העם עם הגולן, כפר סבא מציגה בית ספר לעסקים כושלים וניסו אביטן ממשיך לצחוק על כולם. סיכום המחזור בשלוש אנקדוטות

הליגה הלאומית נמצאת כבר בישורת האחרונה וכמו תמיד היא תספק מתח ודרמה עד הרגע האחרון, גם בקרב על הבריחה מהפלייאוף התחתון וכמובן במלחמה על המקום השני בטבלה, עליו נאבקות לא מעט קבוצות.

אז מה היה לנו במחזור האחרון? הפועל רמת גן החליטה סוף סוף לכבוש ואפילו רביעייה, אך זה הגיע דווקא מול הנמושה מנשר שכבר מדמיינת איך זה יהיה לארח שוב בשישי בצהריים את צור שלום, מגדל העמק ושאר ליגה א' צפון.

עפולה וראשון לציון מסיימות בשוויון צפוי לאור היכולת של שתיהן בזמן האחרון כשאופיר חיים רושם תיקו שלישי ברציפות ומתרחק מהחלום (הבלתי מציאותי בעליל) של עליית ליגה. ברקוביץ' ג'וניור גם הוא ממשיך בסריית התיקו שלו (חמישי ללא הפסקה) ומדגים אפרוריות מהי.

הפועל תל אביב ממשיכה ביעילות האופיינית שלה לקראת עלייה משעממת אם כי צפוייה למדי עם נצחון קשה בגרין מול נצרת עלית וקטמון מאבדת שתי נקודות יקרות מול רמת השרון המתרסקת אך המחזור אופיין בשלוש אנקדוטות אחרות לחלוטין.

1. ציון 3 בעסקים
אם יום אחד תדרש דוגמא לבית ספר כושל לעסקים בכדורגל, אין ספק כי הפועל כפר סבא מודל 2017 או יותר נכון מודל ינואר 2018 תקפוץ בראש. בפגרת הקיץ כששמנו בתחזית העונה את כפר סבא ככזו שמסוגלת להתפלח ברגע האחרון לפלייאוף העליון, רבים הגיבו בזלזול וטענו שהיא מועמדת לירידה. כעבור חודשיים, הפאזה השתנתה והקולות ציחקקו על המיקום הנמוך כביכול שהענקנו לה ושהיא מועמדת ודאית לעלייה.

וכעת, שני מחזורים לפני תום העונה היא בדיוק במקום שחזינו לה והסיבה הראשית והבלעדית לכך היא?, ניחשתם נכון, איש אחד בלבד ושמו יצחק שום. החיכוכים בינו לבין דגו החלו כבר בפתיחת העונה עם אי שילובו של הנכד טום שלח בהרכב, כמו גם השוער ניקיטה חייקין אך החריפו עם הזמן ולבסוף התוצאה ידועה לכולם, דגו פוטר ואיתו עזבו שלושה עוגנים שהיו מזוהים עם המאמן הצעיר, זכרי, אלקסלסי ותומר לוי שהבין כי מאותו יום הוא יראה את הספסל בעמדת המגן מכיוון ששלח חייב לשחק. באותו הרגע כפר סבא התפרקה וגם אתמול מול מרמורק עם חיים שאבו בהופעת בכורה על הקווים היא נראתה כבוייה וחסרת אנרגיות וכך שני מחזורים לפני תום העונה הסדירה, הירוקים נאחזים במקום השמיני על הפרש שערים בלבד ואוטוטו הם גם נושרים לפלייאוף התחתון. מקרה קלאסי של החטא ועונשו.

2. אביטן לא עוצר בשום תמרור
אם היו אומרים לקברניטי המועדון בפגרת הקיץ שאחרי 28 מחזורים, הקבוצה תהיה עם 47 נקודות ובמקום השני בטבלה, הם היו שולחים את אותו דובר לאשפוז דחוף באברבנאל אך הליגה הלאומית לא מפסיקה להפתיע ולמרות חילופי מאמנים, שוער שעזב וחזר מחוסר ברירה לאור יכולתו של סיידוף וסגל שמבוסס על לא מעט שחקנים שהיו גם בליגה א', ניסו אביטן וחדרה עושים עונה ענקית שלא נופלת ואף עולה על זו של הפועל תל אביב בטח ובטח מבחינת ציפיות מול תקציב. כשאביטן הגיע לקבוצה הוא הבין שקודם כל צריך לייצב את ההגנה. זה לקח לא מעט זמן אך לבסוף הוא מצא את הנוסחא המתאימה וגם הנצחונות של ה 0:1 כמו בשישי מול בית"ר תל אביב/רמלה החלו להגיע.

קשה להאמין שחדרה תצליח להחזיק מעמד במאבק העלייה עד הסוף, במיוחד לאור הסגל שהולך ומתקצר עם הפציעות של גנון וזנה אך לא משנה מה יקרה מעתה והלאה, חניכיו של אביטן עשו מעל ומעבר למצופה וכל דבר מעכשיו ישמש כבונוס של ממש.

3. העם עם הגולן
כשמסתכלים לעומק על הסגל של מרמורק, לא רואים מציאות גדולות ובטח לא שמות נוצצים למעט אולי עידן שריקי הוותיק (שגם הוא לא הרשית כמעט חודשיים) אך המהלך שעשו בקבוצה בינואר עם הבאתם של איתמר ישראלי בשער ובעיקר של פדרו גלבאן, שינו לחלוטין את הקבוצה. אייל גולן אמר לא פעם כי הקבוצה נבנתה אך ורק על מנת לשרוד בליגה ובצדק, אם כי הכיוון הברור שלה הלך לעבר המקום שהולך למבחנים. מרמורק עברה המון טלטלות העונה, אך הבעלים נתנו שקט למערכת ומעמדו של יחזקאל בכלל לא עמד על הפרק כשכל הצדדים רק מחכים שחלון ההעברות יפתח.

זוארץ וגולן ישבו בינואר והבינו שצריך להביא איזשהו שובר שוויון כדי להגיע כמה שיותר מהר לחוף המבטחים וביחד עם ניסן יחזקאל שמו את כל הז'יטונים על גלבאן שעבר חצי עונה רעה ובעיקר לחוצה בהפועל תל אביב ומאז מרמורק בנסיקה. גלבאן שהגיע רעב מתמיד לאדומים, מבשל, מבקיע ובעיקר משרה המון נסיון על השחקנים המאוד צעירים שיש בקבוצה. אז נכון שרוב הסיכויים שמרמורק תהיה בפלייאוף התחתון אך דומה כי בתלכיד הנוכחי, היא אמורה להבטיח השארות חלקה ללא מבחנים, עוד בתחילת הפלייאוף בעיקר בזכות התנהלות נכונה ברגעי המשבר.