רמת גן הרימה ידיים, כפר סבא מציגה כדורגל שמח מהו ואיכסל משלמת שכר לימוד. סיכום המחזור בשלוש אנקדוטות

עוד מחזור מרתק עבר על הליגה הלאומית עם לא מעט משחקים צמודים (4 תוצאות תיקו) וראשון לציון שתחת מאמן חדש זמני (לבינתיים לפחות) רון מרכוס, גוברת על איכסל (אליה נגיע מאוחר יותר) כשנצרת עלית גוברת בקרב מרתק על בית"ר תל אביב רמלה שחייבת לעבוד על הצד ההגנתי שלה.

תגידו גם מזל טוב לבני לוד שמלקטת נקודת בכורה בדרך לעונה קשה מאוד בתחתית כשאשקלון ופתח תקווה עוזבות את הטקטיות ההגנתיות בצד ומספקות משחק התקפי ומהנה שהסתיים עם ארבעה שערים וללא הכרעה אך המחזור אופיין בשלוש אנקדוטות אחרות לחלוטין.

1. הרימה ידיים
הפועל רמת גן עשתה בשנתיים האחרונות בערך כל טעות אפשרית כדי להגיע לאיפה שהיא נמצאת כיום כשבשבוע האחרון קיבלנו דוגמא קלאסית לאיך מתנהל "הכדורגל" בארץ הקודש. רמת גן מפטרת באיחור ניכר (דבר שהיה צריך לקרות בקיץ) את דני גולן ובצעד לא מובן עד הזוי לוקחת במקומו את ניר ברקוביץ' לאחר שאחיו אייל מתקשר לבעלים של האורדונים יה ודה דולינר המתגורר בארצות הברית ומציע את המאמן של הקבוצה שלו ליריבה באותה הליגה, לראות ולא להאמין.

בהחלטה הזו (וללא קשר להפסד בשישי לנס ציונה) ויתרה רמת גן על העונה הנוכחית כשהיא משאירה את הבמה לקטמון וכפר סבא, מדגימה כשלון עצום מהו ומשמשת כמושא ללעג בימים אלו עבור כל חובבי הליגה הלאומית לאור ההתנהלות החובבנית אותה היא מציגה.

חמישה זרים וארבעה מאמנים עברו ברמת גן אשתקד והפקת לקחים? אפסית!, כשהשנה היא רושמת (לבינתיים לפחוD7) מא מן שני במספר כששני הזרים אותם הביאה לא מספקים בלשון המעטה את הסחורה. סגל השחקנים שלה מתישהו יביא נקודות וסביר להניח כי היא לא תתמודד כמו אשתקד בתחתית אך חלומות העלייה נגנזו כבר בשלב הנוכחי וכעת כל מה שנשאר לאוהדים המסורים (שסוף סוף ראו שערי זכות בשישי) לקוות לעונה רגועה עם השתלבות בפלייאוף העליון ותו לא.

2. לא עוצרת באדום
בשישי קיבלנו את משחק העונ ה הראשון של הליגה הלאומית כשקטמון המושלמת עד למחזור האחרון אירחה את כפר סבא השנייה בטבלה.
ארז בנודיס העלה את אותו הרכב שניצח את רמת גן אך ליאור זדה החליט משום מה לשנות הרכב מנצח כשהוציא את שרם מה-11, הכניס את בן שמעון לעמדת המגן השמאלי כשהראל שלום הוזז לעמדה שמאלית קדמית יותר, כנראה כדי להצר את צעדיו של גל פורת האורח.

בפועל, קטמון נראתה לראשונה העונה מאוד מבולבלת בחלק ההגנתי וכפר סבא עם השלישייה הקדמית הקטלנית שלה פלוס עומרי שקל הנפלא מאחוריהם, עשתה בית ספר לירושלמים וגם לקחה בצדק את הנקודות. הליגה עדיין בחיתוליה אך דומה כי שתי הקבוצות הללו ירוצו עד הסוף לעבר ליגת העל, גם בזכות הסגל שעומד לרשותן, גם לאור הקהל הפנטסטי שיש לשתיהן ובעיקר מכיוון שהן קבוצות שמחות על כר הדשא שמחפשות תמיד את משחק העומק וכיבוש שערים.

3. הכתובת הייתה על הקיר
כל הקיץ היה ברור כי להפועל איכסל יהיו חבלי לידה קשים בליגה הלאומית אך המצב הרבה יותר חמור מכפי שנראה דאז.
איכסל מרוסקת, עם אפס נקודות בטבלה וסגל ששווה במקסימום, פלייאוף עליון בליגה א' מה שמזכיר בתעתיק מדוייק את מצבה של עירוני נשר אשתקד.

גילי לבנדה אמנם היה המאמן (התפטר אמש) אך הוא לא אשם בבניית סגל חלש להחריד (בעקבות תקציב מינימלי והתערבות גורמים אחרים במספר שחקני רכש) והוא בטח לא אשם שההנהלה שלו במשך שבועיים וחצי לא מצליחה להעביר בבקרה התקציבית את דייגו סליס שלפחות היה נותן לו אופציה התקפית נוספת ומשחרר קצת לחצים מציון צמח שרוב הנטל בחלק הקידמי נופל עליו.

אז נכון, אולי מאמן אחר יחלץ קצת יותר נקודות אך בשורה התחתונה, יכסל היא המועמדת הבולטת לירידה והשאלה היחידה שנותרה כעת פתוחה היא האם הם יגיעו לחלון ההעברות בינואר עם סיכוי מינימלי לשרוד בליגה.