מגן מ.ס טירה, שבתחילת דרכו שיחק גם בליגות הבכירות ואף הניף גביע עם הפועל ת"א, החליט לפרוש ממשחק בגיל 38. בריאיון בלעדי ל"דאבל פס" משתף מנסור בסיכום העונה, סיכום הקריירה ובמחשבות לעתיד

עונה לא קלה ואפילו מורכבת עברה על מ.ס טירה, שהתמודדה עם תחלופה גדולה של שחקנים, בעיות כלכליות ומאבקים בתחתית הטבלה. אחד מהעוגנים שלה בשנים האחרונות הוא המגן עמר מנסור, שאמנם לא הרבה לשחק העונה, אך תרם מניסיונו ומנהיגותו הוא המגן עמאר מנסור (38), שחזר לקבוצה אחרי בעונה בשמשון בני טייבה מליגה ב'. מנסור, בן העיר טירה, ששימש קפטן שנים רבות, גדל והתפתח במחלקת הנוער של הפועל ת"א ובתחילת דרכו שיחק בקבוצה הבוגרת ואף סומן כמגן בעל פוטנציאל גדול לעתיד, אך בהמשך הדרך שיחק בליגת העל בהפועל כפר סבא ובהמשך בליגה הלאומית במדיהן של הכח עמידר ר"ג - עמה עלה לליגת העל, סקציה נס ציונה בני לוד. באמצע העשור הקודם הגיע למ.ס כפר קאסם מליגה א' ובהמשך ירד לליגה ב', כדי להוביל את מ.ס טירה לעליה ולהתבססות בליגה א'. אחרי קריירה ארוכה ושופעת החליט עאמר מנסור לתלות את הנעליים ובריאיון הבא הוא משתף בסיבות לפרישה, בסיכום העונה שלו ובמחשבות לעתיד.



עאמר, אתה הרבה שנים בטירה. מה הסיבות שהביאו לעונה כל כך קשה?
"הייתה עונה קשה מאוד בגלל הדברים שהיו מסביב לקבוצה. חבל שזה קרה, זו הייתה יכולה להיות עונה חלומית, כי היה סגל ששווה צמרת גבוהה. פשוט לא התחבר משום מה, ואז התחילו שינויים הן בהנהלה והן בסגל השחקנים - כשחלק גדול מהם עזבו. אני אתן מילה טובה על עבד טיטי ולהנהלה - שבאמת עבוד מסביב לשעון על מנת שלא יחסר כלום לשחקנים מבחינת מגרשי אימון ומגרשים למשחקים, בגלל השיפוץ שהיה במגרש בטירה. אני מוריד בפניהם את הכובע על המאמץ הזה, לכן, מבחינתי אחרי כל מה שעברנו העונה לפי דעתי הייתה עונה יפה ומאתגרת. מה שטוב ששיחקו גם שחקנים צעירים שהם בעונה ראשונה בבוגרים בלטו העונה".

מדוע החלטת לפרוש?
"חשבתי על זה לעומק. האמת שהסיבה המרכזית באמת - הגוף התחיל לזייף ולא נותן תפוקה כמו פעם. גם החלטתי להשקיע את רוב זמני בבן שלי שאני רואה בו פוטנציאל מדהים . מה שאני רואה שהגלגל מסתובב. בזמנו אבא שלי עזב את העבודה שלו, בגלל שהוא היה מסייע אותי לאימונים בת"א כמעט כל יום למשך 5 שנים. אני מודה לאבא היקר - שבאמת אם לא הוא, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי. עכשיו הכל חוזר, אני מתחיל להשקיע יותר בבן שלי. עוד שנתיים שלוש אתם תשמעו עליו".

שים את האצבע על כמה מהרגעים המיוחדים בקריירה שלך
"האמת היו לי כמה רגעים משמחים: נתחיל ברגע שזכיתי בגביע המדינה עם הפועל ת"א בשנת 2007, זה היה רגע מדהים וגם תואר ראשון בקריירה שלי. הרגע השני המשמח הוא עליית ליגה עם הכח עמידר ר"ג מהלאומית לליגת העל. עשיתי עונה מהסרטים עם הכח, קבוצה שהצטרפתי אליהה בחודש ינואר וביחד עשינו רצף ניצחונות - אם אני לא טועה 13 ניצחונות ברצף והגענו לרבע גמר גביע המדינה באותה עונה. ועוד רגע משמח והיה מיוחד הוא כשחזרתי לקבוצת האם שלי - מ.ס. טירה. בעונה זו עשינו עונה מטורפת ועלינו לליגה א' דרך משחקי הפלייאוף וגם. מבחינה אישית הייתי עונה מדהימה בה סיימתי עם 15 שערים ולפחות 10 בישולים . הרגע הפחות משמח הוא מלפני שנתיים, כשירדתי ליגה עם בני טייבה, למרות שהייתה קבוצה מצויינת מבחינת סגל שחקנים, אבל היו חסרונות כמו פציעות וסגל מצומצם מאוד. זה פגע קשות בקבוצה".



תמשיך למסלול בתחום האימון?
"כרגע אני לא יודע בדיוק מה הכיוון שלי לעתיד מבחינת כדורגל. יש לי תעודת מאמן. הדלת תמיד פתוחה לקבוצה היקרה לליבי - מ.ס. טירה. אני בטוח ברגע שאני אגיד לעבד טיטי שאני רוצה להיות חלק ממשפחת מ.ס. טירה, הוא לא יהסס בכלל. נראה לאן הימים יובילו אותי. כמו שאמרתי, כרגע כל כולי מכוון לילד שלי".

לסיום, למי תודה ולמי ברכה?
"מילת תודה לכל מי שתמך בי לאורך כל הקריירה שלי בכדורגל . תודה מיוחדת לאבא שלי היקר - שבאמת נתן לי המון והאמין בי לאורך כל הקריירה, כמעט ולא פספס משחקים, הוא הגיע למשחקים וגם לאימונים. תודה לך אבא יקר. תודה לכל קבוצה ששיחקתי בה ולקהל שלה . תודה מיוחדת לקבוצה היקרה לליבי - מ.ס. טירה. היו לנו עונות נפלאות ורגעים משמחים. תודה לקהל הנהדר של טירה, שתמיד תמך בקבוצה - ולא משנה באיזו סיטואציה היינו . אסיים בתודה לנשים היקרות של חיי - לאמא שלי ולאשתי, שתמכו בי לכל הדרך . אוהב אתכם, נתראה בעתיד עם אתגר חדש בכדורגל".