קטמון מנפצת לרמת גן את האשליות, כפר סבא חוזרת מהקבר ואשקלון חזק בתמונה. סיכום המחזור בשלוש אנקדוטות

עוד מחזור מטורף עבר על הליגה הלאומית. זה התחיל כבר בחמישי עם הנצחון של קטמון ברמת גן (אליו נגיע בהמשך) והמשיך בשבעה משחקים נוספים שהתקיימו כולם בשישי לאור מפגשי הגביע באמצע השבוע הבא.

אז מה עוד היה לנו? נס ציונה ממשיכה להיות הקבוצה המפתיעה של הליגה עם נצחון קשה על נצרת עילית העקשנית כשאמנון טדלה הצעיר ממשיך לעשות שם חיל ומגיע לעופר טסלפפה את כל הקרדיט על השקט שהוא מקרין לשחקניו והרוטציה בהרכב שרק תורמת לסקציה.

רמת השרון גוברת בקרב על שש נקודות בתחתית על בני לוד האומללה ואלי כהן שצבר שש נקודות משני משחקים, מוציא את העגלה מן הבוץ ונותן לה קצת אוויר מהתחתית הרותחת. לוד? המועמדת הוודאית לירידת ליגה ואם בינואר היא לא תתחזק בלפחות חמישה שחקנים, היא תישאר ללא סיכויי הישרדות הרבה לפני מאי. עידן דוד ממשיך להיות אחד הבאנקרים של הליגה ובשישי הוא הבקיע את שערו השישי בדקה ה-89 מול איכסל והשאיר גם את עפולה, חזק בצמרת הגבוהה. איך כפר סבא ויתרו עליו? הפתרונות אצל יצחק שום.

אחי נצרת והפועל פתח תקווה סיימו כצפוי בתיקו שהיה משעמם ודל באירועים אך לאור כמות הספיגות של שתי הקבוצות לאחרונה, הן לפחות יכולות להתנחם בשמירה על שער נקי. גם עכו וראשון לציון סיימו בתיקו מאופס כיאה לשתי הקבוצות הכי אפורות בליגה ואם להיות מתוייגות כפרווה או במילים אחרות, לא מריחות ולא מסריחות זה משהו שאלון זיו ורון מרקוס רוצים להשיג, אז הם בכיוון הנכון אך המחזור אופיין בשלוש אנקדוטות אחרות לחלוטין.

1. כמה זה עולה לנו?
בהפועל רמת גן ממשיכים להוציא כספים ולהחתים שחקנים מבלי למצמץ (לוגסי ואדלר) אבל שוכחים כבר עונה שנייה ברציפות שגם עם הסגל המרשים ביותר בליגה, צריך קודם כל מאמן על הקווים שיכול לחבר את הפאזל הקיים ואם שמו בישראל הוא ניר ברקוביץ' שמנצח שני משחקים מתוך עשרה (בשני מועדונים) אז או שמישהו שם ברמת גן נרדם בשמירה או שהוא פשוט לוקה בחוסר הבנה טוטאלית בענף, הבחירה שלכם.

בחמישי מול קטמון הייתה דוגמא קלאסית על איך מאמן מורחק ביציע (זדה) מנצח מישהו שאמנם נמצא פיזית על הקווים אך הגיע פשוט לא מוכן לדו קרב והראה בדיוק איך אסור "לנהל" משחק כדורגל.

ברקוביץ' הגיע עם תוכנית משחק פחדנית, הססנית וחמורה מהכל, שקופה. ליאור זדה ידע בדיוק למה לחכות, הוא הכין את חניכיו לכך שאבידור יגיע על בן שמעון ושם לידו את עדן דהן כגיבוי ובעיקר היה ער לכך שעם שלישיית הקישור הזו, יהיה קשה לרמת גן להגיע לאיזורים המסוכנים וכך אכן קרה כשהמארחת לא סיכנה ולו פעם אחת את שערו של ברק לוי במשך 60 דקות.

רמת גן נראתה לאורך כל 102 הדקות, פשוט קבוצה לא מאומנת והפתיחה הייתה מוחצת כשתמיר עדי (תמיר שם פרטי לכל הפרשנים למיניהם) שהוא לא מהשחקנים המהירים בליגה פשוט פירפר בקלילות את יובאנוביץ האיטי שאיבד גם את הכדור)במירוץ אשר נראה לרגע כמו זה של אברג'יל מול קוזנצוב אי שם בשנות ה-90 כשקשר קטמון מסר לדהן שמול שער חשוף כבש ועוד הספיק להחמיץ לאחר מכן במחצית הראשונה בדיוק את אותו מצב.

בהמשך השחקן המצטיין היה כבר הקוון זאב פרנקל שסימן בצדק לשופט שילוח על ביטול פנדל ובעיקר על נבדל של ישראל ראש בשער הפסול של רמת גן. ומדוע למארחת לקח כמעט 70 דקות כדי להגיע למשחק ולהעז קדימה? הפתרונות רק לברקוביץ'.

רמת גן כבר רחוקה כ-14 נקודות מקטמון ו-12 מכפר סבא. מישהו עוד שם אותה בתמונת הסיכויים לעלייה במתכונתה הנוכחית כשהיא צוברת 9 נקודות מ-30 אפשריות? אשרי המאמין.

2. חזרה מהקבר
המשחק הכי מרתק של המחזור התקיים מן הסתם בלויטה. בית"ר תל אביב/רמלה כבר הוליכה 0:2 על כפר סבא וחשפה שוב את כל הבעיות שיש לארז בנודיס בחלק האחורי אך הרחקה מטופשת של פאדי נאג'ר הותירה כאוס מוחלט בהגנה של זיו אריה והירוקים ניצלו זאת במחצית השנייה כדי לבצע מהפך מרגליי אוניקאצ'י וצמד של פדידה.

כפר סבא קטעה בזאת רצף של שלושה משחקים ללא נצחון אך היא פגיעה מאוד בחלק האחורי שלה. אז נכון, החסרון של ששונקר ושקל משפיע מאוד על מרכז המגרש של הירוקים אך אם היא לא תצליח להתייצב לאורך זמן בכל מה שקשור לספיגת שערים, יהיה לה קשה מאוד להחזיק את המקום השני.

מנגד, לבית"ר תל אביב/רמלה יש בעיות עוד יותר חמורות מכפר סבא בחלק האחורי. אמנם זיו אריה לא רץ לעלייה כמו יריבתו בשישי האחרון אך אטו הוא מגן ימני ולא בלם טבעי והמאמן חייב למצוא פתרונות לקבוצתו שספגה כבר 13 שערים על מנת להיות חלק נכבד בכל מה שקשור לחבורת הצמרת. עד אז הוא יוכל להשתלב בפלייאוף העליון אך לא מעבר לכך.