מהעברת הקבוצה לחסות העירייה ועד ההעפלה המיוחדת לליגה הראשונה. סיקור נרחב על הקבוצה שנשרה לליגה א', עלתה חזרה ללאומית ועשתה את הדרך לליגת העל. על החתום: איתמר שמעוני ויובל נעים

עונת 2013/14, שני מחזורים לסיום העונה. הפועל אשקלון מתארחת בראשל"צ וחוזרת עם רביעייה מבזה שחורצת את גורל המועדון לרדת לליגה השלישית. קבוצה עם סגל שחקנים נוצץ שהייתה אמורה להתברג בצמרת הגבוהה ולהתמודד על העלייה לליגת העל התפרקה בחצי העונה האחרונה והדהימה את הכדורגל הישראלי עם ירידה לליגה א'. 

הלך הרוח באותם ימים היה של קריסת מערכות טוטאלית. מועדון שלם היה תחת משבר עמוק, כזה שלא נתן לעצמו סיכוי להתמודד גם בליגה א'. במשך שנים הקהל נלחם בפרוספר אזגי וסבל את ההתנהגות חסרת הגבולות, החיקויים המעליבים בתוכניות סאטירה ואת ניבולי הפה שחצו כל גבול אפשרי והוציאו שם רע לקבוצת הכדורגל בעיר. בתום אותה עונה, המחאה נגדו החריפה. הקהל סימן אותו כאחראי הבלעדי להורדת הקבוצה לליגה השלישית, קילל וגידף אותו בכל הזדמנות אפשרית, ובעיקר פילל להגעתו של משיח שיגאל את המועדון הדרומי מהבעלים הססגוני וההרסני.

אזגי, שלאורך 10 שנים, נאחז בקרנות המזבח ולא היה מוכן לשחרר את הקבוצה לאיש, גם באותה התקופה המשיך לעשות שרירים. ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, שעלה לשלטון באותם ימים, החליט להכנס לעובי הקורה והרים את הכפפה. פניות חוזרות ונשנות לאזגי הושבו בסירוב ע"י הבעלים, שהערים קשיים ולא היה מוכן לשמוע על עזיבת המועדון. בלא מעט פעמים, נשמע אזגי אומר: "אשקלון היא מפעל החיים שלי והיא לא למכירה". 

הייאוש בקרב אנשי העירייה הוביל לחיפוש אלטרנטיבה הולמת אחרת. בעירייה שמו לעצמם כמטרה לעשות הכל בכדי להחזיר לתושבים את שמחת החיים בספורט, ובכל מחיר. על השולחן עלתה הצעה חדשה: איחוד העירייה עם מכבי קריית גת, שעלתה לליגה הלאומית באותה עת, מהלך שהיה קרוב להסגר אך לבסוף לא הצליח לצאת אל הפועל. שמעוני נותר אובד עצות והחזיר את אזגי לשולחן הדיונים. הפתרון שהצליח לרכך את הבעלים נמצא ומן החדר יצא סוף כל סוף עשן לבן. במסגרת אותו הסכם, עיריית אשקלון תרכוש את זכויות הניהול למשך 4 שנים, במהלכן יקבל אזגי סכום של 2.2 מיליון ש"ח, ומי שתדאג לתקצב את הקבוצה ולהחזירה למקומות ראויים יותר היא עיריית אשקלון. הסעיף המשמעותי באותו הסכם, הוא שבכל שלב במהלך ארבע השנים, לעירייה תהיה הזכות לדרוש לרכוש את המועדון לצמיתות מהבעלים.

שמעוני לא חיכה דקה אחת והתחיל לעבוד. עונת 2014/15 המתינה בפתח, כשלמעשה נותרו שלושה שבועות בלבד של התארגנות ובניית הקבוצה מאפס. בזמן שיתר קבוצות הליגה כבר הרכיבו את הסגלים שלהם לקראת העונה, בשוק נותר מקבץ קטן של שחקנים אותם היה אפשר ללקט. שמעוני העמיד תקציב עתק במונחים של ליגה א', כ-5 מיליון ש"ח והנחית באשקלון אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בכדורגל הישראלי. אבי נמני גוייס ובנה אקדמיה לכדורגל באשקלון במטרה לחנך דור עתיד, ובמקביל שימש כיועץ סמכותי גם לקבוצה הבוגרת. יובל נעים, מאמן ליגת העל, קיבל צלצול משמעוני שאמר לו: "אני רוצה שתגיע לאשקלון ותוך 5 שנים תביא אותנו לליגת העל". נעים הבטיח להחזיר תשובה, ותוך זמן קצר השיב כי הוא מוכן לרדת עד לליגה א' כדי להיות חלק מהפרוייקט השאפתני, יחד עם עוזרו אלי לוי. חבר מועצת העיר, איתן קסנטיני מונה ליו"ר הקבוצה, שחקן העבר של הכחולים, דרור אלמלם למנכ"ל הקבוצה וחנוך עמר, שחקן עבר נוסף, לתפקיד המנהל. כבר אז היה ריח של משהו מיוחד באוויר. מסיבת עיתונאים חגיגית הציגה את אותם בעלי תפקידים שסיפרו בזה אחר זה על החזון שלהם והמטרות לטווח הקצר. כולם הסכימו על דבר אחד - חזרה לליגה הלאומית עוד השנה. הכסף הגדול לקח תפקיד מרכזי בהצלחה ולאשקלון הגיעו שחקנים מובילים ומוכחים שעשו דבר או שניים בכדורגל הישראלי. כוכבים כמו שי רביבו, יאיר אזולאי, ליאור אסולין, אסי בוזגלו ואלירן דנין הצטרפו, אוהד אדלשטיין, טל מכלוף, קובי בן חמו ושרון גורמזנו, שחקנים מנוסים בליגה א' חיזקו את הקבוצה, כאשר ברוך דגו, גליל בן שנן, מאיר גבאי, יחיאל צגאי, ירדן אבוחצירה וחיים איצרין נותרו השרידים היחידים מאותה עונת ירידה והשלימו סגל מדהים שקיבל את התואר - קבוצת הגלאקטיקוס.  

התוצאות היו בהתאם ומעבר לציפיות. הפועל אשקלון דרסה כל מה שזז בליגה א', ניצחה 21 משחקים מתוך 30, נחלה הפסד בודד אחד, כבשה כמות גדולה של שערים(52), ספגה הכי מעט(15) וסיימה את העונה במקום הראשון בפער אדיר של 12 נק' מהמקום השני ועם הכרטיס לליגה הלאומית. בתווך, היא הספיקה לעשות קמפיין ענק בגביע המדינה, כשהדיחה את בית"ר ירושלים הגדולה בדו קרב פנדלים במשחק בלתי נשכח, והודחה מהמפעל ע"י האלופה מכבי ת"א, רק בדקות הסיום. ההצלחה הייתה כל כך מסחררת ולמעשה שינתה את פניי הכדורגל בעיר אשקלון. הקהל חזר בגדול למגרשים, ואם בתקופת אזגי הגיעו מאות בודדות, הרי שאלפי אוהדים נהרו למגרש במשחקי הבית, במה שהיה נראה מחזה מרהיב במושגי ליגה א'. איש לא שיער שבתוך עונה אחת שאורגנה כל כך מהר ובלחץ של זמן, הקבוצה תתחבר ותנפיק כאלה תוצאות. יובל נעים גיבש לעצמו מעמד של אליל ברחובות אשקלון, ולמרות שהספיק להתעמת עם ליאור אסולין, גליל בן שנן ומאיר גבאי במהלך העונה ולריב עם סקאוט הקבוצה, עומרי כהן, סיפק תוצאות שריצו את כולם.


עם האוכל בא התאבון וכאשר הקבוצה עלתה לליגה הלאומית, תושבי העיר וראש עיריית אשקלון סימנו את המטרה הבאה - ליגת העל. בשונה מהם, הצוות המקצועי והניהולי שידרו מעט יותר סקפטיות וניסו להנמיך ציפיות. הם כיוונו לפלייאוף העליון ורק פיללו שלא להקלע למאבקי תחתית. תקציב כולל צמח ל-9 מיליון ש"ח, וכשהרצון והציפייה של הפטרון הבלעדי הם מקומות 1-4, מטבע הדברים צריך לעשות הכל בכדי לרצות אותו. בזמן שהתקשורת סימנה ערב פתיחת העונה קבוצות כמו מ.ס אשדוד, הפועל פ"ת ובני לוד, את אשקלון לא הזכירו באותה נשימה כמועמדת בכירה לעלות ליגה. יובל נעים השאיר את הבסיס איתו הצליח בליגה השלישית, וביצע חיזוקיים קוסמטיים כאשר רודי חדד, ניר נחום, עידן שריקי, יורגן קולין, ג'יאנלוקה מריה, ניראל מחפוד, האחים מלכה ויוני רביבו צורפו. הניסיון של יובל בכדורגל הספיק לו בכדי לעשות את ההפרדה בין שתי הליגות ולצאת בהצהרה בכל הזדמנות: "אנשים פה צריכים להבין שליגה לאומית זה לא ליגה א' ". אחרי העונה המטורפת ההיא והאופוריה המקומית, ליובל היה חשוב להוריד את כולם לקרקע והוא ידע למה. מה שהלך חלק בליגה השלישית, היה קשה שבעתיים בלאומית.

אשקלון פתחה רע מאוד את העונה ועד המחזור ה-19 ניצחה רק שש פעמים והפסידה מספר זהה של משחקים. נראה היה שהעונה של אשקלון הולכת מדחי אל דחי ושהכל עומד להתפוצץ לה בפנים. גם הקהל החל לאבד את הסבלנות ודרש את ראשו של המאמן, שהיה אהוד ביותר רק בעונה שחלפה. כשאומרים שצרות מגיעות הן באות בצרורות, כנראה יודעים למה. הכל הלך נגד המועדון, מן מנחוס שנדבק וסירב לשחרר. שחקנים חשובים ומרכזיים נפצעו בזה אחר זה, החלוץ 'לוקה' שהגיע בקול תרועה רמה ועבר הליך שיקומי ארוך, עזב במפתיע את הארץ והשאיר בור בחוד ההתקפה, הלחץ הגיע מכל עבר. יובל, שידוע ביכולות האימון הגבוהות שלו, ידוע גם במזג החם שלו, כזה שגם הוא מודה בו ולא מתכחש אליו. בימים בהם המתיחות שיחקה תפקיד, הוא הספיק לריב עם הקהל, להסתכסך עם התקשורת המקומית, להתעמת עם מנהל האצטדיון ולזרוק בפעם השנייה את הסקאוט שלו אחרי עוד קטטה חריפה. הקולות שקראו לסיים את תפקידו זעקו לשמיים, אך ראש העיר, איתמר שמעוני ויו"ר הקבוצה, איתן קסנטיני נעמדו על הרגליים האחוריות וסירבו בתוקף. לא במקרה יובל בחר לומר רק אתמול את המשפט: "חוץ מרכבת עבר עליי הכל העונה", ללא ספק פועל יוצא מהעונה הקשה. אם היה נדמה ששום דבר לא יכול להעפיל על הדברים שקרו, הגיע שיא השיאים. שמו של ראש העיר והאיש הכל יכול במועדון, השתרבב בפרשת שוחד ועבירות מין, כזו שגרמה לו להיות מושעה מכיסאו בלשכת ראש העיר ולהפסיק את מעורבותו במועדון. הפגיעה בקבוצת הכדורגל הייתה ישירה - התפקוד השוטף החל להפגע והמצב הכלכלי במועדון התערער בצורה קשה. שכר השחקנים והצוות המקצועי והניהולי לא שולם במשך חודשיים וחצי, השחקנים נאלצו להשבית חלק מהאימונים במטרה לזעזע ולקבל את כספם ואנשי המועדון היו עסוקים רק בדבר אחד - לגייס כספים ולהעניק לשחקנים רוגע נפשי בכדי שיוכלו להתרכז במאבקי הליגה. עד כדי כך, שמנכ"ל הקבוצה, דרור אלמלם נאלץ להוציא כספים מכיסו הפרטי ולשלם משכורת אחת לשחקנים.

כמו בכל דבר בחיים כשחווים ירידה בדר"כ מגיעה עלייה ומכאן אשקלון רק המריאה. היא הצליחה להניח לדברים לשקוע ובפן המקצועי לחזור למסלול הנכון. שחקנים כמו עידן שריקי, ברוך דגו, יאיר אזולאי, ניר נחום, ירדן אבוחצירה וניראל מחפוד גילו אחריות, לקחו פיקוד ואת הקבוצה על הגב שלהם. אפילו עזיבתו של הקפטן שי רביבו לכסף הגדול של שעריים לא חסרה לאשקלונים. דווקא בימים לא קלים וכשהיא משחקת עם חשבון בנק ריק ממזומנים, הכרנו קבוצה תוססת, אטרקטיבית, לוחמת, כזו שמניעה כדור מרגל לרגל וגורמת הנאה לאוהדיה. ניצחון רדף ניצחון ורצף מדהים של 15 משחקים ללא הפסד נקטע רק על ידי מוליכת הטבלה, מ.ס אשדוד. בתווך, היא גם קטפה את גביע הטוטו וגילתה רצינות במפעל השלישי בחשיבותו.


שילוב של ותיקים וצעירים הוכיח את עצמו בחצי העונה השנייה כמו גם חדר הלבשה חזק ובריא, לב גדול ונשמה, מאמן ענק שהרביץ מוטיבציה ולא ויתר, וכמובן קהל אוהדים שללא ספק שווה ליגת העל. אשקלון התבססה במקום השני ושמרה עליו עד עצם היום הזה. אמש (ו') היא חגגה עלייה חלומית לליגת העל ושיחררה אנחת רווחה גדולה במיוחד. האנשים שמנהלים את המועדון, דרור אלמלם ואיתן קסנטיני, הגיעו הבוקר למשחקה של קבוצת הנוער, שחגגה גם היא העפלה לליגה הראשונה, עם חיוך מאוזן לאוזן. יובל נעים הצטרף גם הוא למפגן התמיכה בנוער והגיע כמו מלך אמיתי, אחרי שעשה את הבלתי יאומן ותוך שנתיים הביא את הקבוצה לטופ של הכדורגל הישראלי. מגיע לו, מגיע לקהל האדיר, לראש העיר, להנהלה ובמיוחד לשחקנים שקורצו מחומר מיוחד. ההישג המדהים הזה ייזכר לדורי דורות.