אם היו אומרים למאמן ערד, דני וקנין כי מובטחת נקודה במשחק נגד הפועל ירושלים הוא היה לוקח את זה בשתי ידיים. בסופו של משחק הוא יצא מאוכזב מכיוון שניצחון היה מבטיח סופית את הישארותה של ערד בליגה א'.
בסופו של יום הפועל ירושלים: 33 עונות בליגה הבכירה. מחזיקת הגביע (1973). המגרשים בקטמון וימק"א. מישל דיין. אלי בן רימוז'. שלושה הפסדים ב-27 משחקים. עלתה, ובצדק.

אבל זה היה קשה. המגרש בערד לא מתאים ליכולות של ירושלים: קטן ובלי יותר מדי דשא. בנוסף, לאורך רוב המחצית הראשונה ערד לא נפלה מירושלים, כאשר שתי הקבוצות הציגו משחק איכותי בהתקפה ובהגנה. בדקה ה-6 אדם מזרחי השתהה עם הכדור בתוך הרחבה של ערד ולבסוף הסיט את הכדור אל יקי ויצמן שלא הצליח לעצור אותו.

ערד הייתה ראויה לשער. ניר חזות נוגח לקורה (צילום: שי מוגילבסקי)

אוהדי ירושלים ביציע כבר ראו את שער העלייה. בדקה ה-33 ניר חזוט המקומי (עם צמד מול מכבי חיפה בעברו) שלח כדור מצוין לאלירן גבאי שבעט גבוה מדי. בדקה ה-38 עומרי פולק המקומי לא הצליח להשתלט על כדור חופשי שנבעט לרחבתו ואורי פסו מקרוב הסתבך עם הכדור. אוהדי ירושלים התחילו להבין שגם אם העלייה בוא תבוא, לא בטוח שזה יקרה השבוע. מי שלא הבין את זה עד אז, קיבל את האמת לפרצוף בדקה ה-45, כאשר הבלם אייל עבד עלה לרחבה לנגוח כדור קרן וקבע 0-1 לקבוצה המקומית הנחושה. ערד חוגגת את היתרון, ירושלים בהלם.

היה קשה לירושלמים. אייל עבד כובש את הראשון (צילום: שי מוגילבסקי)

וחוגג עם אבוהדובה (צילום: שי מוגילבסקי)

במחצית השנייה התפתח משחק שונה. ירושלים תקפה גלים-גלים בעוד שערד התגוננה ויצאה מדי פעם למתפרצות מסוכנות. דקה 51: עומרי פולק המקומי, שבשבועות האחרונים הזכיר קצת את לירן שטראובר, הצדיק את תספורת הדווידוביץ' שלו עם הדיפה של כדור גובה מסוכן.

לחץ של ירושלים. עומרי פולק בעוד הצלה (צילום: שי מוגילבסקי)

דקה 57: יניב בן-הרוש האורח הוכיח שגם הוא שוער בעל יכולות מרשימות והדף בעיטה שטוחה וחזקה של אלעזר לביא (כרגיל, המנהיג והמצטיין בשורות ערד). דקה 66: ריח של שוויון כאשר המחליף הירושלמי אליאור וקנין סחט הדיפה מרשימה מפולק (ומחיאות כפיים משני הקהלים – כל אחד לשחקן שלו).

ריח של שוויון באוויר. החומה של ערד מסתדרת (צילום: שי מוגילבסקי)

דקה 77: הגבהה סתמית של לביא בלבלה את בן-הרוש שכמעט הדף את הכדור לשערו. דקה 78: פולק זכה לתשואות נוספות לאחר בעיטה מרשימה של עובד. דקה 80: גד "קוקו" עובדיה בעט כדור חזק וגרם לבן-הרוש לעבוד קשה פעם נוספת. דקה 82: פולק עצר את עובד פעם נוספת.

דקה 84: בעיטה חופשית לירושלים. השחקנים המקומיים מחו נמרצות. אופיר עזו לא התייחס למחאות, עבר את החומה, השווה ועלה ליגה. בדיעבד, ירושלים הייתה עולה גם עם הפסד. שש הדקות הבאות היו לפרוטוקול בלבד.

לא התייחס למחאות. עזו חוגג את השער (צילום: שי מוגילבסקי)

בסיום שאגות השמחה של ירושלים מילאו את האצטדיון הקטן. אוהדי ערד נשארו כמה דקות כדי ליהנות מהמראה (מתי אצלנו?). החגיגה הירושלמית הייתה כל כך שמחה שבשלב מסוים אפילו השופטים הצטרפו לתמונה למזכרת. אולי כדאי שבאיגוד יציבו גבולות ברורים יותר.

שאגות השמחה מלאו את האצטדיון הקטן. אוהדי הפועל ירושלים (צילום: שי מוגילסקי)

בשבוע הבא נחלת-יהודה תעשה מצווה ותעלה לירושלים, שם כנראה תהיה חגיגה אמיתית. ערד תיסע לחולון כאשר כל תוצאה פרט להפסד תבטיח לה עונה נוספת בליגה א' (במידה שיהיה כסף). ניצחון של צפרירים עלול לשלוח את ערד למבחנים.

השמפניה של ויצמן (צילום: שי מוגילבסקי)

ערד: עומרי פולק, אייל עבד, דור סבן, גלעד תנעמי, ערן סוויסה, ערן בן-הרוש, אוהד סעדון, עומר אבו-הדובה (79, גד עובדיה), אלעזר לביא, ניר חזוט (69, איציק ביטון), אלירן גבאי (86, שמעון סיבוני).
ירושלים: יניב בן-הרוש, נועם מזרחי (46, לירן מזרחי), טל בן-כליפא, אסף עזו, אורי פסו, מוסא סלמן, אלירן אוחנה (59, אליאור וקנין), רם סטי, אופיר עזו, אדם מזרחי, יקי ויצמן (77, ליעד עובד).

נערך לעיני 200 צופים בערד.

אפילו לופא מרשה לעצמו חגיגה פרטית מאופקת (צילום: שי מוגילבסקי) 

החגיגה במגרש (צילום: שי מוגילבסקי)

ובחדר הלבשה (צילום: שי מוגילבסקי)