העלייה של נשר, הכישלון של בקה והפועל איכסל, הכמעט סנסציה של אחי איכסל וההישארות המדהימה של א.א. גאנם. כל אלה אפיינו את העונה שחלפה בליגה ב' צפון ב'. מי שחקן העונה, מאמן, תגלית ונבחרת? הכל בכתבה שלפניכם.

 לפני פתיחת העונה אף אחד לא ממש ספר את נשר כפקטור לצמרת העליונה אולם הבחירות בעיר הביאו את השינוי הגדול. הקבוצה התחזקה והסוף ידוע לכולם.
על רקע ההצלחה הגדולה של הקבוצה מאזור חיפה בלטו הכישלונות המהדהדים של הפועל איכסל ובעיקר זה של באקה אל גרביה שנכנעה בפלייאוף להפתעת העונה, אחי איכסל.

בתחתית לא היו הפתעות גדולות למעט אולי ירידתה של הפועל עוספיא שפתחה דווקא את העונה היטב.

אבל לפני הכל כהרגלנו בקודש, קצת סטטיסטיקה:

שערים: 663 (22.10 למחזור, 3.15 למשחק)
המחזור הפורה: 30 (34 שערים)
הקבוצה הפורה: הפועל בקה (73 שערים, 2.61 למשחק)
הקבוצה שכבשה הכי פחות: הפועל א.א. פחם (29 שערים, 1.04 למשחק)
הקבוצה שספגה הכי פחות: עירוני נשר (27 שערים, 0.96 למשחק)
הקבוצה שספגה הכי הרבה: הפועל א.א. גאנם (88 שערים, 3.14 למשחק)
מלכת התיקו: מכבי סולם (9 משחקים ללא הכרעה)
התוצאה השכיחה ביותר: 1:2 (הושגה 29 פעמים).
התוצאה הגבוהה ביותר: 1:11 (א.א. גאנם – הפועל יוקנעם, מחזור 6)
משחקים ללא שערים: 16 במספר.
מלכת ה-0:0: הפועל א.א. פחם (5 פעמים).

כרטיסים צהובים: 896 כרטיסים ל-295 שחקנים שונים.
מלך הצהובים: בילאל חבשי (אחי איכסל) – 12 צהובים.
אדומים: 68 כרטיסים ל-62 שחקנים שונים.
מלך האדומים: מחמוד סעדי (מכבי סולם) – הורחק 3 פעמים והוסיף עוד 5 צהובים.
הקבוצה האדומה ביותר: צעירי טורעאן – 9 כרטיסים אדומים.

נבחרת העונה:

שוער: אסעד אסעד (הפועל איכסל)
האמת שההתלבטות הגדולה הייתה בינו לבין שוער היריבה העירונית, שלומי אזולאי אולם מכיוון שהשוער הוותיק ספג הכי פחות שערים, המקום בנבחרת הראשונה שייך לו. למרות שחלה ירידה לעומת העונה הקודמת בהשפעה שלו על המשחק, הוא עדיין אחד השוערים הטובים בליגה, למרות גילו (42).


מגן ימני: בר קרסנר (עירוני נשר)
ההצטרפות שלו בנובמבר (יחד עם המאמן ועוד כמה שחקנים) הייתה בהחלט בין הגורמים לזה שנשר חגגה עלייה בסיום העונה. מגן שיודע לשחק גם כקשר אחורי ולסתום חורים כשצריך.

בלם: תום פאר (עירוני נשר)
אין ספק שעבור בלם ששיחק רוב הקריירה שלו בליגה א', קשה מאד לרדת לליגה ב' ובמיוחד למחוז חלש יחסית. אולם פאר עשה את הסוויץ' בראש ועם חשיבה לטווח ארוך. ייצב את ההגנה ולראייה 12 השערים שספגה הקבוצה ב-21 המשחקים שהיה על המגרש. בלם ליגה א' לגיטימי אם לא יותר מכך.

בלם: מועיד לואבנה (הפועל איכסל)
כמו השוער שלו, גם לואבנה משתבח עם השנים ולמרות גילו (37) הוא עדיין נחשב לאחד הבלמים המבוקשים במגזר. מעבר לכך הוא גם המוציא לפועל העיקרי של הכדורים החופשיים. בלם מנוסה מאד, בעל מיקום מצוין ולראייה 28 השערים שספגה איכסל בליגה.

מגן שמאלי: אימן חטיב (עירוני נשר)
הרכש הכי טוב של נשר ומן הסתם גם שחקן העונה של "דאבל פס". מגן מהיר שאינו חושש לעלות להתקפה. נכס לכל מאמן. לא חשש לרדת שתי ליגות במכה אחת (פתח את העונה במכבי א.א. פחם) והשיג את המטרה. אם לא ימשיך בנשר בעונה הבאה בהחלט יש מצב שנראה אותו בליגה גבוהה יותר.


קשר: סאהר איאד (אחי איכסל)
גם בשנה שעברה קיבל מקום של כבוד בנבחרת ואחרי עונה חלומית כמו שהייתה לקבוצתו בהחלט מגיע לו שוב מקום של כבוד. הלב של אחי איכסל על המגרש. למי שראה אותו משחק נדמה כאילו הוא נמצא הכל מקום במגרש. מנווט, לוחץ את מגיני היריבה ולא מתבייש גם לעשות הגנה.

קשר: מוחמד מסרואה (הפועל בקה)
למרות גילו הצעיר (23) החזיק כמעט במו רגליו את הקישור של הקבוצה. שחקן של מאמן ולראייה העובדה ששמר על חולצת ההרכב גם אחרי חילופי המאמנים בבקה. שחקן יצירתי ומוכשר שעוד נשמע עליו רבות בעתיד.


קשר: ניר כהן (הפועל בקה)
אם ניר כהן חיכה הפריצה שלו, הרי היא הייתה בעונה שחלפה. 20 השערים שכבש במדי הפועל בקה (יחד עם עוד 7 בגביע ועוד אחד במדי בני אילת) אומרים הכל. הערך המוסף של הקבוצה בחלק הקדמי ולמרות שהיו כאלה שטענו כי לא הגיע למשחקים החשובים, הוא היה הבחירה הראשונה של כל אחד ששאלנו.

קשר: איחסאן חלבי (עירוני נשר)
איש הקלאץ' והמנהיג של ברוך סער על המגרש. מתוך 11 השערים שכבש לפחות שניים היו קריטיים, מול הקבוצות של איכסל. ה-1:2 מול הפועל ושער הניצחון מול אחי סימנו בהחלט את דרכה של נשר לעבר הצמרת הגבוהה ולאחר מכן לעבר העלייה.

חלוץ: דאוד עליסאת (עירוני נשר)
12 השערים שכבש, הבישולים והעובדה שמשך את ההגנות אליו ופינה את הדרך לחבריו מעמידים את עליסאת כאחד החלוצים הטובים בליגה העונה. מבנה הגוף שלו נותן לו יתרון על השומרים שלו וההתמצאות שלו ברחבה הייתה שווה הרבה עבור נשר. במו רגליו היה שווה לפחות 12 נקודות לקבוצה.

חלוץ: חמאדה בועול (מ.ס. דבוריה)
כל מילה מעבר ל-21 השערים שכבש מיותרת. חלוץ 9 אמיתי בזכות שניחן כמעט בכל. בעיטה חזקה, כושר פריצה והתמצאות ברחבה. עם קצת שינוי בחשיבה עשוי להגיע לקבוצה גדולה. בלעדיו, דבוריה הייתה קבוצת תחתית לכל דבר.

מאמן העונה: ברוך סער (עירוני נשר)
"זו הייתה אחת העליות הכי מתוקות שלי", אמר סער לאחר שהקבוצה הבטיחה את העלייה. עזבו את הניסיון שיש לו, עצם זה שהצליח לשכנע שחקנים כמו דניאל ברק ואימן חטיב לרדת לליגה ב' אומר הכל. שווה כל שקל שנשר השקיעה כדי להביא אותו.



שחקן העונה: אימן חטיב (עירוני נשר)
הקונצנזוס של כל מי שמכיר את הליגה. השם הראשון שקפץ לכל אחד ששאלתי למי מגיע התואר. הערך המוסף של הקבוצה העונה ואחד מעמודי התווך של העלייה הזו. התאים לקבוצה ולמרקם החברתי שלה כמו כפפה ליד. מבחינה מקצועית שווה הרבה יותר מליגות נמוכות.

תגלית העונה: תאאר כתאנה (הפועל בקה)
אם יש משהו טוב שיצא מבקה למרות שלא עלתה זה המגן-קשר הצעיר. כל אחד יודע כמה קשה בגיל צעיר לתפוס מקום בהרכב הראשון של קבוצה שרצה לעלייה. כתאנה עשה זאת בגדול. אידיאל של שחקן בית ואחד שמשחק עבור הסמל.

הפתעת העונה (קבוצה) אחי איכסל
עם תקציב מינימום, כשהיא בנויה על שחקנים מקומיים וחוסה בצילה של הפועל, הצליחה הקבוצה של מועד נאסראלדין לעשות את הבלתי יאומן ולהגיע אל סף הבאר אך בסופו של דבר לא לשתות ממנה (שער בדקה ה-94 של ליאור דה כלבו ממעלות). בהחלט סינדרלה אמיתית.


אכזבת העונה (קבוצה): הפועל איכסל
ולא רק בחלק המקצועי. זו הייתה אמורה להיות העונה שלה כשבמשך 22 מחזורים הוליכה איכסל את הטבלה אך כל מה שהתרחש שם מתחת לפני השטח והמלחמות בתוך ההנהלה הרגו את השחקנים שברגע האמת פשוט עשו במכנסיים.

ציפינו ליותר: אחמד דראושה (הפועל איכסל)
אחרי שכמעט הוליך את קבוצתו אל ליגה א' בעונה שעברה ציפו להרבה יותר מהחלוץ המוכשר אולם הוא נעלם אי שם בסביבות דצמבר ובנוסף למספרים המאכזבים שסיפק (8 שערים בלבד) חלה נסיגה מאד משמעותית ביכולתו.

תמונת העונה: האגרוף של מוחמד לחאם לתאופיק אסעד
בהחלט תמונה שווה אלף מילים שהצליח כתבנו, מוחמד חאדר אניס לתפוס. אגב, בגלל תמונה זו שהתפרסמה כמעט בכל מדיה אפשרית הפך הכתב לפרסונה נון גראטה (אישיות בלתי רצויה) במגרש המקומי...


נבחרת המשנה:

שוער: שלומי אזולאי (אחי איכסל)
העדיף את ליגה ב' על הספסל של מגדל העמק והוכיח כי הוא שווה יותר למרות 40 השערים שספג. התעלה ברגעי האמת והרבה בזכותו הגיעה הקבוצה קרוב מאד לסף הבאר.

מגן ימני: מהדי נעים (אחי איכסל)
אחד השחקנים היותר יציבים של איכסל העונה שלולא העלייה של נשר היה מקבל מקום בנבחרת הראשונה.

בלם: פריד טאהר (הפועל א.א. פחם)
החזיק כמעט לבד את הקבוצה הצנועה והיא אחד מהאחראיים העיקריים לזה שהקבוצה שרדה בליגה ללא צורך במבחנים.

בלם: מחמוד חלילייה (אחי איכסל)
הבאנקר של אחי איכסל בחלק האחורי. מאד מנוסה ויציב מאד.

מגן שמאלי: תאאר כתאנה (בקה)
שחקן רב גוני שמגן הוא רק חלק מהתפקידים בהם שיחק העונה. למרות גילו הצעיר (20) היה אחד הבאנקרים בהרכב של באקה.

קשר: דייגו וקסשטיין (הפועל איכסל)
"אם הצעירים היו לוקחים ממנו דוגמא, אין ספק שהקבוצה הייתה נראית אחרת". זה מה שאמר עליו מאמנו, אוסמה מ'ריח. כל מילה נוספת מיותרת.

קשר: דניאל ברק (נשר)
אין ספק שהירידה שלו הייתה לצורך עלייה. שחקן ליגה א' לגיטימי שהוכיח עם 11 השערים שלו שליגה ב' בהחלט קטנה עליו.

קשר: עובדה זבידאת (בני נוג'ידאת)
היחידי שהחזיק במו רגליו את העולה מליגה ג' כל העונה מעל המים. שווה בהחלט את הליגה ממנה הגיע (ליגת העל..).

קשר: אחמד חג'יר (הפועל איכסל)
אם הפועל איכסל הייתה עולה, אין ספק שהיה מקבל מקום בנבחרת הראשונה. כבש 13 שערים, בישל כמות דומה והיה אולי אחד השחקנים הכי דומיננטיים בקבוצה גם שהיא צלעה.

חלוץ: מוחמד כבהא (כפר קרע)
לא פלא ששם הכינוי שלו הוא צ'אבי. 20 השערים שכבש הוליכו את כפר קרע אל הפלייאוף ואם ישאר שם יתכן שבעונה הבאה נראה את הקבוצה במקום גבוה יותר.

חלוץ: חאלד מונדיאה (הפועל בקה)
חלוץ המאני- טיים של הפועל בקה. לאחר שהקריירה המבטיחה שלו נראתה דועכת, פרח מחדש בבקה ולראייה 20 השערים שכבש.

וכך יורד לו המסך על עוד עונה שידעה הרבה תהפוכות ולצערנו גם אירועים אלימים. תודה לכל מי שעזר בריכוז התוצאות ובסיקור המשחקים. להתראות בעונה הבאה!