אחי נצרת דוהרת ללאומית?, המאמן הכי בטוח בליגה שוב מגמגם ואיזה בעלים לא שמע על המשפט, סוף מעשה במחשבה תחילה? סיכום המחזור בשלוש אנקדוטות

עוד מחזור תם לו בליגה הלאומית הכל כך מרתקת. רועי זיקרי והפועל כפר סבא ממשיכים ללהוט, הפועל תל אביב מראה אופי ולמרות שסופגת לראשונה העונה, מנצחת והפועל רמת גן? היא בדרך הבטוחה לסיים עם שאיפות העלייה שלה לאחר תיקו מאכזב מול חדרה כשבמחזור הבא היא פוגשת את הפועל פתח תקווה, אך המחזור אופיין בשלוש אנקדוטות אחרות לחלוטין.

1. חגיגה בעילוט?
למען האמת, מהרגע הראשון ועוד לפני שהחלה העונה, הצהיר אדהם האדיה שהוא הולך על כל הקופה עם עלייה לליגת העל כשאי העפלה תחשב מבחינתו האישית ככשלון, דבר שנשמע הזוי בשעתו. קשה להאמין שאחי נצרת באמת תרוץ עד הסוף וגם יש לזכור שהיא נהנתה מההפקר עם שתי נקודות בונוס שהוענקו לה בנצחון הטכני על חדרה אך בהסתכלות ממוקדת על הסגל, אחי עוד עשוייה להפתיע רבים. בתחזית פתיחת העונה מיקמנו אותה באיזור 5-7, זה ריאלי למדי אך כרגע (והדגש הוא על כרגע), היא שווה יותר מכך.

ההצטרפות ברגע האחרון לפני תום מועד ההעברות של סיטון לחוד ונינו להגנה, הוסיפה עומק משמעותי לסגל של אחי נצרת. תוסיפו לכך את השארתו של אבו זייד שכבר היה עם רגל וחצי באשדוד, אמג'ד סלימאן ויא יא פטי הבלתי נגמרים וההתקדמות המהירה של אבו עלי (בכאר) שמשתפר ממשחק למשחק ותקבלו קבוצה מסקרנת למדי.

עם 12 נקודות מ-15 אפשריות, אחי בהחלט בתמונת הצמרת אם כי יש לזכור שהנצחונות שלה הושגו על קבוצות שאמורות לסיים מתחתיה בטבלה בכל מקרה (נשר, הרצליה וכ'ו) כשהמבחן האמיתי הראשון שלה יהיה במחזור הקרוב בחוץ מול הפועל תל אביב האימתנית, שם נוכל למדוד במדוייק את חוזקה של הקבוצה.

האם הימים היפים דאז של אחי נצרת בעילוט עם הקהל הצבעוני וההעפלה ההסטורית לליגת העל תחת שרביטו של עזמי נסאר ז"ל יכולים לחזור שוב? קרו סנסציות גדולות מאלו אך ניתן לזמן לעשות את שלו.


2.עד מתי אזברגה?
מה יש עוד לומר על סלימאן אזברגה ובני לוד?. עם 4 נקודות מ-15 כשהנצחון הבודד שלו מושג על נשר האומללה, קבוצתו בדרך הבטוחה להיאבק על מקומה בליגה העונה. אז נכון, אזברגה הוא אולי המאמן הכי בטוח בליגה, אבו סובחי לא פיטר אותו במשך שנים למרות רצף כשלונות והעונה הוא באמת עם סגל בינוני ומטה אך מרתק יהיה לראות האם באיזשהו שלב, יסתכל אזברגה על עצמו בראי ויאמר, נכשלתי, הספיק לי, מיציתי.

שבע שנים אזברגה בלוד, שבע! בכולן נכשל (לפי מדד הציפיות של אותו אבו סובחי) כשהגדיל לעשות בעונת העלייה של הפועל רמת גן עם משחק המכות המפורסם ביניהן בוינטר שהיה אמור להעלות אותו בהליכה לליגת העל אך הוא קרס מנטלית ואיבד את הצ'אנס. הכי מצחיק בכל הסיפור הוא שאת ההצלחה הכי גדולה שלו הוא עשה דווקא בחצי שנה בה התאוורר מלוד עם אחי נצרת כשהשאיר אותה בצורה מכובדת למדי בליגה עם רצף נצחונות מרשים.

במחזור הקרוב מתארחת לוד אצל רמת השרון לקרב על שש נקודות, במידה ולוד תפסיד, היא תהיה עם 4 מ-18( 22 אחוזי "הצלחה") האם זה מה שידליק נורה אדומה אצל אזברגה? נחכה ונראה.

3. סוף מעשה במחשבה תחילה
לקראת תום העונה הסדירה אשתקד, החזיר אריאל שיימן את אייל לחמן לקדנציה שלישית במכבי הרצליה למרות שהשניים לא סיימו בטוב בפעם הקודמת שאימן האחרון את הקבוצה. המטרה בזמנו הייתה להוציא את הקבוצה מהפלייאוף התחתון, לא רק שזה לא קרה, הרצליה עוד נאבקה בתחתית כמעט עד הסוף אך שרדה בליגה.

כל תמרורי האזהרה הוצבו בפניו של שיימן בקיץ שהתלבט קשות, אך החליט לתת את המושכות ללחמן לעונה נוספת למרות שהיה ברור מראש ללא מעט מביני עניין, שהוא יהיה המפוטר הראשון. כאמור, סוף מעשה במחשבה תחילה.

בניית הסגל דווקא החלה טוב עם טואף, רוזנבאום, מסיקה והינדי אך נעצרה ולמעשה משם רק התדרדרה. שיימן שהיה בעברו שוער, הוא לא הפיק לקחים מהשנה שחלפה כשהחליט שלא להביא מישהו בעל שיעור קומה אל בין הקורות. אם זה לא מספיק, הקבוצה החלה את העונה עם חוד שכלל את אליאור משלי מליגה ב', מוחמד פודי ורז שטיין (שמאז כבר תופקד בערך על כל עמדה במגרש). מי שבונה על שלישיית התקפה שכזו, במקרה הטוב עשה טעות חמורה בשיקול הדעת ובמקרה הרע? פשוט לא מבין כדורגל, הבחירה שלכם.

ואז קורה מה שבדרך כלל קורה בקבוצות שבונות סגל בצורה לא מאוזנת, מתחילים לתקן תוך כדי תנועה וזה כבר קשה, אפילו קשה מאוד. שמות גדולים לא נותרו בשוק והקבוצה נאלצה להביא שחקנים כגון דני פרדה (שנת שיקום), רן רול (עונה רעה בנשר) ואיציק כהן שהיה מרחק יומיים מלחתום בהפועל ירושלים בליגה א' וגם עם כל אלו, אין לדעת מתי הרצליה תבקיע סוף סוף שער.

450 דקות ליגה ללא כיבוש, האם משה סיני יושיע? בלתי אפשרי לדעת כרגע, מה שבטוח שיש לו לא מעט עבודה אם כי הסגל שלרשותו שווה מעט יותר מהתוצאות עצמן ולחמן? הרעיון לניהול מקצועי של מחלקת הנוער תפור עליו, הוא זקוק לשינוי והילדים רק יכולים להרוויח ממנו המון ידע שאיכשהו לא יוצא לפועל על המגרש של הבוגרים.