זה שהפועל ירושלים תעלה לליגה הלאומית היה כבר ברור לפני יותר מחודשיים. למרות זאת הבטיחו בקבוצה כי את החגיגה הרשמית יקיימו רק במשחק הביתי עם נחלת יהודה. הבטחת העלייה במחזור שעבר בערד הפכה את החגיגה למעשית. נחלת הצהירה שהיא לא תבוא כדי לשמש כתפאורה, ע"פ היכולת היא בקושי הייתה תמונה על הקיר...
לופא עלה עם ההרכב הכי חזק שלו כולל השוער רפי כהן שהתקבל בתשואות ובקריאות "תישאר, תישאר", רמז על רצונו לפרוש בתום העונה הנוכחית. נחלת הגיע ללא אייל בן עמי שגמר את העונה, ללא אמיר סולרסקי המוצהב וללא השוער המחליף, יקי נהרדע.
קהל שיא של כ-1,500 ירושלמים הגיעו למשחק והוכיחו כי גם בצד השני יש אוהדים. בתוכם ניצפו, יו"ר קבוצת הכדורסל, דני קליין ומנכ"ל בורגר ראנץ', משה גבאי המאמצת הפוטנציאלית של הקבוצה לעונה הבאה. לפני שריקת הפתיחה המשחק כיבדו שחקני שתי הקבוצות את זכרו של באיו אדפמי, שחקן הפועל ירושלים בעבר שנהרג השבוע בתאונת דרכים.

כיבדו את זכרו של אדמפי. דקת הדומיה (צילום: רועי אלחנני)
למשחק הגיעה רק קבוצה אחת: הפועל ירושלים. הנחלתים שצריכים את הנקודות הרבה יותר הפגינו את המשחק החלש ביותר שלהם בחודש האחרון. דומה היה כי ויתרו עליו מראש או שפחד הבמה שיתק אותם אחרת קשה להסביר כיצד קבוצה הנלחמת על חייה לא יורדת ולו לגליץ' אחד ומסיימת ללא כרטיס צהוב.
לירושלמים היה זה המשחק הכי טוב בחודשיים האחרונים. שחקניו של לופא קדוש התנפלו על שערה של נחלת מן הדקה הראשונה ואם המשחק היה נגמר 0:7 או יותר אפשר היה להגיד שהתוצאה עשתה חסד עם האורחים.

הוכיחו שיש גם בצד השני. אוהדי הפועל ירושלים (צילום: רועי אלחנני)
כבר בדקה ה6 הגביה אופיר עזו קרן ורם סטי נגח בחופשיות מקרוב פנימה, 0:1 אדום. נחלת הייתה המומה ושחקניה נכנסו ללחץ ולא הצליחו לחבר שתי מסירות פשוטות. בדקה ה12 הגביה שוב עזו הפעם משמאל ויקי ויצמן בעט מקרוב מעל השער. ויצמן שהיה בין הבולטים במגרש יכול היה להבקיע בשקט עוד 2-3 שערים אך לא היה מדויק ליד שערו של יוני אוסגי.

נחלת נראתה המומה. ציון עזרא (צילום: רועי אלחנני)

השני המשיך להיות שאלה של זמן. בדקה ה30 פרץ עזו משמאל, עבר שני שחקנים שנראו כאילו עמדו שם במקרה, בעט והכדור פגע בבלם נחלת וחדר פנימה, 0:2. חמש דקות מאוחר יותר רשם אדם אדם מזרחי החמצה גדולה כשהגיע מול השוער, ניסה להקפיץ מעליו אך אוסגי היה עירני וקלט.

למשחק הגיעה קבוצה אחת. אופיר עזו חוגג את השני (צילום: רועי אלחנני)
בדקה ה-42 נסגר המשחק. מוסא סלמן מצא בכדור גדול את ויצמן שבעט מקצה הרחבה אלכסונית, כדור שעבר בין ידיו של אוסגי וחדר פנימה, 0:3. שתי דקות מאוחר יותר מסירה של אלירן אוחנה, עמידה את עזו מול אוסגי, זה בעט חזק והשוער הדף לקרן.

במחצית השנייה נראה היה כאילו ירושלים לא רוצה להשפיל את יריבתה. שחקניה השתעשעו בבמגרש והורידו למעשה הילוך. למרות זאת ההזדמנויות המשיכו לבוא מאותו צד של המגרש. פעמיים רצופות בדקות 60 ו-65 יכול היה ויצמן להבקיע, אך פעם השוער הדף ופעם שנייה ניסה להפרגן לאליאור ועקנין והכדור הורחק.

האוהדים רצו עוד. נחום נחום חוגג ביציע (צילום: רועי אלחנני)
האוהדים שחגגו ביציעים דרשו עוד אחד בשביל הדובדבן וקיבלו אותו בדקה ה87. ועקנין מצא את מחליף נוסף, ליעד עובד (נכנס בדקה ה75 במקומו של אדם מזרחי שסובב הקרסול) וזה מול אוסגי לא התבלבל וכבש מול האין הגנה של האורחים, 0:4 לירושלים בסיום שחגגה עם השריקה האחרונה כמיטב המסורת בהקפת האליפות עם דגל המדינה ישראל כששחקניה לובשים את חולצות העלייה.

חגיגות לפי מיב המסורת. שחקני ירושלים עם חולצות העלייה (צילום: רועי אלחנני)

לאחר החגיגות התפנה הקפטן, רם סטי לומר לדאבל פס: "קודם כל הוכחנו שמבחינת קהל אנחנו יכולים להביא לא פחות מאשר קטמון. הוכחנו שיש פוטנציאל בהפועל ירושלים ושהליגה קטנה עלינו. מקווה שיעשו קבוצה חזקה גם לעונה הבאה. אני בתור נציג השחקנים מקווה כי תהיה בעיר קבוצה אחת חזקה שכולם יתאגדו סביבה. הפועל ירושלים היא לא מה שהייתה בעבר".

הכי טובים בליגה. חוגגים עם הקפת האליפות (צילום: רועי אלחנני)
גם הבלם, אורי פסו אמר: "הקהל נתן לנו הרבה כוח. אני מודה לו שהיה לצידנו גם ברגעים הקשים. תודה לההנהלה נתנה הרבה שקט. תודה לצוות המקצועי ולשחקנים שנתנו את כל הלב. לי אישית ולעיר חשוב שתהיה הפועל ירושלים אחת חזקה, עם קהל דוחף בליגה הלאומית".