כבר בתחילת הדרך הארוכה למושב תומר, בבוקר יום שישי, התגלה פנצ'ר באחד מגלגלי האוטובוס שהסיע את שחקני מכבי יפו מבסיס הבית שלה בשכונת נווה גולן ביפו. הפנצ'ר התגלה למזלה כמה מאות מטרים לאחר מחלף ירקונים, מה שאפשר לאוטובוס חלופי מכפר קאסם לאסוף את שחקני ואנשי הקבוצה ולהביאם בשלום למושב תומר

הפנצ'ר הזה המשיך ללוות את הקבוצה גם במשחק עצמו וימשיך ללוות אותה במהלך כל השבוע הקרוב, שכן הפועל בקעת הירדן - היחידה שניצחה את יפו העונה, במעגל משחקי הגביע - הנחילה לה גם את הפסד הליגה הראשון שלה והורידה אותה מהמקום הראשון אל המקום השלישי, ממנו לא מגיעים לפלייאוף. ולא שמגיע לה להגיע לפלייאוף.

האמת היא שהכתובת היתה רשומה על הקיר. יפו השיגה מאז ההצגה הגדולה בירושלים, ה-1:5 על נורדיה, רק 2 נקודות מתוך 9, ונראתה רע בכל אחד משלושת המשחקים. זה הגיע לשיא אתמול, לאחר שדווקא לאחר החתמת אחד הבלמים המנוסים בליגה, עומרי כהן, כשלה הגנת יפו, וסייעה לבקעה להבקיע שני שערים שהיתה ראויה להם גם ללא הסיוע של שחקני יפו. אגב, רכישת בלם לא מחייבת את הצבתו לאחר שני אימונים בלבד בהרכב. בלם זה הרבה עניין של תיאום ובמשחק שני הבלמים - המנוסים - של יפו לא היו מתואמים.

זה היה המפגש השלישי של חנן אזולאי עם איציק ברוך, והוא לא הפסיד באף אחד מהם. בשני מקרים אפשר לומר שגם עשה לו בית ספר להכנה ולניהול משחק.

אזולאי התכונן היטב למשחק, סגר היטב - מה סגר, בסאל עותמן חיסל את עידן וקנין - את האגפים וניסה להשתלט על מרכז השדה. הוא לא הצליח במחצית הראשונה, יפו שלטה במחצית הראשונה כמעט ללא עוררין בכדור, אבל לא הצליחה להגיע למצב אמיתי אחד למעט כדור חופשי של מתן בית יעקב שנבעט חלש החוצה.

כשראה אזולאי שהקישור לא עושה את עבודתו ויפו חוטפת מספיק כדורים כדי להגיע לחצאי מצבים, הוא הוציא בדקה ה-39 את שובל כובני והכניס במקומו את יקיר נתן. זה הספיק. נתן היה מצוין ובעצם ההתייצבות של הקישור הוא איפשר לשחר בלילטי לגלות את יכולותיו הקסומות כמו גם את המהירות המסחררת של מרטין גוזיינטה. הבקעה ירדה למחצית מאוששת ועלתה ממנה כמו נורתה מלוע תותח.

בדקה ה-47 השאיר בלילטי את אייל שטרכמן לבד מול וולובלסקי והבעיטה שלו חמקה ליד הקורה. חלפו רק שתי דקות וטעות הזויה בהגנת יפו. כדור רוחב הגיע מהאגף הימני, בלם ושוער יפו השאירו זה לזה ומי שהשתחל שם היה המגן השמאלי (הוא בכלל בלם) של הבקעה, עידן ניסימוב, שמשני מטרים דחק פנימה, 0:1 לבקעה.

בשלב הזה החלה סדרת חילופים סיטונאית בשורות יפו שרק העמיקו את הפער המקצועי הנרחב שנפער במגרש. איציק ברוך הוציא את הטוב בשחקני יפו, רונן פרץ, בפעם השנייה בתוך שבוע, ומרכז השדה של יפו קרס. עם ארבעה חלוצים על הנייר לא היה ליפו קישור ועם מתן בית יעקב ביום זוועתי, גם לא היה לה סיכוי. יפו אמנם כבשה שער (נתי ארג'ואן) בדקה ה-75, אבל הוא נפסל בטענת נבדל שנראתה מוצדקת. 7 דקות לסיום הגיעה הטעות שנייה ההזויה (והרביעית בתוך שבוע) בהגנת יפו: אורי אשל - שחזר לשחק לראשונה מאז פגרת הקורונה - מסר אחורה בלי להסתכל לעברו של גיא עיני שלא הצליח להשתלט, מעד, ואיבד את הכדור לאור אשכולי שמול וולובלסקי שלח פנימה, 0:2.

גם 7 דקות תוספת זמן לא עזרו ליפו כדי להגיע אפילו למצב איכותי אחד. זה היה פנצ'ר אחד אבל הצמיג היה שחוק כבר קילומטרים רבים.

סיכם מאמן הבקעה, חנן אזולאי: "השקעתי הרבה מחשבה אין לנטל קבוצה מצויינת כמו יפו והגעתי למסקנה שהפתרון הוא לסגור את שלישיית הקישור ולדעתי זה מה שנתן לנו את הניצחון. המשחק היה שקול, יפו יכלו לנצח וגם אנחנו. הבקענו בזכות עבודה קשה. לפני המשחק אמרתי לשחקנים שיותר קשה לשמור על המקום הראשון מאשר להגיע אליו ולכן יפו בלחץ ואנחנו צריכים לשחק בשקט. פלייאוף? ברגע שיש מצב לפלייאוף אז מכוונים אליו. אנחנו מאמינים בקבוצה שלנו, הפסדנו רק למרמורק העונה".

קפטן מכבי יפו, בן וולובלסקי: "משחק לא טוב שלנו. דברים לא התחברו כמו שרצינו. הבקעה היו יותר טובים והגיע להם לנצח. נעבוד קשה בשביל לצאת מהתקופה הלא טובה שנקלענו אליה. נותרו 6 משחקים שכל אחד מהם הוא כמו גמר גביע בשבילנו".