זמן לסיכומים: שחקן העונה, מאמן העונה, אכזבת העונה, התגלית, ההפתעה, הכישלון, וכמובן 11 השחקנים שנכנסו לנבחרת העונה של "דאבל פס". כל התשובות בפנים!

כמו בכל שנה, רגע לפני המצטיינים, המאכזבים והמפתיעים ניגש למעט מספרים שיעשו לנו קצת סדר בעונת 2014/15. 650 שערים נכבשו ב-30 מחזורים, ממוצע שערים של 2.7 למשחק ו-20.8 שערים למחזור. הקבוצה עם ממוצע ההבקעות הכי גבוה למשחק היא הפועל קטמון, 2.5 שערים למשחק, כשמכבי אום אל פאחם מובילה את טבלת הספיגות למשחק עם 4.8 שערים.

העונה נשלפו 1,126 כרטיסים צהובים ל-309 שחקנים שונים כשבכל משחק נשלפו בממוצע 4.8 כרטיסים צהובים. 75 כרטיסים אדומים נשלפו ל-65 שחקנים שונים.

לאחר המספרים שעשו לנו קצת סדר, הגיע הרגע לחשוף את המצטיינים של העונה.

נבחרת העונה של דאבל פס:
שוער - גד עמוס (עירוני נשר) - לגד עמוס יש את הנתון שללא ספק נתן לו את המקום של שוער העונה. עמוס ספג 15 שערים בלבד (!) ב-30 משחקים, נתון מדהים שלא השאיר סיכוי לאף שוער להתמודד מולו. הנתונים של ההגנה של נשר מגיעים הרבה בזכות השוער שהקרין ביטחון וניסיון שעזרו לחוליה האחורית לבצע את התפקיד על הצד הטוב ביותר.


בלם - גולן חרמון (הפועל קטמון ירושלים) - הבלם בן ה-37 רשם עלייה מתוקה עם הפועל קטמון כשהוא מתפקד על כל החלק האחורי של הקבוצה האדומה. זה לא מובן מאליו ששחקן בגיל כזה מצליח לכוון את החלק האחורי של האדומים מהבירה, ועל כך מגיע לו המקום בנבחרת. מעבר לעובדה שמבחינה מקצועית הוא ברמה אחת מעל הליגה, חבריו מספרים שבחדר ההלבשה ועל כר הדשא הוא מקרין רוגע ושקט ששווים הרבה יותר.


בלם - יוני אוחיון (עירוני נשר) - אחד השחקנים היותר יציבים בליגה א'. אוחיון הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה של החלק האחורי של עירוני נשר כשהוא מתפקד כבלם כאשר בפועל הוא קשר אחורי.

מגן ימני- בן אוזן (הפועל קטמון ירושלים) - אחד המגנים המוכשרים בליגה. בסך הכל בן 24, ואפשר לומר שהיה אחד מהפתעות העונה בהפועל קטמון. אוזן, שיכול לשחק בשני הצדדים, הפגין לאורך כל העונה לחימה, נחישות והרבה הקרבה בסגנון המשחק שלו. ללא ספק צריך לעשות את הקפיצה לליגה הלאומית.


מגן שמאלי - שניר שטרית (הפועל בית שאן) - השחקן הבלתי נגמר של הפועל בית שאן. ביחד עם יוני אוחיון, אפשר לומר שהם שני שחקנים היציבים ביותר בליגה. גם כאשר הקבוצה שלו לא משחקת טוב, שטרית יודע להתאים את עצמו למשחק ולבטא את יכולותיו על כר הדשא. משחק עם הרבה שקט וביטחון, והוא ללא ספק המגן השמאלי הטוב ביותר בליגה.

קשר - עוז צבאג (הפועל קטמון ירושלים) - לא מעט אנשים כבר הספידו אותו, אמרו שהוא גמור, שהוא כבר לא יכול לשחק כדורגל. אך עוז צבאג הוכיח לכל אותם המבקרים שהוא יכול לשחק וגם מתאים לרמות הגבוהות. 14 שערים כקשר מרכזי, הופיע במאני טיים, ולא סתם הצוות המקצועי מעיד עליו שהוא אחד השחקנים הטובים שהיו בהפועל קטמון.

קשר - אופק מלול (הפועל מגדל העמק) - העונה הכי טובה של הקשר הצעיר ממגדל העמק. 12 כיבושים, מלך השערים של הקבוצה, כשהוא מתפקד כקשר. בתחילת השנה הצהיר מלול כי הוא רוצה לסיים עם 10 שערים, ועבורו העונה נחשבת להצלחה גדולה. מלול יהיה חייב לעשות את קפיצת המדרגה בעונה הקרובה ולהשתלב בליגה הלאומית.


קשר - אבירם ברוכיאן (הפועל קטמון ירושלים) - אין כל כך מה להוסיף על אחד השחקנים המוכשרים ביותר ששיחקו אי פעם בליגות הנמוכות. הוא הגיע מהרמות הכי גבוהות, וידע לעשות את השינוי בראש ולסחוב את קטמון לעליית ליגה. נכון, המספרים לא בשמים, אך התרומה על המגרש ומחוצה לו שווה הרבה יותר.

קשר ימין - גל אלקנתי (עירוני נשר) - אחד המלפפונים החמים של הקיץ. אלקנתי השתדרג באופן משמעותי מהעונה שעברה, והצליח לכבוש 18 שערים (אחד פחות ממלך השערים). לא מעט קבוצות בליגת העל והליגה הלאומית כבר סימנו את הקשר בעל המהירות, הטכניקה והבעיטה החזקה כמועמד להגיע אליהם בעונה הבאה. בהחלט אחד השחקנים הטובים בליגה א׳.


קשר שמאל - עומר בוארון (הפועל בית שאן) - עברה עליו עונה לא פשוטה. התחיל ברמה״ש מהליגה הלאומית, עבר לחדרה ומשם הגיע לבית שאן וקיבל את תואר השחקן האהוב של הקהל. בוארון הוא חלק משמעותי מההצלחה של בית שאן בסיבוב השני. השחקן הצליח לכבוש 13 שערים ולמשוך תשומת לב של מספר קבוצות בליגה הלאומית.


חלוץ - פאדי זיאדה (הפועל הרצליה) - מלך השערים של הליגה. הבינגו של תומר אסולין. הגיע יחד עם המאמן להפועל הרצליה ונתן את העונה הטובה ביותר שלו. שיחק לאורך כל העונה כחלוץ בשפיץ והחזיר עם 19 שערים. חלוץ חזק מאוד בעל משחק פיזי ובעיטה נהדרת. לא פלא שיפתח את העונה עם הפועל עכו מליגת העל.


הנבחרת המלאה:


במהלך העונה כתבי "דאבל פס" משתדלים לבחור את ה-11 המשמעותיים ביותר, אך ישנם שחקנים נוספים שמגיעה להם מילה טובה, כאלה שבלטו, השתפרו ורשמו עונה די טובה עבורם. לשם כך ריכזנו את נבחרת המחליפים של "דאבל פס":


שחקן העונה - עוז צבאג (הפועל קטמון ירושלים):
הקשר בן ה-32 חזר לכדורגל הישראלי והראה את היכולות האמיתיות שלו. נכון מדובר רק בליגה א', אך מי שעקב אחרי צבאג יכל היה מיד להבחין שהכישרון חי ובועט. את העונה סיים צבאג עם 14 שערים והיה אחד השחקנים המרכזיים בהרכב של אסף נימני. ברגעי האמת הוא היה שם כדי להיות זה שעושה את ההבדל והעניק לקבוצתו לא מעט ניצחונות במגרשים קשים. עוז צבאג בהחלט שחקן העונה בליגה א' צפון.


מאמן העונה - אסף נימני (הפועל קטמון ירושלים):
הקבוצה שלו העפילה לליגה הלאומית ועבור נימני , שמאמן בעונה הראשונה קבוצה בוגרת, זו הצלחה של ממש. חלק מהקוראים שלנו לבטח יריצו במוחם את המחשבה: "מה? איך הוא זכה מאמן העונה? היה לו את התקציב הכי גבוה בליגה!". נכון, לנימני היה תקציב גבוה, עם שחקנים מהשורה הראשונה שמקומם בליגה הלאומית ומעלה, אך מי שמכיר את תפקיד המאמן יודע שזה הרבה יותר קשה לנווט קבוצה עם מטרות מאשר קבוצה שלא נבנתה לעלות ליגה ואין לה הצהרות. נימני בסך הכל בן 31 וכבר יאמן בליגה הלאומית בשנה הבאה. זה רק מוכיח שבקטמון מבינים מה יש להם ביד.


תרשו לנו לחרוג ממנהגנו ולציין שני שמות של מאמנים שבהחלט מגיע להם את הכבוד הראוי. הראשון, צחי אילוז מאמנה של גבעת אולגה, שעשה את הבלתי יאמן בתקציב מינימום והביא את הקבוצה למרחק נגיעה מפלייאוף עליון. שחקנים מעידים עליו שהוא אחד המאמנים היותר טובים שאימנו אותם, וגם אנחנו חושבים שעם עבודה קשה הוא יגיע לרמות הגבוהות. השם השני הוא ברוך סער. לאורך כל העונה שמר על יציבות מופלאה של קבוצתו, הצליח לעמוד עם אריות הליגה (הרצליה וקטמון) וכל זה כשהקבוצה בשנתה הראשונה בליגה א'. סער הצליח לנצח את משחקי הפלייאוף ואת היריבה מהדרום, אך מול נצרת עילית מהלאומית הפסיד ולמעשה לא הצליח לעשות את הבלתי יאמן, אך זה לא ממעיט בהישג המדהים של קבוצתו.


אכזבת העונה - אסי גלבוע:
יש כאלה שעדיין לא מאמינים שהקבוצה ירדה לליגה ב', אבל זו המציאות. המועדון שבשנים האחרונות היה ממוקם בצמרת הטבלה בליגה א', רשם את אחת העונות הנוראיות שלו בעשור האחרון, ואחרי הפסד במשחקי המבחן להפועל איכסל, אסי גלבוע תשחק בעונה הבאה בליגה ב'. המועדון מחבל התענך הוא ללא ספק האכזבה הגדולה ביותר העונה.


כשלון העונה - קרית אתא:
כשהתברר מה הולך להבנות בקרית אתא היינו בטוחים שהיא תעלה מהמקום הראשון. סגל השחקנים שפתח את העונה, והרכש שהגיע באמצע של השנה, שם את הקבוצה מהקריות כמועמדת ודאית לעלות לליגה הלאומית בסיום העונה. אך תקוות לחוד ומציאות לחוד. קרית אתא לא הצליחה לסיים אפילו בפלייאוף העליון ועבורנו היא הכשלון הגדול של העונה.

הפתעת העונה - גבעת אולגה:
מה לא נאמר על הקבוצה הבלתי נגמרת של צחי אילוז? בתקציב מינימום הצליחו באולגה להעמיד קבוצה לוחמת, ווינרית, שמורכבת משחקנים צעירים שבאים לטרוף את הדשא. לאורך כל העונה התברגה אולגה בצמרת הליגה והייתה כבר עם רגל וחצי בפלייאוף העליון, אך ההפסד במשחק האחרון בדרבי להפועל חדרה מנע מהקבוצה להגיע להשיג אדיר. למרות זאת, את מההצלחה של אולגה אי אפשר להתעלם.


תגליות העונה:
שנהר מורד (הפועל מגדל העמק) - הקשר הצעיר הגיע בהשאלה מהפועל עפולה ועד מהרה תפס מקום בהרכב של הפועל מגדל העמק. מי שעקב אחרי המשחקים של הקבוצה יכל לראות שחקן עם הרבה כישרון שנלחם על כל כדור. בסך הכל בן 21 וכבר הפך להיות לקשר מחוזר בליגה א'. את העונה הבאה יחל מורד עם הפועל עפולה מהליגה הלאומית.


בר איבגי (הפועל בית שאן) - הבחור הצעיר מטבריה פרץ ברגע אחד. מהרגע שקיבל את מקומו בהרכב של מוריס אוזן ניתן היה להבחין בשחקן לא רגיל. הגובה של איבגי מטעה את כולם, הוא אמנם נמוך אך המשחק הפיזי שלו הוא מפליא. במידה ואיבגי יתן עונה נוספת כמו האחרונה, ההתקדמות שלו היא רק עניין של זמן.


אילון אלימלך (הפועל חדרה) - בתחילת העונה היה אמור להיות הקשר הצעיר של הפועל חדרה אחד משחקני הספסל של הקבוצה, אך בעקבות המצב הכלכלי של חדרה שגרם לה להיפרד ממספר שחקנים מצא את עצמו השחקן הצעיר בהרכב הראשון, ולקח את ההזדמנות בשתי ידיים והפך לאחת התגליות של הליגה.


חליל פריג' (הפועל מגדל העמק) - הוא הגיע באמצע העונה מכפר קאסם הישר למגדל העמק ונכנס ישירות להרכב הראשון של הקבוצה, ובצדק. 1.85, מבנה גוף מרשים, משחק ראש נהדר ואגרסיביות שלא רואים מכל בלם. חליל פריג' הוא אחד משחקני הרכש הטובים ביותר שהגיעו למגדל העמק, ולא פלא שבקבוצה עושים מאמצים רבים להחתים אותו עוד לפני שהחתימו מאמן.