אמר לי תעלה היום חלוץ. היה לנו משחק נגד רמת עמידר ונדמה לי שכבשתי צמד באותו משחק. וזהו נתפסתי..."
מי היה אותו מאמן ?
"דיבון ששון. לא מהמוכרים. זה הזמן לפרגן לו גם".
משחק בקריירה שאתה לא יכול לשכוח ?
"הוא עדיין טרי ולא אשכח אותו לעולם. משחק העלייה נגד שעריים בטדי. חוויה יוצאת דופן".
בקטמון עד סוף הקריירה ?
"הלוואי. מקווה שהכל יסתדר ואמשיך בקבוצה".
תגובות
+ הוסף תגובה