שישה מאמנים החליפה מכבי שעריים בשתי העונות מאז שחזרה לליגה א' ובכ"ז מאמנים ממשיכים לשחר על פתחה בכל פעם שמישהו מתנדנד שם. הלחץ אדיר, רמת הציפיות תמיד גבוהה אז מדוע כל אחד חולם לאמן שם?

 מה משותף למנחם איריס, מוסא בן חיים, עובד לוי, מני שחר וגדי כרמלי ? כל מי שעוקב אחרי ליגה א' דרום יירה מיד את התשובה: כולם אימנו (או יש האומרים, עמדו על הקווים) את מכבי שעריים מאז שעלתה לליגה א' לפני שתי עונות.

איריס היה הראשון כשקיבל קרדיט לאחר שעלה עם הקבוצה מליגה ב', אחריו הגיע בן חיים שלא הצליח להביא את הקבוצה לאן שכולם ציפו ואת העונה הראשונה סיים עובד לוי שהגיע על תקן של מושיע.
ואז הגלגל חזר על עצמו. לוי, כמו איריס עונה לפניו, התחיל דווקא לא רע אולם הקבוצה החלה להתדרדר ומשם שלו הדרך החוצה הייתה סלולה. אחריו הגיע מני שחר אך גם הוא לא הצליח להביא את השינוי ולא רק זאת, הקבוצה התקרבה בצורה מסוכנת לתחתית. מי שחזר וסגר מעגל היה איריס שאתו שעריים שרדה את העונה.

שישה מאמנים בשתי עונות. אף קבוצה בליגה א' דרום לא החליפה כל כך הרבה. על הסיבות לכך אפשר לכתוב ספר. היעדר דרך מקצועית או תכנית לטווח ארוך, אוהדים שלפעמים שוכחים את תפקידם - לאהוד והנהלה שלוקה מאד בחסר בכל הנוגע להפגנת סמכות.

מעשית (וגם פיזית) אין דיסטנס בין ההנהלה לאוהדים. כאחד שהיה בכמה משחקי בית של שעריים הבחנתי שלפני המשחק (וגם אחריו) מסתובבים באזור חדרי ההלבשה יותר כאלה הנחשבים אוהדים מאשר כאלה הנחשבים חברי הנהלה. גם באימונים התמונה דומה. אין מה שנקרא שטח סטרילי. אז מה הפלא שהגבול מטשטש ?


כל אוהד הופך ליועץ מקצועי ויכול להביע את דעתו בקלות ומקרוב, לעיתים מול אוזניהם המקשיבות של שחקני הקבוצה. חברי ההנהלה, אלה שלעיתים קרובות מאד מתארחים בבתי האוהדים, מקשיבים לרחשי הלב של הרחוב, רמת הציפיות עולה באופן טבעי וכשהן לא מתממשות, הלחץ מחלחל פנימה.
שלא תבינו לא נכון, אין קבוצה בארץ שלא הייתה רוצה אוהדים כמו אלה שיש למכבי שעריים אך לעיתים, חיבוק הדוב שהם מעניקים לקבוצתם, מחטיא את מטרתו.

ובכ"ז, תשאלו היום כל מאמן בליגה א' (ואפילו מתחת לה) היכן היה רוצה לאמן, אחת משתי התשובות הראשונות שלו הייתה מכבי שעריים (האחרת הייתה כנראה מכבי יפו).

אז מה מושך את כולם לשם ? הרי ישנן קבוצות הרבה יותר "שקטות" עם מוסר תשלומים לא פחות טוב מזה של שעריים.

אחת הסיבות היא המסורת. בגלל ההיסטוריה שלה, שעריים נחשבת למועדון גדול בליגה א' דרום עם פוטנציאל אוהדים אדיר. הוכחה לכך קיבלנו במשחק העלייה נגד אזור ואחריו בדרבי הראשון בליגה א'.


מאז ששעריים עלתה לליגה א' אפשר להגיד שהיא תפסה את מקומה של מכבי יפו מבחינת הרייטינג והעניין שנוצר סביבה. מאמן בשעריים זוכה לחשיפה אדירה ובליגות הנמוכות כולם יודעים: "כשכותבים עליך, מדברים עליך וכשמדברים עליך, אתה קיים".

"אם הקבוצה תרוץ, כל משחק יהיו לפחות 2,000 צופים", אמר גורם המקורב לקבוצה, "הבעיה היא הלחץ. תרחיק את האוהדים מהשחקנים, תן למאמן לעבוד בשקט ותראה את השינוי".

אז את העונה הבאה יפתח בשעריים מאמן שביעי, ארז בנודיס ואולי תהיה לו גם הנהלה חדשה. אם יהיה לו שקט, שעריים יכולה לרוץ. אם לא – כנראה שתהיה לו בעיה (עיינו ערך טבריה ומרמורק...).