כבר מעל 30 שנה עולים כל בני משפחת דניאל לקברו של אסי ז"ל, אבל השנה האחרונה הייתה מיוחדת בה לראשונה לא נכחו בקבר וגם קבוצתם האהובה שקרויה על שמו התפרקה. סיפור מהלב

השנה האחרונה הייתה לא פשוטה בבית משפחת דניאל. המשפחה כבר מתמודדת יותר מ-30 שנים נפילתו של החייל, אסי דניאל ז"ל, ונאלצה לעבור השנה שני אירועים משמעותיים. הראשון הייתה אי ההגעה לבית העלמין בשנה שעברה והשני העובדה שמועדון הכדורגל שקרוי על שמו של אסי התפרק לחלוטין.

אסי דניאל, בן סבח ועליזה דניאל, נפל ב- 20.12.1987 כ"ט בכסלו תשמ"ח, בן 18.5 היה בנופלו. אסי גדל והתחנך בחוות לימוד ניר העמק שבעפולה, שיחק בקבוצת הנוער בכדורגל של מכבי עפולה עלה לבוגרים, וכמובן שצפו לו עתיד מזהיר בתחום הכדורגל. לאחר מכן בגיל 18 התגייס לצבא, שירת בחיל שריון חט' 7 בהמשך סופח לחט' 943 ובעת הכנה לקראת תרגיל צבאי נהרג.

הקושי הראשון שלנו היה שביום הזכרון הקודם שמרנו בני המשפחה על ההנחיות ולא עלו לקבר של אסי ז״ל. זה היה ללא ספק קושי אמיתי. מסורת של שנים נשברה ובאופן אישי זה היה מאוד חסר. החלטנו להפוך את הקושי להזדמנות, וציינו את יום הזכרון בצורה אינטימית בחיק במשפחה המצומצמת. הפכנו את יום הזכרון מיום לאומי ליום אישי וזה הקל במעט על ההרגשה. השנה, עם ההקלה במגבלות, הטקס יהיה במעמד המשפחות השכולות במתכונת מצומצמת.

קושי נוסף שהביאה אלינו הקורונה זאת העבודה שהקבוצה פורקה לצערי בגלל סיבות שאינו בשליטתנו. התקציב הופסק רק לקבוצה לעומת שאר קבוצות הספורט ועל אף בקשות נראה שמישהו רצה לגרום לזה לקרות בכל מחיר למרות שהקבוצה תמכה בדו קיום, חיברה בין כל היישובים והיוותה דוגמא לדור הצעיר.

אני בטוח שאנחנו עוד נחזור, לא לעולם חוסן. אנחנו נעשה כל שאפשר כדי להוקיר את שמו של אסי בעולם הכדורגל. אני בטוח שיגיע האדם הנכון שירצה בקבוצת כדורגל שתביא כבוד לאיזור ותהווה דוגמא. לא הגיוני שלילדים אין קבוצת בוגרים אבל בטוח שהמצב יחזור לקדמותו הכול עניין של זמן.

זאת הייתה המחווה שלנו לאזור כולם ובעיקר להוקיר שמו של אסי שכל כך אהב כדורגל. שנת הקורונה הסתיימה ועמה התקווה לצאת לדרך חדשה דווקא ביום הזה כי ככה אסי היה רוצה.