רמלאי שלא מכיר את ליגה א' והיה פותח אתמול את החלון במרפסת המשקיפה למגרש העירוני, בירידה למחצית, היה בוודאי הולך לתפוס תנומה, מהשיעמום. ואז, כשהיה פותח שוב את המרפסת, היה בטוח שחזה במשחק אחר. הבדל כזה בין מחציות כבר הרבה זמן לא ראינו. כשאומרים ש"מכבי יפו התפוצצה" ו"כסייפה התפרקה" צריכים להבין שזה היה קיצוני מאוד, אפילו בסטנדרטים של הקלישאה הבסיסית

זה לא רק שיפו התפוצצה, זה היה מופע אדיר של שחקן אחד: מתן בית יעקב. כלומר, במחצית הראשונה הוא היה אולי השחקן הכי חלש על המגרש, אבל אז כבש רביעייה בתוך 29 דקות, ומדובר בשחקן שעד היום לא כבש יותר משער אחד למשחק בליגה א', ועכשיו הוא מלך השערים שלה. והכי מדהים: כל גול שלו היה יותר יפה מהקודם.

45 דקות ועוד דקה וחצי של תוספת זמן במחצית הראשונה, לא ראינו מצב כיבוש אחד. יפו החזיקה יותר בכדור, ניסתה לפרוץ את המערך של כסייפה אבל לא הייתה מדויקת ובוודאי שלא יצירתית. בלי רונן פרץ, שברגע האחרון הרגיש כאבים בברך והוצא מהסגל, יפו גם לא היתה אגרסיבית והרכות הזו יצרה פערי זמן גדולים מדי בין התקפה להתקפה ולא אפשרה ליפו ליצור המשכיות וכתוש את היריבה.

שמעון ביטון הגיע לכסייפה לפני פחות מ-10 ימים והחליט במשחק הראשון שלו לשבץ בשער את אורי מכלוף הוותיק במקומו של עמית שמש. מכלוף לא עמד אתמול לרשותו בגלל פציעה, ובמחצית הוא נאלץ גם להחליף את המגן גל יצחקוב שהיה מצוין וסגר לחלוטין את הפריצות של עידן וקנין הסילוני.

שמש, בעל עבר אדיר, ומי שעלה עם נס ציונה לליגת העל, נראה אתמול רע. זה לא רק המשקל העודף, זה היה פשוט משחק אומלל שלו. כל בעיטה למסגרת נרשמה בלוח התוצאות והקללות מצד עשרות מאוהדי כסייפה (שאפו על הכמות!) נשמעו היטב.

כאמור, רק בתוך זמן הפציעות של המחצית הראשונה הגיע מצב הכיבוש הראשון. נתי ארג'ואן (משחקו הטוב ביותר בשנתיים האחרונות) חתך לקו הרוחב, הוציא כדור לוקנין שבעט לפינה העליונה ולשם ניתר ירדן מגידיש שהציל מקו השער.

אבל, שתי גדות לירדן. אותו מגידיש היה אחראי על השער ליפו שנכבש בדקה ה-47. בן וולובלסקי הרחיק ברגלו מהרחבה והכדור טס לגובה. מגידיש לא אמד טוב את המרחק, הנגיחה שלו הלכה לאחור. גיא אמסלם השתלט על הכדור, הסיט הצידה לבית יעקב שבעט בלי לעצור. עמית שמש לא זז. שער דומה, ברמת המוסר והכובש, כבשה יפו מול שעריים לפני הסגר האחרון.

כהרגלה, יפו נלחצה מהיתרון השביר והלכה קצת לאחור, אבל לא היה מי שיעשה מזה משהו. שחקני כסייפה איבדו אנרגיה ונשברו סופית בדקה ה-65. ארג'ואן הוציא כדור רוחב, וקנין עבר ליד הכדור והשאיר לבית יעקב שבעט מקרוב פנימה, 0:2
.
חלפו פחות משתי דקות ובית יעקב הלם בשלישית. הוא קיבל כדור מהוצאת חוץ, חתך שמאלה כשהוא חולף על פני מספר שחקנים ושחרר פצצה לפינה התחתונה, 0:3. המשחק הפך להצגה ויפו רקדה במגרש. דקה 76: נור ביסאן הסיט לבית יעקב שהקשית באומנות מ-20 מטר מעל שמש לרשת, 0:4. הקהל של יפו רצה עוד וקיבל. דקה 79: כדור רוחב של נור ביסאן הגיע לנתי ארג'ואן שעצר, הוריד לקרקע, ובעט פצצה לרשת, 0:5. חלפו שתי דקות, הפעם המבשל היה יוני פרבר כשהוציא לרוחב וארג'ואן, בלי לעצור נעץ פנימה, 0:6.

בסיום הגיעו עשרות מאוהדי יפו כדי לברך את המאמן, איציק ברוך, שרק לפני שבוע התפטר וחזר בו לאחר שיחה עם ההנהלה. אפילו ברוך אמר בסיום שיתכן וזו שיטה. "החצי הראשון היה קשה. לא היינו מספיק חדים ולא היינו מספק טובים. דיברנו על זה במחצית והגדול בדקה ה-47 אכן שינה את מהלך המשחק. מכיב יפו תמיד מכוונת גבוה ומי שלא מבין את זה הוא כנראה מבולבל. המטרה שלנו היתה ונשארה פלייאוף עליון. היה לנו חודש לא טוב ובמחצית השנייה התפוצצנו".

כוכב המשחק, מתן בית יעקב: "בחיים לא נתתי יותר מגול למשחק אבל פעם הייתי ילד והייתי מסתפק בשער אחד".

מאמן כסייפה, שמעון ביטון: "החצי הראשון היה די שקול, למרות שיפו שלטו. אני עדיין לא מבין את ההתפרקות. אין לי ספק שנסדר את הדברים, אני כולה 8 ימים בתפקיד".