את מחצית הדרך בליגה א' צפון עברנו וכמו בדרום, הגיע הזמן לסיכומים ראשונים. השחקן, המאמן, ההפתעה, האכזבה, התגליות וכמובן נבחרות הסיבוב.

אחרי הסיכום של האחות התאומה (ליגה א' דרום), הגיע הזמן לשים על שולחן הניתוחים גם את המחוז הצפוני. קרבות צמרת בין 3 קבוצות (או 4, נדע בהמשך), מאכזבות, מתפרקות והפועל הרצליה אחת שמוליכה את הטבלה בגאווה. מה שבטוח הסיבוב השני יהיה מותח מתמיד.

שחקן הסיבוב: פאדי זיאדה (הפועל הרצליה)
12 שערים ב-15 משחקים. הנתון הזה אומר הכל. חלוצה של הפועל הרצליה הוא בהחלט אחת הסיבות העיקריות לכך שהקבוצה מוליכה את הטבלה. תומר אסולין הכיר את זיאדה עוד מבית"ר נהריה, והמהלך להנחית אותו בהרצליה מסתמן כאחד הטובים שלו. מה שנותר הוא לראות את המספרים של מכונת השערים הזאת בסוף העונה.


מאמן הסיבוב: תומר אסולין (הפועל הרצליה)
עם הרבה שקט, בחירת שחקנים נכונה, עמידה טקטית נפלאה וחיבור נכון, מצעיד תומר אסולין את קבוצתו בראש הטבלה. אחרי עונות די פושרות מבחינתה, החליטו בהרצליה ללכת עד הסוף. מעבר לכך שהיא בפסגת הצמרת, הפועל הרצליה היא אחת הקבוצות שמציגות את הכדורגל הכי יפה בליגה, והרבה בזכות זה שעומד על הקווים.

אכזבת הסיבוב: הפועל בית שאן
כשמוריס אוזן החל לבנות את סגל הקבוצה היינו בטוחים כי בית שאן הולכת להאבק בצמרת הגבוהה. פתיחה רעה מאוד הורידה מהר את האוויר לבית שאנים ועד מהרה הקבוצה החלה לצבור הפסדים ותוצאות תיקו שהשאירו אותה בחלק התחתון של הטבלה. בחודש האחרון עשתה מסע רכש מדהים, ובעצם בנתה קבוצה חדשה בשנית. את סוף הסיבוב סיימה בית שאן עם ניצחון 0:4 מוחץ על מגדל העמק שאמור לתת לשחקנים תיאבון לקראת הסיבוב השני.


הפתעת הסיבוב: מ.ס גבעת אולגה
עם תקציב נמוך והרבה לוח לחימה והקרבה, הצליחה גבעת אולגה להדהים כל שבוע מחדש. אולגה היא ההוכחה שבהרבה מקרים שחקנים עם שמות "מפוצצים" לא תמיד עושים את העבודה. הרבה קרדיט מגיע לצחי אילוז שהצליח לחבר את השחקנים שלו ולהוציא מהם את המקסימום, שאפו.

נבחרת הסיבוב:

שוער: גד עמוס (נשר)
לא כל שחקן לבטח שלא שוער, שש לרדת מהלאומית במיוחד שהיה לו מקום של קבע בלאומית. עמוס לא חשש והוכיח כי ליגה א' קטנה עליו עם 8 שערים בלבד שספג לאורך כל הסיבוב הראשון. שוער יוצא מן הכלל שלמעשה מתפקד כבלם שלישי. אם לו לא מגיע להיכנס לנבחרת הראשונה, אז למי כן?

מגן ימני: יונתן זדה (קטמון)
עבורו של המגן, זוהי קדנציה שנייה בקבוצה הירושלמית וכמו עמוס בנשר, גם הוא לא חשש לרדת חזרה לליגה א', אולי בידיעה שזו עשויה להיות ירידה לצורך עלייה מחודשת. מדובר למעשה במגן ימני טיפוסי (אין כאלה הרבה בשוק) ואם תחברו לזה את היכולת המקצועית שלו ואת מיקומה של קטמון הרי יש לו מקום של כבוד בנבחרת.

בלם: גולן חרמון (קטמון)
בגיל 37 פלוס, הבלם הוותיק סוחב על עצמו את ההגנה קטמון. כמו לשאר חבריו, גם לו לקח מעט זמן להכיר את הליגה וחלוציה וכשזה קרה קטמון עפה קדימה וסיימה סיבוב נדיר עם 9 ניצחונות רצופים שהעמידו אותה במקום השני, שתי נקודות מהמוליכה. 12 שערים שספגה הקבוצה מדברים בעד עצמם ובעד חרמון, כמובן.


בלם: בני סימן טוב (קריית אתא)
יש שחקנים שאומרים עליהם שהם רק משתבחים עם השנים. כך אפשר להגיד על מעוז ההגנה של מגדל העמק (היום בקריית אתא) שהרבה בזכותו (6 שערים) הקבוצה עדיין נמצאת בעמדת זינוק לעבר הפלייאוף העליון. בלם קשוח ומנוסה, בעל מיקום מצוין שבהחלט יודע את העבודה ומכיר מצוין את הליגה.

מגן שמאלי: אדם לם (בית שאן)
גם בדרום וגם בצפון, שמו של המגן – קשר יצא למרחוק. לנבחרת הוא נכנס בשל העובדה שלא חשש לקחת את גבעת אולגה על גבו ולהפוך לבורג חשוב מאד במערכת. מכיר את הקו, כמו שוער את הרחבה שלו. מהיר מאד ודינמי שתומך באופן קבוע בחלק הקדמי.

קשר: אופק מלול (מגדל העמק)
אם יש שחקן המזוהה יותר מכל עם מגדל העמק, הרי זהו מלול. ששת שעריו העונה ביססו אותו כשחקן לגיטימי בליגה א' (ואולי אף גבוה מכך). שחקן נשמה בכל רמ"ח אבריו וכמובן כישרוני ומבטיח.


קשר: עידן ג'ראד (קריית אתא)
אם יש משהו טוב בקריית אתא, הרי זוהי מחלקת הנוער שלה שיצרה במשך השנים שחקנים טובים ומוכשרים עבור קבוצת הבוגרים. אחד מהם הוא הקשר והכוח העולה החדש בקריות. בחלק השני של הסיבוב הפך לחלק בלתי נפרד מההרכב הראשון של פטריסיו סייג ואם ימשיך כך, אין ספק שבעונה הבאה נראה אותו מגיע לליגה גבוהה יותר (עם קריית אתא או בלעדיה ..).

קשר: אסי גומה (גבעת אולגה)
עם קצת יותר יציבות מנטאלית, הקשר המחונן היה כבר היום משחק בליגה גבוהה יותר. מהיר כמו שד ומטריד הגנות סדרתי. שבעה השערים שכבש ביחס לזמן ששיחק מעמידים אותו במקום הראשון מבחינת יעילות. אם אולגה תסיים את העונה בפלייאוף העליון, יהיה זה הרבה בזכותו.

קשר: קווין ריינשטיין (הרצליה)
אחד השחקנים היותר יציבים בהרצליה ובליגה כולה. שחקן רב-גוני שיכול לשחק כמעט בכל תפקיד במגרש . ממושמע מאד ונחשב "שחקן של מאמן". אחד מ"הבינגויים" של אסולין. חמשת השערים שכבש ואלה שבישל הכניסו אותו בזכות מלאה להרכב הראשון של נבחרת העונה.


חלוץ: אבי מלכה (בית שאן)
איש ה"פיו פיו" של ליגה א' שבכל קבוצה בה הוא משחק, כובש בצרורות. כבש בחמישה מששת המשחקים מאז הצטרף לבית שאן שברגע שהגנתה תתייצב, אין ספק בכלל שמאכזבת הסיבוב היא עשויה להפוך למשתפרת של העונה.

חלוץ: פאדי זיאדה (הרצליה)
ה-9 הטיפוסי של ליגה א' צפון. חלוץ סופה שסוף סוף נותן ביטוי ליכולות האמיתיות שלו, הרבה בזכות העובדה שהוא מקבל חופש בפעולה מהמאמן שלו. 12 השערים שכבש שעזרו להרצליה להתבסס בראש הטבלה הופכים אותו גם לשחקן הסיבוב שלנו. כל מילה אחרת מיותרת.

נבחרת המחליפים:

שוער: עידו לוי (הפועל הרצליה)
מגן ימני: אור שליזינגר (קריית אתא)
בלם: יהודה חוטה (קטמון)
בלם: תום פאר (נשר)
מגן שמאלי: בן אוזן (קטמון)
קשר: שחר סימן טוב (קריית אתא)
קשר: אילן טל (מעלות)
קשר: עוז צבאג (קטמון)
קשר: מיכאל בן חמו (גבעת אולגה)
חלוץ: שגיא סבג (הפועל הרצליה)
חלוץ: אמיר אלעלי (נשר)

תגליות הסיבוב:

עידן ג'ראד (קריית אתא)
העובדה ששובץ בנבחרת הסיבוב מדברת בפני עצמה. שחקן צעיר שעתידו עוד לפניו.

ג'פרי ניסמבאום (בית"ר נהריה)
שחקן רב-גוני שיכול וכבר שיחק בכל מקום בשדה החל ממגן ועד לחלוץ. 4 השערים שכבש ואלה שהיה מעורב בהם שמו בהחלט את נהריה במקום טוב באמצע למרות העונה הפיננסית.

שי מזור (קטמון)
בגיל 21 וקצת הפך הקשר האחורי (יוצא מחלקת הנוער של בית"ר ירושלים) כאחד מעמודי התווך בקישור האחורי של הקבוצה הירושלמית. תומך הרבה בהתקפה אך לא מתבייש לעשות הגנה כשצריך (תשאלו את שחקני מעלות. אם קטמון תעלה (ואולי גם אם לא..) נשמע עליו עוד הרבה.

*הבהרה: שחקנים שלא שיחקו לפחות עשרה משחקים בסיבוב הראשון אינם יכולים מן הסתם להיכנס לנבחרות השונות ואיתם הסליחה.