אחרי 32 שנה כשחקן פעיל הקשר הכפר סבאי הוותיק החליט לפרוש. הסיבה: פציעה בברך שמצריכה ניתוח. "ידעתי שזה סיום הקריירה שלא עשירה שלי", אמר. לקבוצתו האהובה, עלייה כפ"ס הוא כבר לא יחזור.

"אחרי 32 שנה כשחקן פעיל, אני לא זוכר בכמה קבוצות שיחקתי בקריירה", פתח רונן סטולפר את הראיון אותו הגדיר כראיון פרישה.
לפני ארבעה חודשים, במשחק של קבוצתו האחרונה, כפר קאסם ניבראס (נועלת טבלת ליגה ג' שרון) נגד הפועל אורנית, סובב סטולפר את הברך. "עשיתי תנועה לא נכונה. בתוך תוכי הבנתי שזה הסיום לקריירה הלא עשירה שלי. בדיעבד הסתבר כי זה מצריך ניתוח".

כאמור, את כל הקבוצות בהן שיחק הוא עצמו לא זוכר. בשנתיים האחרונות הוא שיחק בכפר קאסם ניבראס, לפני כן מעט באורנית ובבני רעננה. אך הקבוצה שהוא הכי מזוהה איתה היא עלייה כפ"ס. "שם הכי נהניתי", אמר.

אז מה קרה ?
"היו"ר דאז, בני פרחי ז"ל נפטר ובמקומו הגיעו אבנר הלוי יחד עם המאמן, יוסי עופר. שני אלה פשוט פירקו את הקבוצה לגמרי. שניהם פחדו ממני אז הם החליטו להראות לי ולעוד כמה את הדרך החוצה ולא על רקע מקצועי".

כאב לך ?
"בוודאי. הייתי האיש הכי חזק שם במשך 15 שנה. החזקתי את הקבוצה הזאת לבד על הגב שלי. הייתי משהו סטייל אבי נמני במכבי תל אביב. אף אחד לא יכול היה להזיז אותי משם. הייתי הכל שם וזאת ללא תמורה כספית כמובן. הכל מהלב".

בשורה התחתונה, לא רצית להגיע יותר גבוה ?
"ברור שרציתי וגם יכולתי. יש הרבה שחקנים שאתה רואה בטלוויזיה שאני לא פחות טוב מהם, אבל תמיד אהבתי את הליגות הנמוכות. אמנם שיחקתי שנה בהפועל כפר שלם והיה לא רע אבל הליגות הנמוכות באמת משכו אותי הכי הרבה".

אם הייתה לך היום אופציה לחזור לעלייה בתפקיד אחר, היית עושה זאת ?
"לא ממש. בטח שלא עם ההנהלה הקיימת. האמת הכל שם כבר כל כך רקוב מהשורש. מה שכן הייתי מוכן, יחד עם עוד כמה אנשים שאת שמותיהם לא אציין, להרוס את הכל מהיסוד ולהקים שם משהו יפה וחיובי שיהיה כיף. אתה פשוט לא מאמין כמה שחקנים באים אלי ואומרים "קח את עליה לידיים שלך. אנחנו רוצים לשחק. מבחינת תנאים יש שם הכל כולל מתקן. זו חממה לגידול שחקנים צעירים".


יש מקום בעיר כמו כפ"ס לשלוש קבוצות ?
"ללא ספק. כפר סבא זו עיר של כדורגל. יש את הפועל שזו אימפריה בפני עצמה, בית"ר שמוכיחה את עצמה למרות שאני לא הכי אוהב את ההתנהלות שם והפועל עליה שמו שאמרתי, היא מקום מפלט להמון צעירים".

ההצטרפות לניבראס, לשרוף את החיידק או שהאמנת שתוכל לתרום שם?
"האמת יש שם אנשים מאוד מאוד חיוביים. עצם זה ששיחקתי שם שלוש שנים, אומר הכל וזאת למרות שאתה מגיע למשחק בידיעה שתקבל בראש. בהזדמנות זו אספר לך משהו: לפני שלוש שנים, שיחקנו בני קלאנסווה, בטייבה. דקה 70, 0:0, פתאום אני שומע קריאה גזענית של שחקן שלהם לעברי. כפי שכולם מכירים אותי, אני לעולם לא נשאר חייב. אבל באותו הרגע היית צריך לראות את החברים מניבראס. כמו שאומרים הם כמעט טרפו אותו. הייתי כל כך גאה בהם. זה ממש אמר לי: איתם אתה בטוח בכל מקום".

עכשיו שאתה פורש, מה הלאה ?
"אני כבר שנתיים מאמן את נערים א' של בית"ר כפר סבא. לגבי העונה הבאה, אני עדיין במגעים איתם. בכל מקרה את הכדורגל לעולם לא אעזוב".

מסר לשחקנים הצעירים ?
"המון השקעה וסבלנות כי כדורגל זה עניין של תזמון ולא רק כשרון. מי יודע, יום אחד כל שחקן, אפילו בינוני יכול לתפוס קלף ולהצליח. לצערי לי זה לא קרה"